על הספה - כתבות ומאמרים

---

הגמילה מחיתולים נתפסת כשלב התפתחותי חשוב מאד הן בחיי הילד והן בחיי המשפחה.

בשנתיים הראשונות לחיי הילד, נושא הגמילה מחיתולים נשאר, בדרך כלל, בצד. תשומת הלב של ההורים מופנית לתהליכים אחרים, כגון אכילה, שינה, חיסונים, התחלת ביקור במעון ועוד. ורק בסביבות גיל השנתיים, ההורים מתחילים לדאוג ל"פיפי" ול"קקי" של ילדם. המטרה העיקרית מעכשיו היא ללמד ולעזור לילד להבין שמתחילים תהליך של פרידה מחיתולים ושימוש בשירותים... ואז, מתחילה משימה מורכבת שעל ההורים ועל ילדיהם לעבור ביחד.

מה מצופה מהילד?

על הילד להבין שמעכשיו הוא יצטרך להיפרד מהחיתולים ולהשתמש בשירותים.

הילד אמור להגיב להוראות של ההורים כגון: "תגיד לנו אם יהיה לך פיפי."

מצפים ממנו לעשות כל מיני פעילויות ברצף ובקצב מתאים על מנת להשיג את המטרה, למשל: להרגיש ש"יש לו" פיפי או קקי, ללכת לסיר, להתפשט, לשבת, לעשות את צרכיו, לעמוד, לנקות את עצמו ולהתלבש בחזרה.

כמובן שכדי להשלים שלב זה יש דרך ארוכה בה ההורים מתווכים, עוזרים ועושים במקום הילד עד שהוא מסוגל לבצע את המשימה (ללכת לבד לשירותים) באופן עצמאי.

מה הילד מרגיש?

במהלך תהליך "הגמילה מחיתולים" הילד חש רגשות מעורבים והם קשורים להצלחות ולפספוסים.

כל פעם שהילד מצליח
הילד חווה תחושה של עצמאות ובגרות
הילד נהנה מתחושת הישג
הילד לומד להכיר את הגוף ואת צרכיו ולשלוט בעצמו
כל פעם שהילד מפספס
הילד חש לחץ רב שמופעל עליו
לפעמים הילד חווה תחושה של כישלון
והוא עלול להיפגע בקלות מתסכולים ולהרגיש כ"לא מספיק בסדר"
חשוב לציין שהורים בדרך כלל לחוצים ומתוסכלים כשהילד מפספס, דבר שמביא אותם לפעמים להגיב בכעס ולהפעיל לחץ על הילד. התנהגות זו מטעם ההורים יכולה להביא לנסיגה בהתפתחותו של תהליך הגמילה.

אז, כיצד להגיב כהורה?
כשהילד מצליח – לעודד אותו ולחזק את הצלחתו.
כשהילד מפספס או מתקשה בתהליך – לא לכעוס עליו, אלא להגיד לו: "לא נורא.", "יפה שניסית", "נמשיך לנסות", "זה קורה", "בפעם הבאאה אתה תצליח"...
תפקיד ההורים

לכם הורים, יש תפקיד חשוב ביותר בתהליך הגמילה מחיתולים!

כדי שהילד יצליח בתהליך הגמילה עליכם להשקיע אנרגיות, זמן, סבלנות ותמיכה רגשית. אני ממליצה על שיטת גמילה*, בה ההורים "הולכים עם הילד". בשיטה זו, חשוב מאד שההורה יסתכל על סימנים שמצביעים על כך שהילד מוכן מבחינה התפתחותית להתחיל בתהליך הגמילה מחיתולים.

מהם הסימנים האלה?

הילד יושב
הילד הולך
הילד יודע לציין מתי הוא עושה את צרכיו ומתי הוא עומד לעשותם
הילד מסוגל להתפשט
הילד מסוגל להתלבש
הילד מפגין התעניינות בשירותים
הילד מבין הוראות ועוקב אחריהם
הילד מחקה התנהגויות של מבוגרים
הילד מבין את המילה "לא" ומסוגל לקבל גבולות


שיטה זו מבוססת על המודל של (1999, Brazelton et al)

תמיכה, סבלנות, מוטיבציה וחיזוקים

במהלך תהליך הגמילה מחיתולים, הילד לפעמים לא מבין בדיוק "מה רוצים ממנו". לכן, חשוב מאד שתסבירו לו שוב ושוב, בסבלנות ובחיבה, מה מצופה ממנו. כדאי לקנות סיר או ישבנון בשבילו, לקבוע איתו זמנים קבועים על מנת להשתמש בו (בלי להילחץ ולפעמים רק כדי לשחק ולהכיר אותו). אתם יכולים לקחת את הקקי מהחיתול ולהניח אותו על הסיר, לספר לילד סיפורים בהם אתם מסבירים את תפקיד הסיר וליצור שיטות יצירתיות שלכם, שיעזרו לילד להבין באופן מוחשי את תהליך הגמילה.

לכל ילד יש את האופי ומזג משלו. יש ילדים שיכולים לפחד מהסיר, מהשירותים, מהרעש שנגרם כשמורידים את המים... במקרים האלה חשוב מאד ללוות את הילד באופן אינטנסיבי, לא לתת לו לפחד לבד, לחזק את ההצלחות שלו ולתת לו את הזמן להתרגל למשימה הנדרשת ממנו. כאשר מפעילים על הילדים לחץ, צריך לדעת שהלחץ מיותר כי הוא גורם לירידה בשיתוף הפעולה של הילד ותהליך הגמילה נהפך לארוך יותר ובלתי יעיל.

תזכורות ועצות
אין גיל נכון ומדויק לגמילה. לכל ילד קצב משלו. יחד עם זאת חשוב לציין כי בדרך כלל, בין גיל 30 חודשים לגיל 36 חודשים מרבית הילדים יבשים במשך היום.
בין הגילים 36 – 48 חודשים, מרבית הילדים יבשים גם בלילה.
אם הילד עבר את גיל ארבע (שנים) וטרם נגמל חייבים לערב איש מקצוע.
רגרסיות: ילדים הנמצאים בתהליך גמילה, יכולים לפעמים להתנגד להשתמש בסיר.
ילדים יבשים יכולים לפעמים לעשות את צרכיהם במכנסיים או במיטה.
(הרגרסיות האלו הן נורמאליות. בדרך כלל הן קיימות בגלל הלחץ שהילדים מרגישים בעקבות משבר או אירוע משפחתי משמעותי (לידה של אח, למשל). על ההורים להבין ולקבל את הרגרסיות ולא לכעוס על הילד. חשוב לחזק את הצלחות..)
בהצלחה!!!!!