על הספה - כתבות ומאמרים

---

כל ילד מגיע לגיל שבו צריך להתחיל בתהליך הגמילה מחיתולים. מעבר לשינוי הטכני של עשיית הצרכים באסלה ולא בחיתול, לגמילה יש משמעויות רחבות יותר ולכן ההחלטה מתי להתחיל בתהליך הגמילה, כיצד לעשות אותו וכיצד להתייחס לכל הנושא היא החלטה משמעותית שיש לה השלכות רגשיות על כל היבטי החיים של הפעוט בהווה ואף בעתיד.

בבסיסו, תהליך הגמילה הוא החינוך לניקיון, החינוך לקבלת כללים חברתיים, נורמות וגבולות שמציבים ההורים כמייצגים של החברה. כדי להיות חבר בחברה המערבית, יש לשמור על הכללים והכללים הראשונים והדרישות החברתיות הראשונות מהילד עוסקות במקרה זה בשמירה על היגיינת הגוף, שמירה על ניקיון ובהיבט הרחב יותר- פרידה מהתקופה בה הייתי תינוק שעשה צרכיו בכל רגע ובכל מקום ומעבר לילדות בה עלי ללמוד לדחות את צרכי ולהתאפק.

ילד שעובר את תהליך הגמילה מחיתולים בשלום לומד לא רק לעשות צרכיו בסיר או בשירותים אלא לומד על עצמו שהוא מסוגל לדחות סיפוקים, מסוגל לעמוד בכללים גם אם הם בניגוד לרצון ולדחף שלו. הוא לומד שהוריו מאמינים בו שיכול להצליח להתמודד עם אתגרים ומאמין במסוגלות של עצמו ובכוחותיו. כוחות האגו המרכיבים את אישיותו מתחזקים בתהליך גמילה תקין כי הוא מבין שתסכול הוא קשה אך אחריו השמש ממשיכה לזרוח ויש גם הנאה ופורקן. בניגוד לכך, ילד שהוריו וסביבתו הלחיצו מאוד בתהליך הגמילה מחיתולים, עלול להפנים תחושה של אכזבה וחוסר שביעות רצון של הסביבה ממנו ושלו מעצמו ולהביע תסכול וכאב אלו בכעס רב כלפי הסביבה, בעצירות, ובהתנהגות רגרסיבית.

לפני שמתחילים את תהליך הגמילה חשוב להשקיע מעט מחשבה בהתיחסות שלנו, ההורים, לנושא. הורים שיש להם קושי מסויים הקשור לשימוש בשירותים ציבוריים או עסוקים בצורה זו או אחרת במינון גבוה עם נושא הצרכים שלהם עצמם, או עם נושא הניקיון בכלל, צריכים להבין שיש לזה השפעה על תפיסת הילד את הדרישות ממנו במסגרת החינוך לניקיון. הורים שהם אובססיביים על הניקיון בבית, עלולים להיות בחרדה גדולה לקראת תהליך גמילה, מפספוסים של הילד. או לחילופין, עלולים להיות מודאגים מכך שיצטרכו להכנס עם הילד לשירותים ציבוריים ויעדיפו לבקשו להתאפק עד הבית. הורים אחרים עלולים לחשוש מאוד מהרגע בו יבקש הילד להתפנות כאשר הם בגינה הציבורית ואין שירותים. בדיקת עמדות מקדימה זו הינה הכרחית. ילדים מפנימים את דאגות המבוגרים היוצרות אצלם תחושות אשמה. כך שלא רק הילד צריך להיות מוכן לתהליך הגמילה אלא גם הוריו צריכים לעשות הכנה ולדאוג להכין את עצמם בזמן ולא לדחות את גמילת הילד בגלל קשייהם האישיים להתמודד עם הלכלוך הכרוך בשלבי הגמילה הראשונים.

קיימות שיטות רבות ושונות לגמילה מחיתולים. מומחים שונים ידריכו הורים לנהוג כך או אחרת וחשוב שהתהליך יתאים לערכים של המשפחה. עם זאת, התהליך צריך לכבד את הילד ואת מקומו, להיות עקבי וברור. אי אפשר ללמד פעוט חוקים חברתיים ולצפות ממנו להפנימם אם הוריו לא מצליחים להציג בעיקביות למה מצפים מהילד. אם בבית הולכים אחרי הילד ומציעים לו להתפנות כל כמה דקות (רק שלא יברח) אבל בחוץ מבקשים ממנו להתאפק עוד קצת ועוד קצת (רק לא לעשות בחוץ)- מסר סותר הוא בעייתי ומן הסתם הילד לא לומד כך מהי התנהגות טובה ומועדפת.

חשוב ביותר לשתף פעולה ולתאם את תהליך הגמילה מחיתולים מול המסגרת החינוכית אליה הולך הילד. לא תמיד שיטה בה דוגלת הגננת הולכת בד בבד עם הדרך של ההורים, אך חשוב להיות מתואמים לגבי המסרים, לגבי ההחלטה להתחיל בתהליך. ובעיקר חשוב להעביר מידע – מה היה בבית ואיך הצליח בגן. כמובן שככל שהבית והגן מתואמים יותר – טוב יותר.

מתי להתחיל בתהליך הגמילה?

יש ילדים אשר יוזמים ומבקשים להוריד את החיתול, לשבת על האסלה או מבקשים שלא יחתלו אותם. ילדים אחרים אדישים לתהליך וזקוקים שההורים יזמו עבורם. התעניינות של הילד ורצון שלו לחקות את הוריו או אחיו הגדולים עדיין איננה עדות מספקת לבשלות ולמוכנות לגמילה מחיתולים ומצד שני חוסר התעניינות אינה בהכרח מצביעה על חוסר בשלות. אילו מאפיינים עלינו לראות כדי לבדוק מוכנותו של ילדינו לתהליך הגמילה מחיתולים?

בשלות פיזית, גופנית- כדי להיות מסוגל לשמור על ניקיון ללא חיתול, על הילד להיות מסוגל להתאפק ולשלוט בסוגרים. ללא בשלות פיזית זו, הילד לא יכול להגמל מחיתולים. השליטה בסוגרים מתפתחת בארבעה שלבים- שליטה בהפרשת צואה בלילה, שליטה בהפרשת צואה ביום, שליטה בהפרשת שתן ביום ושליטה בהפרשת שתן בלילה ( כצנלסון,ע. מדריך לגמילה מחיתולים ). כדי לדעת האם התפתחה השליטה בסוגרים, יש לבדוק האם יש מרווחי זמן בהם נשאר החיתול יבש? האם הילד אכן שולט בהפרשת הצואה בשינה?

מעבר לשליטה בסוגרים, צריכה להיות התפתחות מוטורית- הילד הולך, יושב, מסוגל להפשיל מכנסים ותחתונים וללבוש אותם בחזרה. כמו כן יש לבדוק האם הילד יכול לנסות לנגב בעצמו (גם אם צריך עזרה חשוב תהיה היכולת המוטורית הראשונית לבצע את התנועה הנדרשת).

בשלות שפתית- כדי להתחיל תהליך גמילה מחיתולים, ילד צריך להיות מסוגל לומר ולבטא את צרכיו. אם אינו יכול לומר "יש לי פיפי" יהיה לו מאוד קשה לבקש סיוע כשצריך ולהגמל. גם תקשורת חליפית או שפת סימנים היא טובה מספיק, חשוב שתהיה היכולת הבסיסי לאותת לסביבה שהילד צריך להתפנות וזקוק לסיוע.

בשלות רגשית חברתית- המסר המועבר לילד בתהליך הגמילה הוא מסר של נפרדות ועצמאות: "אתה מסוגל להגמל, אתה עכשיו אחראי על גופך, אחראי לומר מתי לגופך יש צורך להתפנות". חשוב שהילד יהיה במקום הזה ושהוריו גם כן יהיו מוכנים לנפרדות ולפרידה משלב התינוקות והינקות של הילד. מסר כפול אשר מחד מנסים לגמול את הילד מחיתולים ומאידך מתייחסים אליו כאל תינוק, מאוד יקשו עליו לפתח את היכולות הרגשיות שלו להן זקוק לגמילה מחיתולים.

כהכנה רגשית לתהליך הגמילה, ניתן לספר לילד סיפורי ילדים העוסקים בגמילה ולשוחח על הדמות בסיפור וכך לשמוע מה חושב הילד וכיצד תופס את תהליך הגמילה, האם יש בגן ילדים גמולים והאם גם הוא רוצה.

חלק מהבשלות החברתית נראית גם בהתעניינות של הילד בהוריו ובאחיו הגדולים או בילדים אחרים בגן ההולכים לשירותים, משחק דימיוני עם בובות העוברות תהליך גמילה מחיתולים. ילדים לפעמים מתיישבים עם הבגדים על האסלה ומחקים את המבוגרים. כאשר מפתחים שיחה ומתווכים את ההתנהגות, ואת מטרתה, מעודדים את הילד להתמודד עם הרגשות שהוא חש סביב תהליך הגמילה מחיתולים.

על הילד לרצות להיות "גדול", אחראי, ועצמאי. כאשר מאפשרים לילד עצמאות ונפרדות בגיל זה, באופן ספונטני מתפתח הרצון לעשות דברים לבד, החיקוי של מעשי המבוגרים וכך גם הרצון להיות כמו הגדולים. חשוב שתהיה הנעה פנימית, מוטיבציה, לתהליך הגמילה וגם אם הילד לא יזם את התהליך, אלא ההורים, חשוב לגייסו לעניין ולעורר את המוטיבציה. ללא הנעה פנימית לתהליך, תתעורר התנגדות אשר תגרור קשיים בתהליך.

חשוב גם לבדוק שהילד מסוגל להתמודד עם תסכולים- לא תמיד יצליח, ובהתחלה יברח לו כנראה יותר מפעם אחת. צריך להכיל את התסכול שלו ואת האכזבה ולעודדו שדברים חדשים הם לפעמים מעט קשים ועם הזמן הוא יצליח יותר.

בשלות שכלית /קוגניטיבית –יכולות החשיבה הנדרשות להתחלת תהליך הגמילה מחיתולים, מתייחסות ליכולתו של הילד למודעות גופנית מסויימת (להרגיש את הצורך הגופני להתפנות לפני שבורח) ולהגעתו של הילד להבנה של סיבה ותוצאה והקשרים בין תחושה גופנית מסויימת להתנהגות נדרשת. כמו כן נדרשת יכולת הבנת הוראות.

תהליך הגמילה מחיתולים

קיימות גישות רבות ודרכים מגוונות לגמול ילד מחיתולים. אתאר כאן גישה אחת, אך כמה עקרונות מנחים שבעיני הם קריטיים לתהליך גמילה מחיתולים מוצלח.

עקביות

אם בדקתם והערכתם את בשלותו של הילד והחלטתם כי זה הזמן להתחיל בתהליך הגמילה מחיתולים, חשוב להיות עקביים. להתחיל תהליך ואז להשהותו בגלל נסיעה או מצב משפחתי היוצר "אי נוחות"- זו בעיה. חשוב לזכור כי מדובר בפעוט בן כשנתיים אשר הליכות העולם עדיין אינן בהירות לו והוא בפני מעבר חשוב וקריטי בחייו. תחושת הצלחה או כישלון בתהליך ילכו עמו להתמודדויות עתידיות אחרות ולכן חשבו היטב על תזמון תחילת התהליך ואם התחלתם- לכו עם זה עד הסוף. היו עקביים במסרים- בחיזוקים, בציפיות, בהנחיות.

מסרים ברורים

אל תניחו כי הילד יודע מה לעשות כי ראה אתכם או ילדים אחרים. לאחר שהכנתם וחשבתם על תכנית התהליך, שבו עם הילד והסבירו לו בבירור מה עומד לקרות, מה אתם מצפים ממנו, מה עליו לעשות כאשר מרגיש שצריך להתפנות. האם עליו לפנות למבוגר או ללכת בעצמו לשירותים? כיצד עליו להפשיל מכנסיו, כיצד מתיישבים וכדומה. ניתן לעשות משחקי תפקידים והדגמות כחלק מההסבר על התהליך. חשוב שהמסר יהיה ברור גם לגבי הציפיות. נכון שהתהליך צריך להיעשות רק ברוח טובה עם המון סבלנות וללא כעסים אבל חשוב שלא יהיה מסר כפול. צריך להבין שעבור הילד, הגמילה הינה מטרד. עד הגמילה מחיתולים, אם היה שקוע במשחק או בסיפור, הצרכים לא הפריעו לו והוא המשיך בשלו. פתאום יש ציפייה שיפסיק מה שהוא עושה באמצע וירוץ לשירותים. עליו להבין כי עם כל הקושי זה בדיוק מה שמצופה ממנו ועליו להתרגל לכך. מבלי לכעוס, אבל עם הסבר ברור חשוב שיבין כי עליו ללכת לשירותים וגם אם פספס כמה פעמים, לא נורא אבל אתם מצפים שבפעם הבאה ישתדל ויעשה מאמץ להפסיק את המשחק ,יקום וילך לשירותים.

אל תושיבו את הילד בכוח

אם החלטתם להתחיל בתהליך ונראה לכם שהילד מוכן- בהצלחה. אבל אחרי שהסברתם לו והעברתם אליו אחריות, אל תכריחו אותו ללכת לשירותים וגם לא להכריח לשבת לאורך זמן. אפשר להציע לו לחכות עוד רגע או לספר סיפור תוך כדי כדי, אולי בכל זאת יצא משהו.ברור שלילד בוער לחזור למשחק. הסבירו לו שלפעמים צריך לשבת מעט כדי שיצא. אבל לא להכריח. הציעו לו מדי פעם ללכת אם עבר זמן רב מהפעם הקודמת שהלך לשירותים, או כאשר מראה סימנים שצריך לשירותים ולא אומר. מצד שני, המנעו מלהציע כל הזמן- כיון והמטרה היא שהילד יקח אחריות על התהליך כולו.

חיזוקים

כמו בכל לימוד של התנהגות חדשה לחיזוקים יש תפקיד משמעותי בלמידה חברתית. ככלל, חיזוק חיובי עדיף מחיזוק שלילי וחיזוק רגשי (מחמאה, חיבוק, מילה טובה, מבט מעודד) עדיף מחיזוק חומרי (מדבקה, מתנה או ממתק). ילד שמתקשה בתהליך ומפספס הרבה, צריך לתת לו חיזוק חיובי על פרקי הזמן שמצליח ועל הפעמים בהן הלך לשירותים ויצא לו. מצד שני אין להענישו או לכעוס עליו כאשר מפספס או כאשר אמר שרוצה להתפנות אך לא יצא לו כלום. בתחילת התהליך בימים הראשונים, אל חלק מהילדים טבלה מאוד מדברת ועוזרת להם להירתם לתהליך. חשוב שאם עושים טבלה- היא תהיה ריאלית. לחלק את הימים כך שניתן יהיה לקבל חיזוק חיובי על כמה שעות ולא על יום שלם שהוא זמן רב מדי. הכינו ביחד מדליות שהילד שותף להכנתן וכך גם מקבל משהו מוחשי שיכול לקחת לגן, כך החיזוק הוא רגשי- הגאוה, העשייה, ההצלחה, המדליה שהכין ביחד עם ההורים.

איך מתחילים?

אחרי שעשיתם הערכת מוכנות, ניהלתם "ישיבת צוות" ביתית לגבי ההחלטה להתחיל בתהליך, צריך לעשות שיחת הכנה עם הילד. תסבירו לו כיצד הדברים עומדים לקרות, מהי התכנית, מהן הציפיות. גייסו אותו כשותף אחרי הכל- מדובר בו ובגופו. לכו עמו לקנות תחתונים, הכינו מדליות, והתכוננו עמו לקראת התהליך המרגש. הכינו גם את הבית- הרימו שטיחים אם צריך, דאגו שיש סיר או ישבנון, מכנסים שפשוט להפשילם.

בשביל להיות בטוחים שהילד מוכן וגם כדי לעשות לילד "הכנה", ניתן להתחיל בהורדת החיתול לכמה שעות אחר הצהרים, השתדלו לא לעשות תכניות גדולות לשבוע זה, ללא נסיעות וביקורים במקומות אשר ילחיצו אתכם מפספוסים. לומר לילד כי עכשיו אנחנו מתנסים, בודקים ביחד איך זה בשבילו להיות בלי חיתול. אמרו מראש כי זה ניסיון משותף, ובערב לפני השינה תלבשו שוב חיתול עד שיתרגל להרגשה. לאחר כמה ימים התחילו בתהליך, ולאחר שיחה עם הגן ועם הילד וגיוס כל הסבלנות שבעולם, אמרו לילד שמהיום לובשים רק תחתונים. חשוב לומר זאת בהזמנה, אנחנו רוצים לגייסו ולא ליצור התנגדות.

חיתול ביום ובלילה

ילדים רבים נגמלים בהתחלה ביום ולאחר מכן בלילה. ילד שמצליח להגמל ביום אך בבוקר מתעורר עם חיתול "עמוס", יהיה לו קשה יותר להגמל בלילה ויתכן וזה יקח זמן. לשלוט בסוגרים בזמן ערות זה דבר אחד ובזמן שינה זה דבר אחר. יתכן שהגמילה בלילה תגיע כמה חודשים אחרי הגמילה ביום וזה בסדר. את החיתול בלילה כדאי להוריד אחרי כמה לילות בהם הילד מתעורר עם חיתול יבש. כדי לעזור לילד להגמל בלילה ניתן להעירו לשירותים בסביבות חצות או לפני שאתם הולכים לישון. ילדים רבים לאחר תקופה שמעירים אותם בלילה, מתרגלים לקום לבד לשירותים כשצריכים ונגמלים גם בלילה. יתכן שכמה לילות ירטיבו במיטה. אל תתיאשו, אם הילד מתעורר לאחר שהרטיב, הוא ילמד שזה לא נעים ותוך כמה לילות ילמד לקום לשירותים. ילד שלא מתעורר ויכול לישון כל הלילה במיטה רטובה יתכן שעדיין אינו מוכן לגמילת לילה. יש ילדים שמצליחים להגמל בבת אחת גם ביום וגם בלילה. אל תשכחו להשאיר אור בשירותים כדי שהילד יוכל לקום בלילה ולמצוא את דרכו לשירותים ללא פחד.

סיר או ישבנון?

זה תלוי. יש ילדים שהאסלה מלחיצה אותם- הגובה, ה"תהום", התחושה שנפרדים מחלק מגופם והנפילה של הצרכים, הרעש. הסיר מרגיש להם יותר בטוח. מצד שני, אחרי הסיר צריך לעשות מעבר נוסף לאסלה. אם ילד נהנה לשבת על הישבנון ולא מביע התנגדות, ניתן להתחיל ישר באסלה ולדלג על שלב הסיר.

בהצלחה!