פורום הדרכת הורים
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
שלום אורלי, נסי לשוחח איתה ולהבין מה עובר עליה. כנראה שחסרות לה מיומנויות חברתיות, או שהיא מחפשת את מקומה בבית בין אחיה/ אחיותיה הגדולים. בנוסף אפשר לפנות ליועצת בית הספר ולבקש ממנה לשוחח עם הילדה ולחוות את דעתה מה מקור הקושי. יתכן ושווה בהחלט לשקול טיפול רגשי לילדה. בהצלחה
שלום אתי, המצב אכן נשמע מאוד מורכב. בעיקר עבור הילד. בגיל ארבע הוא מתחיל להבין דברים שעד עכשיו היו מובנים מאליהם. מצד אחד הוא מתחיל להיות מודע אבל מצד שני לא באמת יכול להבין אותם. הוא רואה בגן ילדים שהוריהם חיים יחד, ומודע לפער מול מציאות חייו. בנוסף הוא מתחיל להיות מודע לפער בין סיטואצית החיים שלו לבין זו של האחים שלו - שסביר כל אחד מהאבות שלהם נוהג אחרת. כל מה שאת מתארת מצביע על בלבול וכעס ועל קושי מאוד גדול להבין את הרכב המשפחה שלו. אחד הדברים החשובים שמחזקים אצל ילד בעיקר בגיל זה את הביטחון והיציבות - זה סדר וגבולות. מצד אחד להמשיך לומר לו כמה אתם אוהבים אותו שתמיד תהיו בשבילו, ושאהבה לא מודדים במתנות (ולכן כמובן שלא יהיה נכון להבטיח מתנות - קניית מתנות רק תחזק אצלו את ההשערה שזו העדות לאהבה שלכם, ויתכן שראה את זה אצל האבות האחרים של האחים) מצד שני להציב גבולות מאוד ברורים לגבי איסור האלימות וההתחצפות. עליו לדעת שכאשר הוא מתנהג בחוצפה אתם תגיבו בהתאם- תחליטו ביניכם איך אתה מגיבים ותהיו עקביים. עליו להבין שיש מערכת חוקים שונה בבית שלכם לבין הבית של האם. אני לא יודעת איך היא נוהגת ואיך מדברים שם בבית אבל זה קשה לילד לחיות בשתי סביבות שונות עם חוקים אחרים.
אם הקשר שלכם עם אמו של הילד הוא קשר טוב, כדאי להפגש ולשוחח על כך ולנסות להגיע להסכמות, לנסות ולחבר עבורו את שני העולמות בהן חי כמה שניתן. לפעמים אפילו ההתגייסות המשותפת, והניסיון - כבר משפיעים לטובה. ואם זה לא עוזר - ממליצה בחום לפנות להדרכת הורים. בהצלחה
בעיות התנהגות אצל ילד בן 7 - (סיגלית)
נכדי בן 7 בכיתה ב' ילד שובב אבל נבון, יש לו בעיות התנהגות קשות בכיתה, לא מסוגל לשלוט על כעסים וכשהילדים מציקים לו הוא מגיב בזריקת חפצים על הרצפה ולפעמים גם בקשקוש במחברותיהם, לדברי המורה הוא מגיב באלימות, מנופף באגרופיו וכו'. הטיפול בבית הספר מסתכם בהשהיתו מהכיתה לאותו יום בו התפרע, דבר שגרם לו לאיבוד חומר רב ולירידה בלימודים מה שמגביר אצלו את התסכול. כל פעם שהוא מתפרע מוזמן אביו לבית הספר לקחת אותו הביתה. אביו אומר שהילד מספר סיפור אחר מהמורה, אבל המנהלת לא מוכנה להקשיב לו ומבחינתה רק דברי המורה נכונים. בקיצור כל פעם שהמורה מתלוננת מורחק הילד מבית הספר.
נעשה לו אבחון ב"ניצן", ישנם שם סעיפים המדברים על כך שהילד לא סומך על המורה שלו שתעזור לו עם הצקות הילדים ולכן מתפרע, אין שום גורם בבית הספר בעדו וכולם, המורה ,המנהלת, היועצת כולם כאילו מתואמים בדעתם עליו, לא נעשה שום ניסיון לתגבור פרטני והוריו מתוסכלים ולא יודעים מה לעשות.
מה ניתן לעשות?
הוריו לא מוכנים לשקול מתן רטלין.
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום סיגלית.
רב הנסתר על הגלוי . נשמע שכולכם במצוקה אבל קצרה היריעה בפורום אינטרנטי להבין מהם הגורמים. אני מניחה שבאבחון עלו דברים נוספים מלבד חוסר האמון של בית הספר. נדרש הברה מאוד מידע כדי לתת עצה. אבל נשמע שהמצב מאוד לא פשוט ומצריך התערבות מקצועית - טיפול לילד ולהוריו והדרכה הורית מאיש מקצוע המתמחה בתחום בעיות התנהגות והפרעות קשב.
שלום הודיה.
גניבה בגיל צעיר על כך מעלה שאלה לגבי מסר שהילד מעביר לכם. מה הוא עושה בכסף שגונב? אם הוא מקבל דמי כיס מדוע הם לא נשמרים אצלו? על פניו מהמעט שכתבת נשמע שיש קצת בלבול במסרים שהוא מקבל. מצד אחד מקבל דמי כיס אבל לא באמת מקבל אותם באופן מוחשי ביד. נותנים לו סוכריה אבל זו לא באמת סוכריה. הוא מספיק גדול כדי להבין שגם מה שנותנים לו- לא נותנים לו באמת. אני מציעה בחום לעשות חשיבה איך אתם מציבים גבולות בצורה אותנטית שמכבדת אותו ואת התבונה שלו . כבוד עשוי להביא התנהגות מכבדת בחזרה.
שלום אורטל. פעמים רבות אנחנ ויודעים מה לעשות בעבודה אבל שמגיעים הביתה, הרגשות, התשישות וגודל האחריות לא תמיד מאפשרים לנו לנהוג דרך ההיגיון בלבד והכלים המקצועיים שלנו. יש סיבה שמטפלים לא יכולים לטפל בבני משפחתם. אני מסכימה שהדרכה הורית יכולה לסיע רבות ולו בכדי לסייע לך לעשות דבר ולא להשאר לבד עם ההתלבטויות והרגשות המציפים. מי שעוסק בהדרכת הורים - פסיכולוג או עובד סוציאלי, אבל שבקיא בנושאי התפתחות הילד- כדי שיוכל לתת מענה לקשיים ההתפתחותיים של הילדה יוכל לעזור. בהצלחה
שלום לך, קשה ליעץ בפורום כזה ללא הבנת הפרטים לעומקם. כמובן שחשוב לשוחח איתה אבל אני ממליצה לעשות בירור עם איש מקצוע אולי להתחיל עם יועצת בית הספר.
שלום שירה
ראשית חשוב לנשום עמוק. מה שעובר על בנך טבעי ותואם את הגיל והכל בסדר. שנית, האם המכות הן תופעה חדשה? אם כן, כדאי לבדוק מה שהשתנה והאם יש טריגר לשינוי בהתנהגות. האם ההתנהגות האלימה נראית גם בבית? או רק בגן? לעניין הפסיכולוגית - תצפית של פסיכולוגית לא תשאיר כתם ולא תעשה נזק, זה יכול לתת תשובות ובעיקר אם אין בעיה חריגה לעומת ילדים אחרים בגן היא תראה את זה ותוכל להחזיר לגננת את האחריות לטיפול בבעיה. אם הבעיה רק בגן ורק בזמן האחרון, זו אחריות של הגננת בעיקר לטפל. חשוב שתדברי איתו בבית, שיבין שההתנהגות הזו לא מקובלת עליך. כמו כן אפשר שתסכמי עם הגננת שבכל יום היא מעדכנת אותך בסוף היום איך התנהג . סביר שאם הוא ידע שישמח אותך מאוד בסוף היום אם התנהנג יפה, זה יעזור לו לאסוף את עצמו, ולהיפך. בהצלחה
ילד בן 6 שמקלל את הוריו בלי הפסקה - (מירב)
שלום רב,
אני אמא לשלשה ילדים בן 6, בן 4, ובת שנתיים וחמישה חודשים. שלושתם ילדים באמת מקסימים.
בני הגדול תלמיד טוב, בכיתה א, המורה אומרת שהוא ילד מתנה והוא באמת כזה :-) אך בבית יש התפרצויות זעם רבות,
ואז הוא מקלל אותי ואת בעלי שאנחנו הורים זבל, שנמות ועוד פנינים....בעלי מתעצבן וישר מרים את קולו, ואז מתחיל בלאגן בבית ואני חסרת אונים, אני אומרת לו שבבית לא מקללים ואני לא מוכנה שידבר כך אבל זה נופל על אוזניים ערלות:-( לציין כי בחוץ הוא ילד למופת מתנהג יפה, ותמיד אנחנו מקבלים מחמאות רבות עליו.
אנא עצתך אני אובדת עצות, הדבר גם גורם לביות ביני לבין בעלי על אופן חינוך הילדים.
בברכה,
מירב
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום מירב, אני בהחלט יכולה להבין את מצוקתך. נשמע שבנך מוצף מאוד מהצורך לשמור על תפקידו כילד המקסים, התלמיד הטוב והמרצה. כנראה שהוא חווה קשיים אבל באופן לא מודע לא מאפשר לעצמו מרחב לטעות ולכן בבית, אחרי יום שלם בבית ספר הוא מרגיש צורך לפרוק את המתח שחש במהלך היום. נסי לדבר איתו כשרגוע להבין מה עובר עליו בבית ספר. לא ממקום של נזיפה על הקללות אלא מתוך שיח מכבד. שבי איתו על כוס שוקו בערב, בנחת. אחד על אחד. לא פשוט להיות הבכור וחשוב שיהיו לו רווחים ברורים מהתפקיד הזה. לתת לו זכות נוספת, מקומות בהם מרגיש שלהיות הגדול בבית זה גם יתרון ולא רק עול.
חשוב לדבר עם המורה ולבקשה לבחון מה קורה בפסקות מבחינה חברתית. לאחר מכן יש לחשוב ביחד איתו מה יעזור לו כשהוא כועס ואיך יכול להביע את הכעס בדרכים לגיטימיות שאינן קללות. בהצלחה
שלום אורלי, אכן נושא היחסים בין אחים הוא מורכב ולא ניתן לומר שיש " פתרון נכון" או "לא נכון". חשוב ראשית לברר מה תפיסת העולם שלך לגבי היחסים בין ילדים בהווה ובעתיד. שנית, חשוב לשוחח איתם ולשקף להם כמה מתסכל עבורך וכואב לראות שאינם מצליחים להנות אחד מהשני. מצד שני להביע אמפתיה והבנה כי מריבות בין אחים הן נורמטיביות ומתאימות למצב החיים שלהם . בעניין זה ממליצה לקרוא את המאמר על יחסים בין אחים https://www.alhasapa.co.il/art.asp?Id=3198
לרוב המריבות מגיעות מתחושות של איום - כל אחד מהם מרגיש שעליו להבן על מקומו במשפחה, רוצה להשמע ולהיראות. ולכם חשוב לתת לכל אחד מהם מקום נפרד ויחד עם זאת ליזום מצבים של הנאה משפחתית ופעילויות שהם יכולים להנות אחד מהשני ולזכור כמה טוב וכיך שאינם ילדים יחידים. בהצלחה
בת 9 קשה עם עצמה - (שירה)
הילה שלום, אני ובעלי הוזמנו לשיחה עם יועצת בית הספר על ביתנו בכיתה ד׳ (בת 9).
לפני כשנתיים ביתנו הייתה בטיפול רגשי שלא צלח.
הטיפול היה בעקבות נוקשות הילדה כלפי עצמה והתקפי זעם אחרי כל מה שלא היה מצליח לה (לא מצליח לפי הסתכלות שלה בלבד).
הטיפול לא צלח מכיון שאמנם למדה להגיב באופן טוב יותר אך עדיין מתקשה עם מצבי ״כישלון״.
לאחרונה אנו רואים שוב סימנים להתקפי זעם.
למשל הרביצה לבנות בכיתה לאחר שלא הצליחה לנצח במשחק, בבית תלשה דף מהמחברת בתסכול כי הרגישה שלא כתבה יפה, לא עשתה 2 מבחנים (שלמדה אליהם, וזה כנראה מהפחד שלא תקבל 100), והגיבה בבכי מוגזם, היסטרי ונשימות חזקות ככה סיפרה המורה.
בלילות האחרונים היא מתקשה להרדם, כאשר היא בוכה וצועקת, חיבוקים ועידוד שלי ושל בעלי לא עוזרים והיא לבסוף מגיעה אלינו למיטה (לאחר מלחמת התשה ארוכה).
בעלי העיר את תשומת ליבי שכשהיא מנסה להרדם, לעיתים קרובות נוגעת באיבר מינה. (לצורך הרגעה?)
יש לציין שהילדה היא תלמידה מצטיינת, יצירתית וחברותית מאוד. יש לנו בבית עוד 4 ילדים ואנחנו מאוד מתקשים להתנהל במציאות זו איתה.
בעלי מנהל בהייטק ולעיתים נמצא מחוץ לבית, כך שזה מוסיף לקושי שלה ושלנו.
אנחנו מטילים ספק בטיפול רגשי נוסף, מאוד מיואשים.
מה דעתך על העניין?
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום שירה. בכיתה ד עוברים על ילדים מצבים מורכבים חדשים רבים . רמת הדרישה בלימודים עולה, ומה שהיה קל דורש כעת התמודדות עם אתגרים, מתחילות אינטריגות חברתיות בין הבנות בכיתה. חשוב לשמור על ערוץ שיח פתוח איתה. לשבת איתה בערב על כוס שוקו חם ולהבין מה עובר עליה בבית הספר. איך היא מרגישה חברתית. יתכן שבעיניכם היא מאוד מקובלת על חברותיה אבל בתוכה יש תחושות מורכבות שהיא לא יודעת להסביר לעצמה ולנהל את הרגשות שלה ביעילות. נשמע שהיא בעיקר צריכה מקום שיהיה רק שלה, בו היא לא מאוימת ומרגישה בטוחה. לתת לה מקום בו רק היא מקבלת את תשומת הלב ולא נמצאת תחת צורך דחוף לשמור על מקומה. לגבי הטיפול- אין כאן מספיק פרטים כדי להבין האם אמנם הטיפול "לא צלח" אם הרגשתם שיפור כנראה קרה שם משהו טוב. יתכן והטיפול הסתיים מבר מדי או שעזר לתכנים איתם התמודדה לפני שנתיים וכעת היא סוערת ומוצפת מדברים רבים אחרים ובהחלט יכולה להנות מטיפול נוסף. חשוב בעיקר לא להכנס ליאוש ולהבין שהיא מתמודדת עם קשיים משלה וזקוקה להרבה תמיכה.
שלום, התנהגותו של בנך איננה חריגה ויכולהלהיות קשורה לאחות הקטנה שמתחילה יותר ויותר למשוך התפעלות ותשומת לב בשלב זה. מציעה לבלות איתו זמן של "אחד על אחד" בו לא ירגיש מאוים על ידי האחות. בנוסף, לשחק איתו משחקים בהם מטרה היא להפסיד- מי שמפסיד מרוויח.... משהו שישמח אותו. כך לחזק את התחושה בה לא משנה מה קורה בסוף המשחק- הוא מרוויח. בנוסף, כאשר מזמינים חברים, נסו לקצר את הביקורים בשלב זה כך שיוכל להנות מהם אבל לא ימשכו מעבר לזמן שהוא כרגע מסוגל להכיל את תחושת האיום של להתחלק בתשומת הלב, ובתחושת הבעלות על הצעצועים ובעצם על המרחב שלו. הציעו לו פעילות עם החברים בהם אין תחרות- יצירה משותפת, משחק דימיוני, וכרומה. תחרותיות איננה דבר רע לכשלעצמה אבל ברור שצריכה להיות במינונים ושצריך לחזק את היכולת שלו להיות במצבים בהם לא מנצח כלומר לחזר את ההנאה מהמשחק עצמו ולא מהתחרות.
שלום רב,
נשמע שבתך עוברת משוה וחווה מצוקה שפוגעת בביטחון העצמי שלה. לא סביר בכיתה ג שיש שיעורים בעומס המצריך ללמוד עד שעות לילה מאוחרות וזה כנראה תוצאה של מצבה הרגשי. כיוון שאת מתארת שינוי מהותי בהתנהגות שלה אני ממליצה בחום לפנות לאיש מקצוע אשר יוכל להעריך את המקור לקושי ורק אז ניתן יהיה לתת המלצות לטיפול. בהצלחה
פורום הדרכת הורים
מנהלת הפורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים.
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).

לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.