פאניקה (הפרעת אימה)

מה היא פאניקה או הפרעת אימה?

פאניקה היא תופעה רגשית ופיזיולוגית המתאפיינת בתחושת פחד קיצונית ובלתי נשלטת. בעוד שפחד הוא תגובה טבעית לסכנה ממשית, פאניקה מתרחשת לעיתים קרובות ללא סיבה ברורה או מתוך פרשנות מוגזמת של המציאות.

ננסה להסביר מהי פאניקה, מהם הגורמים לה, כיצד היא משפיעה על הגוף והנפש, ואילו דרכי התמודדות עשויות לסייע בהתמודדות עמה

פאניקה היא תגובה עזה של חרדה, שמתפרצת באופן פתאומי ולרוב חולפת לאחר מספר דקות עד שעה. היא עשויה להתבטא כהתקף חד-פעמי או כהפרעת פאניקה חוזרת, המלווה בחשש תמידי מהתקף נוסף. ישנם מצבים בהם פאניקה מופיעה ברמה קבוצתית, כמו במקרים של בהלה המונית הנגרמת בעקבות אירועים דרמטיים או מסרים מבהילים.

פאניקה - חשוב לדעת...

מה בעצם הגורמים לפאניקה?

ישנם גורמים רבים שיכולים לעורר פאניקה, ביניהם:

לחץ נפשי וחרדה – עומס רגשי מתמשך עלול להוביל להתקפי פאניקה.

אירועים טראומטיים – חוויות שליליות כמו תאונות, מלחמות או פיגועים עלולות לגרום לתגובה פוסט-טראומטית הכוללת התקפי פאניקה.

רקע גנטי – מחקרים מצביעים על נטייה גנטית לפתח הפרעות חרדה ופאניקה.

שימוש בחומרים מעוררים – קפאין, אלכוהול וסמים מסוימים יכולים להחריף תחושות חרדה ולהוביל להתקפים.

בעיות רפואיות – מצבים רפואיים כמו הפרעות לב, יתר פעילות של בלוטת התריס או היפוגליקמיה עלולים לגרום לתסמינים הדומים לפאניקה.

מה הם תסמיני הפאניקה?

בעת התקף פאניקה, האדם עשוי לחוות שילוב של תסמינים פיזיים ונפשיים כגון:

* דופק מואץ או דפיקות לב חזקות
* קוצר נשימה או תחושת מחנק
* הזעה מוגברת
* סחרחורת ותחושת חוסר יציבות
* רעד או תחושת נימול בגוף
* פחד מאובדן שליטה או תחושת שיגעון
* תחושה שהמציאות אינה אמיתית (דה-ריאליזציה)

תסמינים אלו יכולים לגרום לאדם לחשוש שהוא חווה התקף לב או מצב מסכן חיים, למרות שמדובר בתגובה רגשית ופיזיולוגית בלבד.

כיצד ניתן להתמודד עם פאניקה?

על אף שהתקפי פאניקה יכולים להיות מפחידים מאוד, קיימות אסטרטגיות המסייעות להתמודד איתם ולהפחית את השפעתם:

* נשימה עמוקה ומבוקרת – שאיפה איטית דרך האף, החזקת האוויר למספר שניות ונשיפה איטית דרך הפה.

* זיהוי מחשבות שליליות והחלפתן במחשבות מרגיעות – להבין שההתקף זמני ושאין סכנה ממשית.

* מיקוד בחושים – שימוש בטכניקות כמו התמקדות בפרטים קטנים בסביבה כדי להחזיר את השליטה.

* פעילות גופנית – הליכה קצרה או תרגול יוגה יכולים לעזור להפחתת מתח וחרדה.

* תמיכה חברתית – לשתף קרובים בתחושות ולהיעזר בהם להרגעה.

* טיפול מקצועי – במקרים של התקפי פאניקה חוזרים, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי או קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ולעיתים אף לטיפול תרופתי בהתאם להמלצת רופא.

חרדה חברתית
הפרעת חרדה נפוצה המתבטאת בפחד עז ומוגזם מסיטואציות חברתיות או מביצוע פעולות מול אנשים אחרים. אנשים עם חרדה חברתית חוששים שמעשיהם יובילו למבוכה, שיפוטיות או השפלה, גם אם אין לכך סיבה אמיתית

חרדת נטישה וחרדת זרים
מצב רגשי-פסיכולוגי שבו אדם חווה פחד אינטנסיבי ולא פרופורציונלי מפני נטישה, פרידה או דחייה מצד אנשים קרובים

סיוטים, ביעותי לילה והתקפי חרדה ליליים
חלומות מפחידים או מטרידים שעלולים לגרום להתעוררות בבהלה, תחושת פחד, דופק מואץ וחרדה. הם יכולים לקרות לכל אחד, אך נפוצים יותר בקרב ילדים ובקרב אנשים החווים מתח או טראומה.

פסיכוזה
מצב נפשי שבו אדם חווה ניתוק מהמציאות, שיכול לכלול הזיות, מחשבות שווא (דלוזיות), חשיבה מבולבלת ושינויים בהתנהגות. זהו לא מצב רפואי בפני עצמו אלא סימפטום של הפרעה נפשית או מצב רפואי אחר.

חרדה חברתית בילדים
הפרעת חרדה המאופיינת בפחד עז ומתמשך מסיטואציות חברתיות, במיוחד כאלו הכרוכות בהערכה מצד אחרים. אצל ילדים, חרדה חברתית עשויה להתבטא בחשש מפני דיבור בכיתה, השתתפות באירועים חברתיים, יצירת קשרים עם בני גילם

חרדה בזמן משבר
היא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבי לחץ ואי-ודאות. היא עשויה להתבטא בפחד עז, תחושת חוסר שליטה, דאגות בלתי פוסקות, ואף תסמינים גופניים כמו דופק מהיר, קשיי נשימה, מתח שרירי וסחרחורת.