טיפול משפחתי

תיאוריה של טיפול משפחתי

הטיפול הפסיכולוגי ביסודו עסק בפרט ובנבכי נפשו. רק לאחר מלחמת העולם השניה החל ענף הפסיכולוגיה והטיפול הנפשי לראות במשפחה יחידה אורגנית היכולה להרוויח ולקדם את רווחת חבריה באמצעות טיפול אצל פסיכולוג.

מאז ועד היום הולך ענף הטיפול המשפחתי ומתפתח. קיימים היום מספר מודלים מרכזיים לטיפול משפחתי. המטפלים המוסמכים לתת טיפול משפחתי הם אלו אשר עברו מסלול הכשרה ספציפי לטיפול משפחתי וזוגי במוסד מוכר על ידי האגודה לטיפול משפחתי וזוגי. במקביל ישנם מטפלים הנותנים הדרכת הורים

התיאוריה של טיפול זה מבוססת על העובדה שהאדם אינו יחידה מבודדת אלא חלק ממערך חברתי ומגיב לפעילות גומלין של הסביבה. המשפחה היא המבנה הבסיסי המשפיע על התנהגותו של האדם. דרך הסתכלות על הקשרים במשפחה, על מערכות היחסים ועל הקשרים סביבתיים ניתן לקבל מידע רב אודות הנסיבות והגורמים לתחושותיו של חבר המשפחה הבודד. המיקוד הרחב והגמישות מרחיבים את האפשרויות להתערבות הטיפולית.

הטיפול המשפחתי הינו טיפול אשר צריך להיות רגיש תרבותית ומתחשב בהיסטוריה במסורת ובתרבות המשפחתית. כך שהטיפול המשפחתי מושפע רבות גם מן ההקשר התרבותי הרחב. דוגמה לכך היא השפעתה של השואה על גישות הטיפול המשפחתי בישראל (אליצור ובן דוד, 1998).

משפחות פונות לטיפול משפחתי כאשר יש קושי גדול בתפקוד המשפחה או כאשר מערכות היחסים בין חברי המשפחה רעועות. כמו כן יופנו משפחות אשר אחד מחבריה זוהה כ"חולה המזוהה"- בעל קשיים מסויימים (מטופלים בבעיות בריאות הנפש, הדרדרות בלימודים, הפרעות אכילה וכדומה) ועבודה משפחתית מערכתית מטרתה לתמוך בטיפול הפסיכולוגי הפרטני שלו מתוך אמונה שהיחסים במשפחה הם חלק מהנסיבות שהביאו למצב ועל כן גם הפתרון טמון בחלקו או ברובו בתוך מערכת תמיכה זו.

הגישה המערכתית

הגישה המערכתית לטיפול משפחתי רואה את המשפחה כמערכת. הגישה לקוחה מתוך תיאוריית המערכות כך שמשפחה, ככל מערכת היא גוף הצורך, ממיר ומפיק. למשפחה, כמו למערכת יש מטרה, חלקים, גבולות, והבסיס בגישה המערכות הוא כי שינוי בכל חלק במערכת ישפיע בהכרח גם על כל חלקיה האחרים. כמו בשעון- פגיעה קלה בתפקודו של גלגל שיניים הקטן ביותר,תשפיע מיד על תפקודם של כל חלקי השעון ועל יכולתו של השעון לספק את התוצרים- השעון לא יראה את השעה הנכונה. כך גם במשפחה. החל ממבחן חשוב העומד בפני בן המשפחה יגרום ללחץ, לשינוי בהתנהגותו וסביבתו המשפחתית תגיב אליו ותשתנה בהתאם. כאשר יש שינויים משמעותיים יותר- פיטורין, משבר גיל ההתבגרות, קשיי למידה או תפקוד הורי, כל בני המשפחה יושפעו מכך ולמשפחה יהיה קשה לעמוד במטרות שלה ולספק לכל חבריה את הביטחון, ההגנה, והצרכים השונים.

טיפול משפחתי המבוסס על המודל המבני בגישת המערכות, פותח על ידי מינוחין (1974). המשפחה נחשבת בטיפול המשפחתי המבני ליצור חי, מתפתח ומשתנה בהתאם לתנאי סביבתה, "מערכת חברתית-תרבותית פתוחה בהתהוות" .

מטרת ההתערבות בגישה המבנית היא המשפחה. המטפל מצטרף והופך להיות חלק מהמערכת המשפחתית ואז יכול להשתמש בעצמו כדי ליצור שינוים במערכת כולה. עבודתו מתמקדת בשינוי עמדותיהם של חברי המשפחה וכך משתנות ההתנסויות הסובייקטיביות שלהם. המטפל מתבסס על כך שלמערכת המשפחתית יש נטייה לשמר דפוסים. כל ששינוי בהתנהגות המתרחש תוך כדי הטיפול המשפחתי יצור דפוס חדש ואדפטיבי יותר.

טיפול משפחתי התנהגותי

הטיפול המשפחתי בגישה ההתנהגותית עוסק בניתוח ההתנהגויות במשפחה, מזהה דפוסים התנהגותיים המכשילים את המשפחה להשיג את מטרותיה ומביאים לליקויים בתפקודים המשפחתיים. בטיפול המשפחתי ההתנהגותי מטרת הטיפול מוגדרת מראש, נכתבת תכנית טיפול, נבחנים מחדש הגבולות והחוקים של המשפחה ונעשה שימוש בגישות התנהגותיות. ניתן דגש ללימוד של דפוסי תקשורת חדשים, ובפתרון בעיות.

גישה נרטיבית

לכל אדם יש את הנרטיב, סיפור חייו, שלו. על סיפור זה שאדם מספר לעצמו אודות חייו, מתבססת הגישה הנרטיבית. הטיפול המשפחתי בגישה הנרטיבית ממוקד בשיונוי ה'תסריט' של חיי המשפחה. שינוי של הרגשות, הפרשנות והמשמעות שיש לבני המשפחה על עצמם ועל היחסים במשפחה אשר פוגעים באיכות חיי המשפחה. אותו נרטיב, מנהל את חייהם של בני המשפחה ופוגע ביחסיהם ובאיכות חייהם. כאשר אחד מבני המשפחה מספר לעצמו שוב ושוב סיפור לפיו הוא מאוד פגוע, דחוי או כועס, כל תגובותיו ותהנהגויותיו יושפעו מסיפור זה. עיצוב מחדש של הסיפור, הקניית משמעות חדשה לנרטיב המשפחתי עשויה ליצור הטבה משמעותית. לשם כך צריך את כל המשפחה כיוון והם לרוב דמויות מרכזיות בנרטיב. גישה זו נותנת כוח רב למשפחה כי הם האחראים על השינוי.

מתי לפנות לטיפול משפחתי?

• מעברים ושינויים משמעותים- כאשר חלים שינויים גדולים בחיי המשפחה (מעבר או הגירה, התאוששות מניתוח או מחלה, מעבר עבודה משמעותי) ויש תחושה כי מי מחברי המשפחה מתקשה להתסגל לשינוי או אפילו כהכנה למעבר).
• מצבי משבר- פיטורים, מחלה, הולדת אח עם נכות התפתחותית, תאונה, טראומה, גירושים, אובדן ואבל, בעיות כרוניות כגון התמכרות, אלימות ועוד.
• כאשר אחד הילדים עובר משבר או מזוהה כבעל צרכים מיוחדים- הפרעות אכילה, דיכאון, בעיות תפקוד בלימודים ובעיות חברתיות, פוביות וחרדות למיניהן, ועוד.
• משבר בזוגיות אשר יכול להביא לפרידה וגירושין- גם אם מתחיך כטיפול זוגי, יש לקחת בחשבון שגם הילדים מושפעים מהמשבר ויש לתת לכך מענה.
• קשיים ביחסים המשפחתיים- כאשר מתבססים דפוסי תקשורת לקויים, מריבות קשות בין האחים, קואליציות (לקיחת צד) ועוד.

חיפוש מטפלים משפחתיים

מקורות

ד"ר אליצור וד"ר בן דוד (1998) התפתחות הטיפול המשפחתי בישראל
סקירה הסטורית של הטיפול המשפחתי בישראל - עבר הווה ואתגרים לעתיד."במשפחה"( 40).
Minuchin, S. (1974). Families and Family therapy. Cambridge, MA: Harvard Univ. Press