על הספה - פורומי מומחים

פורום ייעוץ לקהילה הגאה

שיח על נטייה זהות מינית ומגדר

פורום ייעוץ לקהילה הגאה | שיח על נטייה זהות מינית ומגדר

פורום ייעוץ לקהילה הגאה | שיח על נטייה זהות מינית ומגדר מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום זהות, נטייה מינית ומגדר
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום יעסוק בכל שאלה שנוגעת בנטיה מינית ומגדר. נושאים כגון גיבוש הזהות המינית, שאלות וקשיים בנוגע לזהות מגדרית, התמודדות עם הקשיים הנלווים ליציאה מהארון ועוד. מוזמנים/ות לפנות.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

פונה יקרה. השאלה מי אני היא שאלה מורכבת שכוללת כל מיני מרכיבי זהות כולל גם נטיה מינית. אני שומעת הרבה בלבול וחרדה לגבי מיניות אך אולי גם לגבי מרכיבים אחרים בחייך. אני ממליצה לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי. אפשר להרגיש יותר טוב והדרך לכך מתחילה בהכרות עם עצמך. מיניות זה לא רק נטיה מינית. אם יש לך קושי ותחושות גועל גם ממגע עם עצמך יהיה קשה להנות עם אחרים, לא משנה המגדר שלהם. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך. אם יש מגבלה כלכלית ניתן לקבל טיפול מוזל דרך קופות החולים. אל תוותרי על כך. נעה



שלום לך, מה שאת מתארת הוא מצב מאוד מורכב ועדין עבור אדם ומשפחה. על פניו הדבר הטבעי הוא להמליץ על טיפול זוגי אבל את אומרת שהייתם שם וניסיתם זאת. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני. החשש שלך שבטיפול פסיכולוגי ידחפו אותך לעשות את המעשה שלטובתך האישי על חשבון משפחתך הוא טבעי אך לא כך אמור לעבוד טיפול. מטפל/ת מנוסים יעזרו לך לראות ולהחזיק את כל המורכבות במצב כולל טובת הילדים כמובן. אגב, טובת הילדים היא לא תמיד שהוריהם יישארו נשואים אם המשמעות היא שאחד מההורים שוקע לתוך מצב נפשי קשה. נשמע שאת זקוקה לעבור תהליך עם עצמך, להבין עם מה את מסוגלת לחיות ועם מה לא ומהיכן נובע העצב הגדול שאת חשה. הדרך הזאת, של טיפול אישי, לא תהיה קלה אבל לפחות יש בה סיכוי להתפתחות ותנועה. לאן תוביל התנועה את תצטרכי לגלות בתוך התהליך. דעי שהמצב שאת מתארת לא נדיר. יש הרבה נשים (וגברים) שנתקלים בקשיים האלו שלרוב לא מדוברים. אל תישארי עם זה לבד..


אני ממליצה לך לפנות בשלב ראשון לארגון "איגי" שהוא ארגון נוער גאה. אפשר לפנות אליהם בווטסאפ/במייל/בטלפון. המספרים מופיעים בחיפוש של השם באינטרנט. אני בטוחה שתוכל למצוא שם אוזן קשבת וגם חברה של בני גילך. אין סיבה להישאר לבד או מבודד. יש רבים במצבך שחווים חוויות דומות. בהצלחה, נעה


קרן יקרה. זאת לא חוויה ככ יוצאת דופן כמו שאפשר לחשוב. לא כולם יודעים שיש להם משיכה לאותו מין כבר בגיל צעיר. מיניות היא דבר מאוד מורכב ודינאמי. אולי תמיד היתה בך משיכה לנשים ולא יכולת לבטא אותה בגלל הפנמה של איסורים חברתיים ואולי המשיכה התעוררה רק לאחרונה. גם המשמעות של המשיכה והשפעתה על חייך עוד לא ברורה. יש נשים רבות (וגברים כמובן) שנמשכות לשני המינים ויכולות להתאהב בשני המינים. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי שבו תוכלי לבדוק ולהבין מה קרה שפתאום גילית את המשיכה הזאת בתוכך ומה המשמעות לגבי ההמשך. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, במיוחד בגלל המורכבות המשפחתית שמתלווה לגילוי המיניות בגיל מאוחר, כך שממליצה שתתאזרי בסבלנות כלפי עצמך וכלפי התהליך. כל טוב, נעה


דן יקר. ההחלטה לפנות לטיפול פסיכולוגי היא החלטה חשובה ואני בטוחה שתועיל לך. אני לא חושבת שיש תשובה ברורה לשאלה זו כמו שאין תשובה ברורה לשאלה מה עדיף מטפל גבר/אישה מטפלת קרובה אלי בגיל / מבוגרת יותר ועוד שאלות כאלו. מעבר לכך מטפלים רבים לא יפרסמו את נטייתם המינית כפי שלא יפרסמו כמעט אף פרט על עצמם מעבר לנסיונם המקצועי. הסיבה לכך היא לא שהם מתביישים או מסתירים את נטייתם אלא כי הם מאמינים שבטיפול פסיכולוגי ככל שהמטופל יודע פחות על המטפל כך יש חופש גדול יותר למטופל לאמר את כל אשר על ליבו ולהשליך על המטפל מה שהוא זקוק להשליך עליו. אם חשוב לך לדעת שהמטפל שלך מנוסה בטיפול בנושאים להט"בים זאת שאלה שליגיטימי לשאול בעת הפניה. חלק מהמטפלים יכתבו על כך באופן שמציגים עצמם באינטרנט. חלק ישתמשו בביטוי "טיפול גיי פרנדלי". חשוב עוד לאמר. מטפלים מנוסים יודעים לעבוד גם עם מטופלים שיש להם חוויות חיים שונות משלהם. מקווה שתמצא את המטפל/ת הנכונ/ה לך נעה


פונה יקרה. לספר למשפחה ולחברים יכול להיות שלב מאוד מאיים ומפחיד. הפחד לאבד את ההערכה והאהבה של הקרובים ביותר, החשש שיגידו משהו שיערער ויכאיב, המחשבות שאולי יתאכזבו ממך או יכעסו. כל אלו יכולים להיות פחדים משתקים. כאילו תהום עומדת בפנייך. עצתי לך, לספר קודם לאדם אחד, הכי קרוב/ה ושהכי אפשר לסמוך עליו/ה. ואז לנוח קצת. ואז כשתתאוששי מהמאמץ ותעכלי את החוויה לנסות עוד פעם. יציאה מהארון הוא תהליך הדרגתי שלא בהכרח חייב להעשות בבת אחת למול כל העולם. להפך. ההדרגתיות תאפשר לך להכיל את התגובות. חשוב גם לזכור שעבור חלק מהקרובים אלייך הגילוי יבוא כהפתעה והם יצטרכו זמן לעכל ולהפנים. תחשבי כמה זמן לקח לך לעכל ולהפנים את מה שגילית בתוכך ואולי תוכלי לקבל זאת בהבנה והכיל כך את התגובות. אם המצוקה גדולה מדי ואת מרגישה תקועה יש גם אפשרות לפנות לטיפול פסיכולוגי שילווה אותך בתהליך. הטיפול יאפשר מרחב בטוח שבו תוכלי להעלות את הפחדים ולהתלבט כיצד נכון לעשות את הצעד הבא במסע המרגש הזה. שיהיה בהצלחה. נעה