טיפול והתמודדויות שונות עם הפרעות קשב וריכוז

מהו קשב?

מאת ד"ר ארז מילר

פסיכולוג חינוכי מומחה, מומחה בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז

ראש החוג לחינוך מיוחד, המכללה האקדמית לחינוך אחוה

זוהי הרשימה הראשונה מתוך סידרה שתעסוק בהפרעת קשב וריכוז, במיתוסים לגבי הפרעה זו, ובדרכים יעילות להתמודד עם ההפרעה ולסייע לילד או למבוגר עם קשיים אלה לחוות הצלחה ותפקוד תקין.

יתכן שהדרך הטובה ביותר לתאר קשב היא שמדובר במיקוד לאורך זמן של משאבי חשיבה על מידע, בעודנו מסננים או מתעלמים ממידע לא חיוני.

הקשב הוא תפקוד בסיסי למדי, ומהווה תנאי מקדים לתפקודים שכליים שונים (כגון תפישה, זיכרון ואחרים).

ישנם סוגים שונים של קשב, כל אחד מורכב יותר מקודמו:

קשב ממוקד (Focused attention): היכולת להגיב לגירוי חזותי, תחושתי (טקטילי) או שמיעתי. למשל, צפייה בסרט או בתמונה. לא מעט ילדים שפגשתי בקליניקה מתקשים לשים לב לפרטים בתמונה, או לא שמים לב להוראות לפני ביצוע מטלה.

התמד קשב או קשב מתמשך: היכולת למקד תגובה עקבית במהלך מטלה מתמשכת שחוזרת על עצמה (למשל, העתקה). הורים רבים סיפרו לי במסגרת הדרכת הורים על קושי של הילד לבצע שיעורי בית או אפילו לאכול או להתלבש בלי "להתנתק".

קשב סלקטיבי: היכולת לשמר התנהגות או דפוס חשיבה (למשל, לזכור שם תוך חיפושו בדף בספר טלפונים) גם כאשר אנו נתקלים בגירויים חזקים או מסיחים.

הפניית קשב: יכולת של גמישות שכלית המאפשרת לאדם להסיט את מוקד הקשב שלו, ולהעבירו בין מטלות הדורשות יכולות קוגניטיביות שונות, כמו למשל בהעתקה מהלוח, הפניית קשב בין ערוצי למידה שונים בכיתה – הקשבה למורה, העתקה מהלוח, סיכום הדברים שנאמרו וכיו"ב.

פיצול קשב: הרמה הגבוהה ביותר של קשב המתייחסת ליכולת להגיב בו זמנים למטלות שונות או לדרישות שונות באותה מטלה.

בקרת קשב: פעמים רבות קיים יתרון למי שיכולת לבצע מטלות שכליות שונות ללא קשר למידע המתקבל דרך החושים או מתגובות מוטוריות. נראה שקיימת מערכת ניהול ובקרה באונה הקדם- מצחית, או לדברי ד"ר טלי היימן מעין "בקרת-על המפקחת על כל תפקודי הקשב האחרים". אשר שולטת ומכוונת את המחשבות והפעולות שלנו כדי ליצור התנהגות מקובלת, מותאמת וכד'. מיומנויות ניהול ובקרה אלה מאפשרות לנו לשמר מטרות התנהגותיות שקבענו לעצמנו או שאחרים דרשו מאיתנו, ולהשתמש במטרות אלה כבסיס לבחירת המרכיבים בסביבה שאליהם אנו רוצים להפנות את הקשב שלנו ובאילו תגובות לבחור לבצע (למשל, כאשר מישהו מרגיז אותנו, להתפרץ או להבליג).

מקורות:

1) טלי היימן (2006). הפרעת קשב והיפראקטיביות: מדריך למידה. האוניברסיטה הפתוחה.
2) שלמה קניאל (2003). הפסיכולוגיה של השליטה על התודעה. בר-אילן.