מאת ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה, ראש החוג לחינוך מיוחד, המכללה האקדמית לחינוך אחוה.

משפחות רבות נאלצות להישאר שעות רבות במרחב המוגן, פעמים רבות בחוסר מעש ובחרדה. אחרות מוקפצות אליו בהתראה של מספר שניות. שני המצבים האלה קשים לכל אחד ללא ספק. הם קשים במיוחד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ועקב כך גם לבני משפחותיהם. ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים בכמה תחומים:

1. קושי בסינון מידע המגיע ממספר מקורות - שמיעה, ראייה, מגע. במצבים של צפיפות (כמו במרחב המוגן), צפייה והאזנה מתמשכת לחדשות בקול רם, מוזיקה או רעש וכיו"ב, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים להיות מוצפים ויתקשו מאוד להתמודד ולהתעלם מהגירויים.

מה ההורים יכולים לעשות? כדאי להורים לבחון עד כמה ניתן להפחית חלק מהגירויים. אם האקוסטיקה במרחב המוגן גורמת להדים רבים ולרעש, אפשר להשתמש בדרכים יעילות להפחתת רעש: הכנסת שטיח לחדר, יריעות לבד על הקירות או סדין/וילון על חלון, קישוט וצביעה של תבניות ביצים נקיות מקרטון (אפשר לבקש מכל השכנים) והדבקתם לתקרה. אפשר לבדוק כיצד יש לארגן את המרחב המוגן כך שיישאר מרחב אישי עבור הילד. מרחב אישי זה יהיה יעיל וחשוב במיוחד עבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ורגישות יתר לתחושה. עד כמה שניתן, כדאי להימנע מצפייה קבועה בשידורי החדשות. המידע עלול להציף את הילד ולעורר בו חרדות.

2. הבנה חלקית של המצב עקב קושי למקד קשב בהסברים בתקשורת ובדברי מבוגרים, לעיתים גם בשל ליקויי למידה. יהיו ילדים עם הפרעות קשב וריכוז אשר יצטרכו מידע ותמיכה שונים מאלה של בני גילם ללא קשיים אלה, לעומת אחרים שיוכלו לקבל אותו מידע ותמיכה כמו שאר חבריהם.

מה ההורים יכולים לעשות? אם יש לילד קושי להבין את המדווח באמצעי התקשורת או דיונים בכיתה או במשפחה, אפשר לשלב בהסברים המילוליים גם תמונות ואמצעים חזותיים. חשוב להשתמש במושגים קונקרטיים וברורים המתאימים לשפה ולגיל של הילד. חשוב לעודד את הילד לשאול שאלות על אירועי התקופה, ולהעביר להם מסר שמשדר אופטימיות, תקווה ושליטה בהיבטים מסוימים של חייהם.

3. קושי להתמודד עם חוסר פעילות, צורך לפרוק מרץ ואנרגיה. לחלק מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש תנועתיות יתר וחוסר שקט פנימי ותנועתי (היפראקטיביות). בעוד שבשיגרת היומיום הם יכלו לשחק בחוץ במשחקי ספורט או לנסוע באופניים וכד', מצב הלחימה כפה על רבים מהם להישאר שעות וימים רבים בתוך הבית ולפעמים גם במרחב המוגן.

מה ההורים יכולים לעשות? אפשר וניתן לעשות פעילות גופנית בבית, בממ"ד ואפילו על כסא!. הנה כמה רעיונות לתרגילי כושר בממ"ד. כמו כן, מומלץ לארגן במסגרת מטלות הבית כאלה הדורשות מהילד תנועה ופעילות גופנית (לטפס על סולם ולעזור בארגון בגדי חורף וקיץ בארונות)– במיוחד אם הוא יכול לבחור באחת מבין כמה אפשרויות.

4. מצ'עמם! קושי בהכוונה עצמית ובניהול שעות הפנאי. ילדים רבים עם הפרעות קשב ובמיוחד ילדים צעירים משתעממים מהר מפעילויות רבות ומתקשים להתמיד בפעילות מסוימת לאורך זמן.

מה ההורים יכולים לעשות? כדאי למצוא עבור הילדים פעילות שתעסיק אותם – פרויקט או תחביב, אשר גם ימקד את מחשבותיהם על הפעילות הנוכחית ופחות על מה שקורה או שעלול לקרות, גם יתרום לזמן איכות משותף, וגם יאפשר לילד באמצעות תיווך ההורה להתמיד בפעילות מסוימת לאורך זמן מסוים. למשל, יהיו הורים שירצו להקדיש קיר של המקלט או הממ"ד לצביעה ולציור של הילדים. תמיד אפשר לצבוע אותו אח"כ בצבע אחיד. אפשר כמובן לתכנן עם הילדים ציור קיר גדול. אפשר גם לקבל רעיונות בפורום "אמנות שימושית לילדים" או ברשימת הפורומים של "עשו זאת בידיכם" ובאתר של ענת לנדאו "קסם היצירה".

5. קושי להתמודד עם שינויים בשיגרת היומיום, חוסר גבולות ברורים, מצבים עמומים ולא צפויים. ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז הגרים באזורים שבהם הושבתו בתיה"ס יתקשו להתמודד עם היציאה מהמסגרת החינוכית וגבולותיה, עם השינויים התכופים והלא צפויים שנובעים ממצב החירום, ומהקושי להציב גבולות של זמן ומקום במצב שכזה.

מה ההורים יכולים לעשות? נסו לתכנן עם הילד את שיגרת יומו וליידע אותו לגבי שיגרת יומכם. יש לכתוב את זמני הפעילויות השונות ולשים אותם במקום ברור ונגיש לילד – שכן הוא עלול לשכוח את מה שנאמר לו בבוקר או בערב הקודם. כדאי לקבוע סדר יום עם זמני קימה והירדמות קבועים ככל שניתן, המשלב פעילויות של עזרה בבית להורים (סידור הבית, ניקיון החדר), פעילות לימודית, פעילויות פנאי, פעילויות ספורט, זמני ארוחות וכיו"ב. שמירה על לוח זמנים ושיגרת יום קבועים גם יאפשרו לילד תכנון ושליטה במצב שבו דברים רבים אינם תחת שליטתו, גם יפחיתו את מידת החרדה וחוסר האונים שהוא עלול לחוות, וגם יסייעו לחזרה מהירה יותר לשיגרה עם תום ההפגזות.

ומה עם לימודים?

אם המצב יימשך ושנת הלימודים לא תיפתח כסידרה, סביר להניח שבתיה"ס והמרכז לטכנולוגיה חינוכית יעלו חומרי למידה לאינטרנט. חשוב לקבוע עם הילד זמנים להכנת שיעורים ולפעילות פנאי. ייתכן מאוד ויהיה צורך להתאים את משך הפעילות למשך הקשב של הילד, במיוחד אם אינו תחת השפעה תרופתית. יהיו ילדים שיוכלו לשבת וללמוד רק עשרים דקות ברצף, ולכן יש לקבוע לאחר מכן פעילות הפוגה קצרה, בהתאם לגילו של הילד. חשוב לקבוע את לוח הזמנים תוך משא ומתן עם הילד (תוך הצבת גבולות מצד ההורה), וכך גם לגבי סוג פעילות ההפוגה (אם היא ארוכה מדי או כזו שהילד יתקשה להפסיק כמו משחק במחשב, סביר להניח שהוא יתקשה לעמוד בלוח הזמנים עליו הסכים).

עבור אלו מבין ההורים שיוצאים לעבודה ומשאירים את הילדים בבית – דאגו לשעת הירדמות קבועה וסבירה ושעת קימה סבירה. צמצמו את מספר המטלות מהילד (עבודות בית, מטלות לימודיות) למינימום אפשרי כל עוד אינכם נוכחים בבית. בקשו מהילד לדווח לכם בטלפון בזמן שקבעתם מראש (הוא יכול לכוון שעון מעורר לשעה שבה הוא אמור להתקשר או להכניס תזכורת ליומן בטלפון הסלולרי) על ביצוע המטלות עליהם הסכמתם.

6. קושי בשליטה על רגשות, שבאים לידי ביטוי בעוצמות גבוהות של חרדה, מחשבות אובססיביות או טקסים כפייתיים, התפרצויות זעם או דיכאונות. ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים בשליטה עצמית ובויסות רגשי.

מה ההורים יכולים לעשות? חשוב לשדר לילד שדאגה ופחד הם תגובות טבעיות ונורמליות למצב. עם זאת, ילדים אלה יזדקקו לכלים לשליטה בכעס ולשליטה עצמית. מספר דוגמאות ניתן למצוא תחת הכותרת "שיטות הרפיה פסיכולוגיות" באתר של ד"ר ברוך אליצור, וכן באתר "נשימה נכונה - אימון". במקרים קיצוניים יש להתייעץ עם אנשי מקצוע לגבי הפניית הילד לטיפול דחוף.

ומה לגבי הטיפול התרופתי? האם להמשיך?

הדבר תלוי במידה רבה בכמה גורמים, ותמיד כדאי להתייעץ בעניין זה עם הרופא המטפל. ראשית, הדבר תלוי בסוג הטיפול התרופתי שמקבל הילד. ישנן תרופות שהשפעתן מתקבלת רק לאחר זמן מה ואסור להפסיקן באופן פתאומי (כגון ריספונד). שנית, למרות שלא מתקיימים לימודים בבתיה"ס הילדים מקבלים שיעורים וחומרי למידה באמצעות האינטרנט. יש לבדוק האם הילד מסוגל לבצע את המטלות הלימודיות ללא השפעת הטיפול התרופתי. שלישית, ישנם ילדים שהטיפול התרופתי מסייע להם לויסות רגשי והתנהגותי טוב יותר במהלך שעות היום, ושבלעדיו נוצרים עימותים ומריבות רבות בין הילד לבין משפחתו, וייתכן שגם עם אחרים - במיוחד כאשר הוא נאלץ לחלוק עימם את מרחב מוגן ציבורי. בכל המקרים הללו כדאי להורים לשקול ולהמשיך את שיגרת הטיפול התרופתי כמו בימי לימודים רגילים.

לסיכום, האיום המתמשך של טילים ושבירת השיגרה עקב המצב בדרום מקשה מאוד על ההתמודדות של ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז ובני משפחתם. אם תפעלו לפי ההמלצות לעיל, תוכלו לסייע במידה רבה לילדיכם ולהפחית את קשיי ההתמודדות עם המצב הנוכחי שכולכם נמצאים בו. הניסיון שלכם כהורים וההיכרות שלכם עם ילדכם עם הפרעת הקשב והריכוז יוכלו לאפשר לכם להתמודד בהצלחה רבה יותר את התקופה הנוכחית.

הורים יכולים גם לעיין בכתבה של לימור לוקוב "בעיות קשב וריכוז - תחת איום טילים", העוסק בחרדות ובקשיי קשב שנוצרו עקב המצב בקרב ילדים בעלי התפתחות תקינה. כמו כן אתם מוזמנים לעיין בכתבה של ד"ר ארז מילר העוסקת בנושא של דרכים להתמודד עם ילדים עם לקויות בתחת איום טילים.






< חזרה לבלוג