אז יום אחד החלטתי לנסות. התחלתי במקום בו הרגשתי מוגנת ובטוחה- הלכתי ליעוץ אצל נטורופת בענין שיעול טורדני ובלתי פוסק של הבת הקטנה שלי. כמובן שלא הבאתי אותה- חלילה שלא ישכנע אותה לנטול תרופת אלילים שאני עוד לא בדקתי על עצמי, אבל עשיתי מאמץ לבוא בראש פתוח ולשמוע מה יש לו להציע לי. חשבתי שמה כבר יש לי להפסיד.
ברוב המקרים בהם הועלתה בפני האופציה לפנות לרפואה האלטרנטיבית, עניתי בנימוס שאחשוב על זה ובתוך תוכי גיחכתי בחוסר סבלנות. יותר מזה, גם כאשר המליצו לי הרופאים הקונבנציונאליים שאזלה ידם מלהושיע את מכאובי לנסות דיקור או הומיאופתיה, סירבתי להאמין.
אבל מסביבי אנשים לא רוחניים המליצו והתפעלו מנפלאות התרופות הטבעיות והצלחות הטיפולים מעולם הרפואה הסינית ועולמות הידע שתמיד נתפסו אצלי כלא רלוונטיים בעליל.
אז יום אחד החלטתי לנסות. התחלתי במקום בו הרגשתי מוגנת ובטוחה- הלכתי ליעוץ אצל נטורופת בענין שיעול טורדני ובלתי פוסק של הבת הקטנה שלי. כמובן שלא הבאתי אותה- חלילה שלא ישכנע אותה לנטול תרופת אלילים שאני עוד לא בדקתי על עצמי, אבל עשיתי מאמץ לבוא בראש פתוח ולשמוע מה יש לו להציע לי. חשבתי שמה כבר יש לי להפסיד.
חזרתי הביתה והחלטתי לנסות חלק מעצותיו. כמובן שלא הלכתי לקנות את המרשמים שנתן לי וגם את הכדורים ההומיאופתיים שנתן לי להתנסות ראשונה לא העזתי לתת לה. שמחתי כי הוא אמר שהדברים יעזרו בטוח ואין קשר לרמת האמונה שלי בהצלחת הטיפול. אחרי שבוע חל שיפור משמעותי. עיסוי הריאות עם שמן אקליפטוס או מה שלא היה בשמן ההוא יחד עם המנעות מאכלים מסויימים שגרמו לה לליחה (ולא רק מוצרי חלב שכולנו יודעים שהם מייצרי ליחה) והילדה הצליחה לישון בלילה.
עם התנסות חיובית זו הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אתן צ'אנס אמיתי ואהיה קצת פחות חשדנית. כמובן שזה לא כל כך קרה עד שהייתי חסרת אונים לחלוטין כמו ארבעת הרופאים שהתיעצתי איתם, החליפו את תרופותי ואת המינונים שלהם ללא הרף ובסוף אמרו לי- נסי ללכת לדיקור. זאת לאחר שהציעו השערה כי מצבי הפסיכולוגי הוא גורם משמעותי במצבי הבריאותי. כמובן שלא הייתי מוכנה בזמנו לשקול השערה זו כנכונה.
המדקר המומחה לבעיה שאיתה הגעתי עשה מאמצי על לשפר את מצבי. אחרי כמה טיפולים היה מעט נבוך אם כי לזכותו יאמר שלמן ההתחלה אמר שיש מספר מועט של אנשים עליהם הטיפול לא משפיע כמצופה וכרצוי. מצבי לא רק שלא השתפר אלא הוחמר. המדקר הציע בעדינות וברמז את ההשערה הפסיכולוגית ואני מרוב יאושי לא עניתי ונפרדתי ממנו לשלום.
היום , בדיעבד אין לי ספק שהחיבור לנפשו של האדם היא המשפיעה העיקרית על יעילותו של טיפול בגוף. תסמינים פיזיולוגיים רבים כבר זוהו כנגרמים
ממצבים פסיכולוגיים כגון דחק וחרדה ועוד אך גם מצבים גופניים שהגורם שלהם ידוע מוחמרים עד אין שיעור ממצבו הנפשי של האדם ולכן פעמים רבות נדרש שילוב של הטיפול הגופני האלטרנטיבי עם התיחסות נפשית רגשית כגון
טיפול פסיכולוגי המלווה את התהליך.