פסיכולוגיית הספורט והשיקום עוסקת בליווי אנשים בכל הגילאים בתהליכי שיקום גופני וריגשי, במטרה לחזק חוסן, ויסות ריגשי ולהשיב תפקוד, מסוגלות וצמיחה
התמודדות עם משברי חיים שיקום פיזי-תפקודי: תנועה, יציבה וחזרה הדרגתית לפעילות שיקום רגשי-מנטלי: ויסות רגשי, התמודדות עם פחד מכאב או כישלון- התמודדות תחת לחץ
רמת השרון ,אזור השרון
דפנה סלוצקאי פסיכולוגית ספורט ושיקום המתמחה בליווי תהליכי שיקום, התמודדות עם פציעות ומשברים גופניים-נפשיים בקרב ספורטאים ואנשים מן השורה בתהליכי החלמה.
העבודה משלבת ידע פסיכולוגי מבוסס מחקר עם הבנה עמוקה של גוף בתנועה, חווית כאב והמפגש המורכב בין זהות, תפקוד ומשמעות לאחר פגיעה או עצירה כפויה. בונה חוסן מחדש עם משמעות וצמיחה מתוך הקושי.
תחומי התמחות:
פסיכולוגיית ספורט ושיקום
התמודדות ריגשית עם פציעות, כאב ואבדן תפקוד
חזרה לפעילות ולביצוע לאחר פציעה או אירוע רפואי
חיזוק חוסן מנטלי והתמדה בתהליכים ארוכי טווח
ליווי אנשי מקצוע וצוותים בשילוב היבטים רגשיים בתהליכי שיקום
אני מאמין:
אני מאמינה שמשבר אינו רק "מכשול" שיש "להתגבר עליו", זוהי נקודת זמן לבחור מחדש את הדרך ולדייק אותה.
משבר הוא הזדמנות לצמיחה ולהתחזקות. שיקום אמיתי איננו רק חזרה ליכולת אלא הזדמנות ליצירת דרך חדשה מדויקת וחזקה יותר.
באמצעות שילוב בין כלים פסיכולוגים מבוססי מחקר, עבודה ריגשית עמוקה ומכוונת ערכים, ניתן לבנות חוסן, מסוגלות ומשמעות שיובילו לצמיחה מתוך קושי.
M.A בפסיכולוגיית ספורט והאימון הגופני
כשהראש והגוף לא מדברים אותה השפה
קרה לך שהראש אומר “תהיה רגוע”…
אבל הגוף כבר נמצא במתח?
דופק מואץ.
נשימה קצרה.
שרירים מכווצים.
זה לא סימן שמשהו “לא בסדר” איתך,
זו עדות לכך שהגוף שלך פועל כפי שהוא אמור לפעול.
במצבי לחץ או חירום, המערכת העצבית נכנסת למצב הישרדות.
התגובה הגופנית מופיעה במהירות הרבה לפני שהחשיבה המודעת מספיקה להתארגן.
וכאן נכנסת היכולת שלך להשפיע.
חוסן אישי אינו תכונה מולדת בלבד
אלא מיומנות שניתן לפתח, לחזק ולבסס לאורך זמן.
איך עושים זאת?
אני דפנה סלוצקאי פסיכולוגית העוסקת בתחום הספורט, מלווה אנשים ברגעים של אתגר, לחץ ושאיפה למצוינות, ומסייעת להם לפתח חוסן פנימי ברגעי התמודדות. הנה המלצה להתמודדות:
?? עוגן פנימי
חזרה להתמודדויות עבר שבהן הצלחת.
הזיכרון הזה מחזק תחושת מסוגלות:
אם התמודדתי אז יש בי את היכולת גם עכשיו.
?? קשר אנושי
תחושת שייכות וקשר לאחרים הן גורם מרכזי בוויסות חרדה.
שיתוף, נוכחות וקשר, גם במינון קטן, יוצרים יציבות פנימית.
?? פעולות יומיומיות
דווקא כשאין שליטה על המצב,
יש ערך לשליטה בדברים הקטנים: שגרה, תזונה, שינה.
פעולות אלה מחזירות למערכת תחושת סדר וביטחון.
במצבי לחץ, מתרחשת הפעלה של מערכת ההישרדות.
התגובה נעשית מהירה ואוטומטית.
נשימה מהירה מאותתת למוח על סכנה.
נשימה מווסתת, מאותתת על רגיעה ומסייעת בהחזרת איזון.
?? תרגול נשימה מווסתת
שאיפה ל־4 שניות | החזקה ל־2 | נשיפה ל־6
חזרי על המחזור מספר פעמים.
זו לא רק המלצה כללית,
זו התערבות פיזיולוגית שמסייעת לוויסות מערכת העצבים.
בסופו של דבר, המטרה היא לא “לבטל” את תגובת הגוף ,
אלא ללמוד לעבוד איתה, לווסת אותה,
ולהחזיר בהדרגה תחושת שליטה וחוסן פנימי.
דפנה סלוצקאי M.A פסיכולוגית בתחום הספורט
?? קליניקה ברמת השרון ובישוב מתן
?? טלפון:0546544088
?? מייל: dafna.clinic.plus@gmail com
איך עוברים את ימי הזיכרון? כלים להתמודדות
ימי הזיכרון והצפירה עלולים לעורר מצוקה רגשית ופיזיולוגית, המחייבת כלים לניהול חרדה ולתיווך המצב לילדים. התמודדות אפקטיבית כוללת יצירת "עוגנים" פיזיים, כגון נשימות ריבוע, הכנה מראש למקום הבטוח, ושימוש במשפטי כוח המקנים משמעות חיובית לרעש.
התמודדות עם הצפירה:
התמודדות למבוגרים: בניית עוגן בתוך הרעש
• הכנה מראש: קבעו היכן תהיו בזמן הצפירה; מקום מוכר המעניק ביטחון.
• נשימות "ריבוע": התרכזו בנשימה מבוקרת (שאיפה ל-4 שניות, החזקה ל-4, נשיפה ל-4, המתנה ל-4) להרגעת מערכת העצבים.
• היעזרות באחרים: אל תהיו לבד; שוחחו עם קרוב או עמדו ליד אדם שסומכים עליו לתחושת בטחון.
תיווך לילדים: הפיכת הרעש לסיפור של כוח
• משפטי "כוח": "הצפירה היא כמו חיבוק גדול", "הרעש מזכיר כמה אנחנו גיבורים", "אני מחזיק חזק את היד".
• משפטי הרגעה גופנית: "נושמים כמו דרקון" (נשיפה ארוכה), "הרגליים חזקות כמו עץ", "הלב הכי אמיץ".
• תיקוף רגשות: "מותר להיות עצוב", "עצוב לנו ביחד", "נבחר לעשות משהו שמחזק אותנו".
טיפ להורים - "משפט הקסם" והתמודדות עם שאלות
• הכנה מראש: "עוד מעט יהיה רעש חזק וקצת מוזר. הוא לא מסוכן, הוא פשוט צליל של זיכרון. אני אהיה ממש לידך, ונעמוד חזק כמו גיבורים ביחד."
• תגובה לבכי: "אנחנו עצובים כי אנחנו זוכרים אנשים שאהבנו, אבל אנחנו גם גאים בהם מאוד. לבכות זה כמו לנקות את ה