פסיכיאטריה מגדרית - האם המגדר קשור לבריאות הנפש?
צוות על הספה
מנתונים שהגיעו ביולי 2018 לוועדת ביקורת המדינה שעסקה במסגרות פסיכיאטריות, עולה כי במרבית המסגרות, האשפוז הפסיכיאטרי אינו מותאם לנשים, שלא מקבלות במהלכו את המענה לו הן זקוקות וסובלות מחוסר פרטיות שפוגע בתהליך ההחלמה.
נשים אין ספור, עמן שוחחנו במטרה לקבל רקע על הנושא, שיתפו אותנו בתסכול הגדול שחוו, כאשר הגיעו לטיפול פסיכיאטרי בעקבות מצוקה נפשית וקיבלו טיפול שלא לקח בחשבון את ההשפעות הייחודיות של המחזור ההורמונלי על בריאות הנפש שלהן.
טיפול, שבדיעבד – כך הן יודעות לספר כיום – לא היה מותאם לצורך האמיתי שלהן.
מהי פסיכיאטריה מגדרית?
רוב אנשי הרפואה והטיפול מכירים את המושג בהקשר של תהליכי טיפול ושינוי אצל מי שמתמודדים עם דיספוריה מגדרית ומעוניינים לבצע התאמה מגדרית, אך במאמר זה ננסה להרחיב את היריעה ולהעריך שמענה פסיכיאטרי שניתן מתוך רגישות מגדרית – דרוש לרוב הנשים, בשלב כלשהו בחייהן וכי יש להגדיל באופן משמעותי את המשקל שמקבלת הסוגייה המגדרית בתהליכי אבחון וטיפול פסיכיאטריים.
איפה בדיוק הבעיה?
חוקרים, ובעיקר חוקרות פמיניסטיות, שבחנו לעומק את ה- DSM, התנ"ך של בריאות הנפש בו מפורטות כל ההפרעות הנפשיות המוכרות למדע והסימפטומים שלהן, מצאו כי הוא כולל הטיות מגדריות ותרבותיות רבות והעלו את האפשרות שחלק מההפרעות הנפשיות אינן בגדר הפרעה בכלל, אלא תגובות טבעיות לחלוטין של נשים למהלך המחזור ההורמונלי החודשי שלהן ובגיל מסוים – להפסקתו. הגדרת התופעות הטבעיות הללו כהפרעה הדורשת טיפול – משרת את הסדר החברתי, מאז אבחנת ההיסטריה של פרויד ועד ימינו, המבקש למשטר נשים ולהפעיל סנקציות כנגד נשים שחורגות מהשורה.
הפרעה פסיכיאטרית רק של נשים? האומנם?
הסתכלות פסיכיאטרית מתוך ראייה מגדרית נולדה לאחר שחוקרי בריאות הנפש שמו לב לכך שישנן הפרעות פסיכיאטריות שמאפיינות, כמעט באופן בלעדי, נשים והן מאובחנות בהמוניהן כמתמודדות עם ההפרעות הללו.
הפרעות "נשיות" לדוגמה הן סומטיזציה (סימפטומים פיזיולוגיים שאינם מוסברים רפואית), הפרעת אישיות גבולית ועוד.
המשותף לכל ההפרעות הללו ברור – התנהגויות נשיות סטראוטיפיות שמגונות על ידי החברה מאז ומתמיד: אימפולסיביות, מצבי רוח משתנים, חולשה גופנית לא מוסברת, התנהגות פרובוקטיבית, פגיעה עצמית ולעיתים אף פסיכוזה של ממש.
פגיעה עצמית – מקרה מבחן
ההגדרה הפסיכיאטרית לפגיעה עצמית כהפרעה, מבוססת על פגיעה עצמית שמאפיינת נשים (לרוב חיתוך העור באמצעות חפץ חד) ומגדירה את ההתנהגות הזו כהפרעה שמחייבת טיפול. מבלי להיכנס לאמירות ערכיות הנוגעות להפרעה ולאופן הטיפול בה, קשה להתווכח על העובדה שהתנהגויות פגיעה עצמית שמאפיינות גברים (למשל יחס אובססיבי לעבודה) לא מוגדרות כהפרעה הדורשת טיפול וברוב המקרים אף מועלות על נס כהתנהגות חיובית.
המחירים שמשלמות נשים
1. טיפול תרופתי שאינו מותאם – רבות נכתב על פרוטוקולים רפואיים ותרופתיים המבוססים על המין הגברי וניתנים גם לנשים, למרות שאינם מתאימים להן. המצב בפסיכיאטריה אינו שונה ותרופות רבות שנרשמות לנשים אינן לוקחות בחשבון את המבנה הפיזיולוגי וההורמונלי הייחודי להן.
פעמים רבות טיפול תרופתי כזה, שניתן באופן אוטומטי לנשים ולגברים כאחד, פוגע בנשים המטופלות – בזמן הטיפול או לאחר מכן.
2. אשפוז פסיכיאטרי – מנתונים שהגיעו ביולי 2018 לוועדת ביקורת המדינה שעסקה במסגרות פסיכיאטריות, עולה כי במרבית המסגרות, האשפוז הפסיכיאטרי אינו מותאם לנשים, שלא מקבלות במהלכו את המענה לו הן זקוקות וסובלות מחוסר פרטיות שפוגע בתהליך ההחלמה.
זה נשמע בסיסי – מה החידוש?
האמת העגומה היא שתחום הפסיכיאטריה, כמו תחום הרפואה כולו, פותח על ידי רופאים גברים ומתוך הבנה ומיקוד במין הגברי. זו הסיבה לכך שפרוטוקול של טיפולים פסיכיאטריים (ופעמים רבות גם טיפולים רפואיים) מותאם בעיקר לגברים ולא לנשים.
מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאכן ניתן לבצע בשדה שינויים פשוטים יחסית, שישפרו את יכולתם של פסיכיאטרים ואנשי טיפול נוספים, לפעול מתוך רגישות מגדרית ולהציע טיפול מותאם ואפקטיבי יותר.
1. אבחון – הנושא המגדרי חייב לקבל משקל גדול יותר בשלבי האבחון הפסיכיאטרי ועל אנשי המקצוע לבחון ברצינות את האפשרות שלסימפטומים הבאים לידי ביטוי אצל המטופלת, יש בסיס הורמונלי או מגדרי אחר. המודעות לאפשרות הזו לבדה, תסייע לעשות שינוי גדול.
2. תרופות – הגדלת המשקל שמקבלת השונות המגדרית בתהליכי ניסוי של תרופות חדשות ובוודאי שבפרוטוקולי טיפול בתרופות הללו, כדי להבטיח התאמתן לנשים ומניעה של מצבי סיכון פוטנציאליים לנשים.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
עובדת סוציאלית קלינית,פסיכותרפיסטית בגישה דינמית ממוקדת
התמחות: קשיים במערכות יחסים, דימוי עצמי נמוך, ריקנות, דיכאון וחרדה. התמודדות עם אובדן ומשברי חיים.
ליווי בנ
אזור בארץ: שרון,עמק חפר, חדרה, נתניה
שפה: עברית,אנגלית
טיפול מתאים לכל אדם הרוצה לשפר את איכות חייו ויחסיו עם אנשים הקרובים לו. מאמינה בכוח של הקשר הטיפולי לצייד את המטופל בכלים מגווני
מטפלת באמנות, מטפלת דיאדית ומדריכת הורים.
התמחות: פסיכותרפיה, טיפול דיאדי, חרדה ופוביה, דיכאון, לקויות למידה קשב וריכוז, הדרכת הורים, התמודדות עם משבר
אזור בארץ: זיכרון יעקב/בינימינה,חיפה
שפה: עברית
עובדת עם ילדים, נוער, מבוגרים והורים. מאמינה שדרך עולם היצירה והדמיון ובתוך מקום מכיל ובטוח, המטופל יצליח ליצור קשר טיפולי ולמצוא
פסיכולוג קליני
התמחות: חרדה ומתח, פוסט טראומה, דיכאון ומצבי משבר, בעיות משפחתיות וזוגיות, קבלת החלטות בצמתי חיים, פיתוח איש
אזור בארץ: כפר סבא, רעננה, אזור השרון / קליניקה נוספת במודיעין
שפה: עברית, אנגלית
מקבל לטיפול פסיכולוגי בכפר סבא ובמודיעין ובמקרים מסוימים גם באמצעות הזום. ליצירת קשר ניתן לשלוח הודעה באמצעות המייל: oren@kaplan.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
The first Mantra of Thich Nhat Hanh’s Four Relationship Mantras A Review by Aaron Roy Spungin, Ph.D.
מה עושים עם כל הסטרס הזה? צוות על הספה
מה משותף לאדם הקדמון במפגש לא צפוי עם חיית טרף מסוכנת בפתח המערה שלו ולהורה בן ימינו ששומע בחדשות על התפשטות מחודשת של מגיפת הקורונה? בסבירות גבוהה מאוד – שניהם חוו סטרס או דחק.
גירושים טובים – יש חיה כזו? צוות על הספה
פירוק הקשר הזוגי, בעיקר כאשר יש ילדים משותפים, מעמת את בני הזוג לשעבר עם מערכת שלמה של אמונות, ערכים וציפיות שהתנפצו ומציב מראה הנוגעת בפחדים העמוקים ביותר בנפש. יש צעדים בהם תוכלו לנקוט כדי למזער נזקים ולהצליח להתגרש בצורה הטובה ביותר שאפשר
ייעוץ פסיכולוגי אונליין - יתרונותיו, ולמי הוא מתאים צוות על הספה
מחפשים מידע על ייעוץ פסיכולוגי אונליין? כאן תלמדו על יתרונותיו, למי הוא מתאים ולמי לא, כללי האתיקה של המטפל, ועוד. כנסו עכשיו לקריאה >>