אם חשבתם שאנחנו הישראלים מיוחדים בהקשר הזה, מסתבר שאנחנו ממש לא לבד ותופעות דומות, של עלייה בתחושת החרדה ובמצוקה הנפשית בתקופת החגים, מאפיינות מדינות ותרבויות רבות.
תקופת החגים היא זמן משפחתי – ארוחות חג בהרכבים משפחתיים שונים, ימי חופשה מלימודים ומעבודה, וזמן פנוי שמאפשר למשפחה להיות ולבלות יחד.
לכאורה נשמע נעים וטוב, אך המחקר מראה לנו שהמציאות נראית אחרת וכי תקופת החגים, מייצרת ומגבירה חרדות אצל חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה.
במאמר שלפניכם ננסה להבין מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות כדי
לצמצם חרדה משפחתית בחגים.

מי סובל מחרדה משפחתית בחגים?
מסתבר שלא מעט אנשים.
אנשי בריאות הנפש בקופות החולים ובמסגרות נוספות, מדווחים על עלייה של 15-20% בהיקף הפונים לבקשת סיוע נפשי בתקופת החגים והדבר חוזר על עצמו, בכל שנה.
אגב, אם חשבתם שאנחנו הישראלים מיוחדים בהקשר הזה, מסתבר שאנחנו ממש לא לבד ותופעות דומות, של עלייה בתחושת החרדה ובמצוקה הנפשית בתקופת החגים, מאפיינות מדינות ותרבויות רבות.
מהם הסיבות המרכזיות לחרדה משפחתית בחגים?
הסיבות לסטרס הנפשי שמעוררת תקופת החגים מגוונות ולעיתים אף משולבות זו בזו:
1. מצב משפחתי לא נורמטיבי
המפגשים המשפחתיים בחגים מזמנים שאלות והתייחסויות למצב המשפחתי האישי, והשאלות הללו עלולות להגביר את המתח שאנשים חשים גם כך,
ביחס לעובדה שהם רווקים או נמצאים בזוגיות ללא ילדים, בגיל שבו המשפחה מצפה מהם להקים בית.
2. תחת זכוכית מגדלת
גם בעלי משפחות מרגישים שהיחסים המשפחתיים האינטימיים שלהם נמצאים תחת בחינה במפגשים משפחתיים מורחבים.
איך הילדים מתנהגים? האם האחים רבים ביניהם? האם בני הזוג מתקשרים ונראים קרובים או שהם יושבים משועממים זה ליד זה ולא פוצים פה?
באירועים משפחתיים נדמה לנו שכולם מסתכלים ובוחנים אותנו ואנו חוששים לא לעמוד בציפיות.
3. עומס פיזי
בין אם אנחנו מארחים ובין אם מתארחים – שפע האירועים והמפגשים המשפחתיים יוצר עומס פיזי. צריך לקנות בגדים ומתנות, להכין קינוח או סלט לכל ארוחה ולבלות שעות רבות בפקקי תנועה בדרך למפגש המשפחתי.
העומס, בתורו, מקדם את החרדה.
4. החופש כאתגר
בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא, שגרת החיים והעבודה מאפשרת לנו "לברוח" מהמציאות המשפחתית ולהיות אנשים אחרים, בעלי מקצוע.
החופשה מהעבודה מחייבת את רוב האנשים להתמודד עם משפחתיות אינטנסיבית וממושכת והדבר לא פשוט לחלקנו.
5. זרקור על הבדידות
מי שחיים לבד ובעיקר אנשים שאיבדו לאחרונה קרובים אהובים, עלולים להתקשות להתמודד עם השאלה הכל כך ישראלית: "איפה אתם בחג?", אשר מחדדת ומגבירה את תחושת הבדידות והאבל ולצבוע את התקופה כולה בגוונים כהים של בדידות.
6. תחרות סמויה ברשת והשוואות לאחרים
בתקופת החגים נדמה שכולם סביבנו נוסעים, קונים ומבלים – כפי שמשתקף היטב ברשתות החברתיות.
התמונות העליזות מחופשות יוקרה של חברים ובני משפחה, עלולות להצית קנאה ליצור השוואות (מציאותיות או מדומות) עם אחרים, השוואות שבדרך כלל יגרמו לנו להרגיש פחות טוב עם מה שיש לנו.
למה גורמת חרדה משפחתית בתקופת החגים?
חרדה היא תחושה שקשה מאוד לשאת ולכן, פעמים רבות, היא
תתבטא בצורה של דיכאון, כעס ותסכול.
משפחות רבות מדווחות על עלייה ניכרת בכמות וגם בווליום של מריבות זוגיות ומשפחתיות, תחושת לחץ לפני כל מפגש, חוסר שביעות רצון מבני הזוג ומהילדים, מריבות תכופות על כסף, השוואות בין משפחות והאשמות הדדיות של כל אחד מבני הזוג, את משפחת המוצא של בן הזוג השני.

איך אפשר להתמודד עם חרדת החגים?
הדרך הטובה ביותר
להתמודד עם החרדה היא להכיר בה ולהיות מוכנים להופעתה, כך שלא תתקיף אתכם בהפתעה ותגרום לשיתוק.
אם אתם יודעים שתקופת החגים מעוררת בכם תחושות קשות – היערכו לכך מראש,
אפשר לצמצם את מספר המפגשים המשפחתיים ולא חייבים להגיע לכל ארוחה בהרכב משפחתי מלא.
אפשר לבצע פעולות שונות למפני המפגש כדי להירגע – כמו מדיטציה, נשימה מודעת וכד'.
גם בתקופת החגים חשוב מאוד לשמור על שגרה של אכילה בריאה ופעילות גופנית, שיעזרו לכם לא להרגיש כבדים ועייפים ולא לכעוס על עצמכם.
הדבר המרכזי שאפשר
ורצוי לעשות הוא לגשת לטיפול, כדי להבין מדוע החגים מעוררים בכם חרדה ואילו חלקים בחייכם הייתם רוצים לשנות כדי להרגיש טוב יותר.