סגירת מעגלים
דר' שי שלקס
אנחנו אוהבים, זקוקים, נוטים "לסגור מעגלים". בהמחשה התפיסתית שראינו זה עתה, מדובר בפן קונקרטי, תפיסתי, של נטייה נפשית קיומית: מוחנו "משלים מעגלים", כשהשלם, התמונה הכוללת, משתלטת על הפרטים, מבליעה אותם, משלימה אותם.
מה אנחנו רואים כאן?
מרבית האנשים יראו כאן מעגל.
ומה אנחנו רואים כאן?
מרבית האנשים יראו כאן צורה/"קשקוש" והמהדרים יציינו שבאמצע חסר קטע קטן.
שימו לב: גם במעגל חסר קטע קטן, אך רבים מאיתנו כלל לא הבחנו בכך.
ומדוע זה כך? אנחנו אוהבים, זקוקים, נוטים "לסגור מעגלים". בהמחשה התפיסתית שראינו זה עתה, מדובר בפן קונקרטי, תפיסתי, של נטייה נפשית קיומית: מוחנו "משלים מעגלים", כשהשלם, התמונה הכוללת, משתלטת על הפרטים, מבליעה אותם, משלימה אותם.
בעולם הפסיכולוגיה נטיה זו נחקרת תחת הכותרת "חוקי הגשטאלט", כשנטייה ספציפית זו מכונה "pr?gnanz" : נטייתנו לחוות דברים כשלם (גשטאלט) "טוב". "טוב" עשוי להיות רגיל, מסודר, פשוט, סימטרי ועוד. נפשנו אוהבת שלימויות, סדר, "הגיון", ואלה כנראה כה חשובים להישרדותנו עד שאנו "משלימים מעגלים" גם כשהדבר לא לגמרי נכון עובדתית (לא ראינו את החתיכה החסרה במעגל הנ"ל) ולא תמיד נכון הישרדותית (נטייתנו להאמין שדברים רעים יחלפו, ייפתרו, שהטוב יינצח, שהרע מכל לא יקרה, שרוע הוא "לא הגיוני" ש"זה לא יכול להיות" וכו'). מה שעשוי לעורר מחשבות על האיזון העדין והמורכב בין הרוגע, השפיות, כן – הכח שיש בקונבנציונליות ה"נורמאלית" מחד, לבין אותם רגעים יוצאי דופן בחיינו בהם היכולת היצירתית לראות את העובדות במערומיהן, בלא "להלביש" עליהן את אמונותינו וצרכינו (בלא "להשלים מעגלים") עשויה לסייע לנו ולעיתים אפילו להציל את חיינו. אציין שבנוסף ל"חוק סגירת המעגלים" הגשטאלטי, "מסדרים" את עולמנו (ולעיתים מקבעים אותו) חוקים נוספים כמו "חוק הדמיון" (כמו בבדיחה שכשאיש סיני התעלף באניית נוסעים גדולה, רצו הנוסעים המודאגים והזעיקו סיני נוסף שהפליג באניה, כשזה נאלץ להסביר להם שלצערו אין לו כל קשר לאיש שהתעלף...), ובעולם המחקר התפיסתי: האם יש בשרטוט הבא עיגולים ה"שייכים" זה לזה?....
"חוק הסמיכות": האם שני אנשים הנכנסים בסמיכות זמנית או מרחבית למסעדה הם בהכרח זוג? נראה שבדרך כלל כן, וכאן חוקי הגשטאלט מסייעים (למשל למלצרית ה"מארחת") "לסדר" את העולם ולהסתדר איתו, אך האם בית משפט רשאי להרשיע אדם על סמך הנחה כזו? האם נטייתנו במקרה כזה לא עלולה לעוות דווקא את תפיסתנו ולהביאנו למסקנות מוטעות? אולי שני האנשים פשוט הגיעו בו בזמן למסעדה?
ומעולם התפיסה: אילו עיגולים "שייכים" לאילו?
ובכן, אנחנו אוהבים סדר, צורות "טובות", עד כדי כך שאנו נוטים אפילו "להשלים מעגלים" ו"לא לראות" את החתיכה החסרה, את יוצא הדופן, את היוצא מהכלל.
הסופר הנפלא פאולו קוואלו במסה המכונה "מעגלים" מעודד אותנו לסגור מעגלים, לחפש שלווה וסדר פנימיים:
"לסגור מעגלים, או דלתות, או פסוקים, איך שתרצה לכנותם, העיקר לסגור אותם, לתת לרגעים בחיים לחלוף כאשר הסתיימו.
אדם יכול לבלות זמן רב של ההווה שלו ב"התפלשות" בשאלת ה-למה. השחיקה תהיה אינסופית מפני שבחיים כולנו מכוונים להתקדם ולסגור פרקים, לעבור דף, לסיים תקופות, להמשיך הלאה.
לא ניתן לחיות את ההווה עם געגועים לעבר, או בשאלת ה"למה" המתמדת. מה שקרה: קרה, ויש לעזוב, להתנתק. אי אפשר להיות ילדים לנצח, או מתבגרים מאוחרים, עובדים של חברות שלא קיימות, או לקיים קשרים עם מי שאינו מעוניין בכך. לפעמים אף חשוב להשמיד מזכרות, להיפתר ממתנות, לקרוע ניירות, להחליף מגורים, לתרום ספרים משומשים. השינויים החיצוניים יכולים לסמל תהליכים פנימיים של התעלות. to let go, לעזוב, להתנתק.
מי שנע בחייו ומשאיר מאחוריו דלתות פתוחות, אינו יוכל ליהנות אף פעם מן ההווה במלואו. האם נשארו קשרים רומנטיים או חבריים שלא נסגרו ונדמה שאפשר "לחזור" (להיכן?), צורך בהבהרות, מילים שלא נאמרו, בואו נתמודד עמם כעת, או נשכח מהם לעד. אמור לעצמך שאין לחזור - אך לא מתוך גאווה או התנשאות, אלה מפני שכבר אינך מתאים לאותו מקום, לאותו לב, לאותו חדר,לאותו מקצוע. אינך אותו אדם שעזב. על כן, אין לאן לחזור. לא אתה ולא הסביבה אליה חוזרים יהיו כפי שהייתם - בחיים דבר לא נשאר קפוא. להתנתק ממה שכבר לא קיים בחייך הוא מהלך של אהבה עצמית ובריאות נפשית".
סגירת מעגלים מרפה מתח, ומדובר בצורך אנושי כה בסיסי, עד כי קיים לה אפילו קורלאט (מתאם) ביולוגי: כשאנו חווים סגירת מעגל מוחנו מפריש סרוטונין הגורם לנו הנאה ורוגע, תחושה אליה ניתן אפילו להתמכר, מה שעלול ליצור אצל בני אדם למשל את "מעגל הדראמה": מעין "תסריט" נפשי, ולעיתים בין אישי, שמטרתו הלא מודעת היא להעלות מתח על מנת לחוות את הנאת הסגירה והרגיעה שבסופו (מאפיין לעיתים מצבים של מריבות חוזרות ונשנות בין בני זוג או הורים וילדים).
אנו שואפים "לדעת כיצד זה ייגמר/נגמר", להבין "מה קרה כאן", "כיצד נגמר הסיפור", המתח שאנו חווים בסרט אימה או ברכבת ההרים שואף לחווית הסיום בשלימות הגוף והנפש כשאנו מספרים בעיניים בורקות לחברנו כמה פחדנו ו"איזה כיף היה". מטרתו של מתח התשוקה היא השיא המיני (המכונה, לא במקרה, בלשון העממית "גמירה") כשלאחריה יכול האדם ליפול, ולו לרגע, לתהום של שלווה חסרת צרכים, מתחים או משאלות, לשינה מפוייסת. הצרפתים מכנים רגע זה ""le petit mort, המוות הקטן, וכן, לעיתים אפילו המוות "הגדול" עשוי להוות "סגירת מעגל" מבורכת לה ממתין הסובל או העייף.
טיפול נפשי עוסק במידה רבה בסגירת מעגלים. הפונים חשים לעתים קרובות שהם אינם מסוגלים לעזוב משהו, מישהו, להמשיך הלאה, להתקדם, להתפתח. הם חשים שעד שלא ייסגרו דלתות העבר, נמנע מהם לפתוח חלונות לעתיד. דלתות העבר אינן נסגרות כי משהו בעבר לא נהיר, לא נחשב, לא מובן, לא נרגע, לא דובר ולא נסלח. הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית מחזירה את הזוג הטיפולי, מטפל ומטופל, לקטע החסר במעגל, לפירצה, לפצע. באמצעות התופעה האנושית המדהימה אותה גילה פרויד, ההעברה, המתבססת על כפיית החזרה (נטייתנו לחוות שוב ושוב חוויות בלתי סגורות) עשויה נפשנו להתעופף כבמכונת זמן, אל העבר הלא סגור, לחוות אותו ולסגור אותו, וכשהכול מסודר ומקופל – ניתן לסגור את הארון, כשהמפתח אצלנו, ומידי פעם, בשליטה ובבחירה, ביכולתנו לשוב ולפתוח אותו, להיזכר, לדמיין, לקרוא מכתבים ולהביט בתמונות, לשוחח עם העבר ואף עם המתים. מעגלים שנסגרו בנפשנו אינם טורדים עוד את מנוחתנו. הם מעשירים את חיינו הפנימיים, ומאפשרים לנו להמשיך הלאה.
דר' שי שלקס
פסיכולוג קליני
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית ומומחית לטיפול בחרדות ומשברי חיים
התמחות: חרדות, חרדה חברתית, משברי חיים, מעברים ושינויים, דימוי עצמי, קשיי קשב וריכוז, טיפול בטראומות, בריאות
אזור בארץ: רעננה, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, השרון
שפה: עברית
טיפול רגשי וטיפול cbt במבוגרים, מתבגרים וילדים במצבי משבר וחרדות - הבנה של הקושי עמו מתמודדים הכוונה, ייעוץ, ליווי וטיפול נפשי. מ
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: התמודדות עם משברי חיים, אובדן, פרידה, דכאון, חרדה, טראומה, זהות וגיבוש עצמי, תקיעות בחיים, צמיחה וחי
אזור בארץ: חיפה
שפה: עברית,אנגלית
משלבת בין עבודה ממוקדת לבין עבודה תהליכית ארוכת טווח. מטפלת בגישה אופטימית ויצירתית, בדיאלוג עם המטופל/ת, ועם אמונה שניתן לצמוח ממ
פסיכולוגית קלינית מומחית, מדריכה
התמחות: חרדה ופוביה, דיכאון, בעיות משפחתיות, קושי בזוגיות,אבל ואובדן, משברים, טיפול במבוגרים, ילדים ונוער, ה
אזור בארץ: רמת גן, גבעתיים, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית,ספרדית,אנגלית
מומחית בפסיכולוגיה קלינית ובהדרכת פסיכולגים. ניסיון רב בטיפול במבוגרים, ילדים, נוער והדרכות הורים. טיפול ממוקד בבעיה ספציפית או ב
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: בריאות הנפש, התפתחות אישית, התמודדות עם משברי חיים, חרדה ופוביה, דיכאון, פוסט טראומה.
אזור בארץ: רחובות,אונליין
שפה: עברית
מאמינה ביצירת קשר בטוח וכנה כבסיס לעבודה טיפולית משמעותית. מטפלת בגישה דינאמית, תוך שילוב כלים קוגניטיביים והתנהגותיים בהתאם לצורך
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
באילו בעיות טיפול EMDR יכול לסייע? צוות על הספה
EMDR היא שיטת טיפול שפותחה בשנות השמונים של המאה ה-20 על ידי דר' שפירו, פסיכולוגית מניו יורק ומאז נעשה בה שימוש נרחב ומחקרים מוכיחים שהיא אפקטיבית ביותר לטיפול במגוון רחב של בעיות פסיכולוגיות.
השנה הזו נהיה בריאים יותר! צוות על הספה
לבריאות נפשית או רווחה נפשית יש היבטים רבים. הגעה לרווחה נפשית, שיש לה קשר ישיר לבריאות הנפשית ואף הגופנית שלנו, ניתנת להשגה ובמקרים רבים יש לנו שליטה רבה על הדרך לשם. הנה כמה נקודות למחשבה, שעשויות לעזור לכל אחד לחתור השנה לקראת בריאות נפשית טובה יותר.
האם לפעמים, הורה הוא רק הורה ? תיאור מקרה על ידי טל קנב.
מי אלו המחפשים את התשובה המורכבת והסבוכה להשפעת האופי וההתנהלות ההורית על התפתחות ה 'אני'? כמה ספרים כבר נכתבו? כמה שעות שיחה וטיפולים כבר נערכו?
מהי התנהגות פסיבית אגרסיבית? צוות על הספה
התנהגות פאסיבית אגרסיבית (Passive aggressive behavior) היא שם כולל למגוון התנהגויות מביעות, באופן עקיף, תחושות של כעס, התנגדות, חוסר הסכמה וחוסר שביעות רצון. התנהגות פאסיבית אגרסיבית, היא התנהגות המאפשרת לאדם להביע תוקפנות, אך לא בצורה ישירה.
