על הספה - פורומי מומחים
פורום התמכרויות
פורום התמכרויות
מנהלת פורום שרי וינר
בעלת נסיון רב שנים בטיפול בהתמכרויות. המנהלת המקצועית לשעבר ורכזת הטיפול והטיפול המשפחתי בכפר איזון במשך 14 שנים.
|  |
בפורום זה אנו נתייחס לכל השאלות שמעסיקות את המכור או הקרובים אליו בשאלות שקשורות להתמכרות הספצפית ובשאלות שקשורות לתהליך ולדרך הטיפול הנכונה. ההתמכרות היא מחלה קשה וצריכה התייחסות ומעקב רב. אנו נשמח לעמוד לרשותכם ולספק לכם את התשובות המקצועיות והמתאימות ביותר. ישנם רבים מאיתנו שעולם ההתמכרות זר להם והם שואלים לא פעם מה פשר ההתנהגות הקיצונית שאנו נתקלים בה בזמן האחרון אצל יקירנו. אנו ננסה לספק לכם את התשובות הראויות.
הי משה.
מדבריך עולה התמכרות ממושכת למיןהדרך הטובה ביותר לפתרון הקושי היא לפנות לטיפול המתמחה בהתמכרוית.
או באופן פרטי או באופן ציבורי. באופן ציבורי - לכל רשות ערונית יש יחידה שמטפלת בהתמכרויות.
באופן פרטי יש הרבה מרכזים ומטפלים שמומחים לטיפול בהתמכרויות. בהצלחה.
הי נעה
אם את עומדת בהימנעות מוחלטת תמשיכי ותחזרי לשימוש מבוקר רק אחרי פרק זמן שתרגשי שהפייסבוק תופס מקום אחר בחייך. לצד ההמנעות תנסי להוסיף דברים בעלי משמעות לחייך. בהצלחה
תופעות גמילה מתמשכות ממשקה קולה - (רונן)
שלום רב.
אני בן 36 וסובל מהפרעת חרדה אשר מאוזנת שנים על ידי תרופות: VIEPAX XR+CLONEX.
בנוסף, מגיל נעורים אני שותה כל יום קולה בין חצי לליטר ביום לצד התרופות ומרגיש מאוזן.
משהו במשקה נותן לי אנרגיה טובה, תחושת נינוחות ושלווה למספר שעות.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להפסקת המשקה בהדרגה.
בכל פעם בהם ניסיתי להפסיק, לאחר הגעה להפסקה מלאה:
לאחר 3-4 ימים החלו להופיע תופעות של חוסר הנאה, דיכדוך עז, חוסר שקט ואיבוד ההרגשה המאוזנת, הזעה מוגברת.
כך סבלתי מאוד והצלחתי להחזיק מעמד 4 עד 5 שבועות לבסוף נכנעתי בכל חמשת הניסיונות חזרתי לשתות קולה ותוך מספר ימים "חזרתי לעצמי".
בפעם האחרונה עם הרבה רצון ותעוזה, הצלחתי להחזיק מעמד 14 שבועות תחת סבל קשה שהחל כבר כצפוי 3-4 ימים לאחר הפסקה מלאה של המשקה ולא עזב אותי, להפך, גרם לי להתדרדרות במצב רוח, איבוד תחושת הנאה והגברת חרדה - כל התופעות המוכרות מניסיונות גמילה קודמים.
עזרתי הרבה כוח כי הייתי בטוח שמדובר בחודש-חודש וחצי של תסמיני גמילה ואז הכל יעלם.
כאשר חלפו חודשיים ולא חל כל שינוי לטובה - פניתי לתמיכה פסיכולוגית והתקיימו מספר מפגשים.
בחלוף 14 שבועות מלאים שאני "נקי" מקולה ועדיין מרגיש חוסר הנאה, דיכדוך והתגברות חרדות - למרות חלוף הזמן, למרות התמיכה הפסיכולוגית, למרות הטיפול התרופתי, למרות הספורט שהתחלתי לבצע - די לי !
נשברתי וקניתי בקבוק קולה ואז למחרת שוב קניתי - ההרגשה נפלאה ! שוב חזרתי לעצמי.
אם כך המצב, הכיצד אוכל להיגמל לחלוטין אי פעם?
הפסיכיאטר המטפל טוען שאין צורך ולא נכון עבורי להיגמל לגמרי מקולה אלא למתן את השתייה:
כלומר לשתות במקום 14 בקבוקים של חצי ליטר בשבוע, רק 3 בקבוקי פרוסים על פני השבוע ובכך לא אחוש תופעות קשות, לא אגזים בהפרזה עם השתייה, הגוף לא יחטוף שוק שיגרום לתסמיני גמילה ואוכל גם להמשיך להנות מהשפעת המשקה עלי.
נשמע לי קצת לא סביר שלאחר יותר משלושה חודשים "נקיים" אני עדיין חווה תסמיני גמילה והפתרון לכך הוא חזרה לקולה.
הרי אנשים שעוברים גמילה מסמים מצליחים לצאת מזה, אז מדוע אני נכשל?
הבנתי את המנגנון שהקולה מכילה הרבה סוכר וקפאין המגרים את אזור ההנאה במוח וכאשר מפסיקים לגמרי צריכה ממושכת אז הגוף לבד מתקשה לייצר את הדופאמין ומכאן הסבל. אך לא יכול להחזיק מעבר לתקופה שהחזקתי.
אודה מאוד לקבלת חוות דעת על מה שתיארתי ועל עצת הפסיכיאטר.
לחץ לתשובה מאת שרי וינר
הי רונן
גמילה אין ספק זה מאמץ רב לאורך זמן . אני מאוד מסכימה עם הפסכיאטר שלך. כדי להיגמל אתה צריך לעדות זאת בהדרגה תוך הפחתות קטנות לאורך זמן. בזמן הזה עליך להיות מלווה על יד פבכיאטר ומטפל מתחום ההתמכרויות. הדרך ארוכה וקשה. צריך לנסות לבנות זאת נכון ובנדרגה לבצע את השינוי. בהצלחה.
הי חן. אין ספק שכמו שאמרת התמכרת כדי להצליח בתהליך נגמילה כי זה תהליך ולא פדוט להפסיק מציעה לך להעיזר בליווי פסכיאטרי ורגשי.
הי שירלי.
מדבריך עולה כי בנך מעדיף להשאר בבית ולשחק משחקי מחשב.
לא ברור מדברייך אם לאורך השנים היו לו קשיים בתחום החברתי. אם תמיד הוא העדיף להשאר בבית.
יתכן שהקושי נובע מקושי חברתי שהפתרון לקושי הוא התמכרות למשחקי מחשב . ברור שלפנות אליו באופן מאשים לא יביא לשינוי. אני ממליצה לכם להתייעץ עם גורם טיפולי מומחה בתחום כדי שיעזור לכם להתבונן ולרכוש כלים כדי להתמודד עם הקושי בצורה הנכונה והמותרות ביותר.
התמכרות לספורט - (נתן)
שלום
רציתי לשמוע את חוות דעתך לגבי אופן הטיפול בהתמכרות שלי לספורט
התחלתי בגיל 17 בגין דכאון ושמתי לב שזה עוזר לי להרגיש טוב יותר , לאט לאט נסחפתי יותר ויותר (כדורגל , שחייה , ריצה וכו') ובמיוחד כשנגמלתי מהטיפול התרופתי (נוגדי דיכאון וחרדה) אז הייתי צריך את זה יותר , המינון הלך וגבר בכמות הזמן ובעצימות , כיום אני רץ בין שעה לשעה וחצי כל יום , גם כשאני פצוע , וביום שאני לא יכול לרוץ בגלל פציעה ממש חמורה או חוסר זמן , המוח שלי לא מתפקד ואני בדיכאון ממש , אני יודע גם שבגלל בעיה אורטופדית לא מומלץ לי לרוץ ובטח שלא במינונים האלו אז זה פוגע בבריאות הפיזית שלי והנפשית וגם פוגע באנרגיה כי אני ממש תשוש ועייף מרוב פעילות ...
ניסיתי טיפול פסיכולוגי הרבה זמן אבל לא עזר לי , קשה לי מאוד להפחית מינון בגלל שאני לא מתפקד בלי זה ואני צריך לפרנס את משפחתי... מה עוד לדעתך אני יכול לעשות ? האם אני אוכל אי פעם להתנהג בצורה בריאה ולתפקד בלי לפגוע בעצמי ?
אני כיום בן 27 ועדיין לא מצאתי פתרון...
לחץ לתשובה מאת שרי וינר
הי נתן
מדבריך עולה כי אתה עוסק בספורט באופן של חוסר שליטה.
משתמש בספורט לטיפול עצמי. אני ממליצה לך לטפל בכך על ידי פנייה למטפל שמומחה לטיפול בהתמכרויות.כולל במקרה הצורך טיפול תרופתי. הייתי ממליצה לך בשלב הראשון לנסות להפחית את העיסוק בספורט כדי ליצור אפשרות של שליטה שלך בפעילות.
הי נעה.
צר לי לשמוע על מצבך. אך בהחלט פעלת נכון בכך שפנית לפסיכיאטר שמומחה בגמילה. כפי שלקחת את הטרמדקס לכאב בשעתו כי היה נחוץ והצלחת להוריד מינון בצורה משמעותית את כנראה צריכה עזרה בתהליך הגמילה. אם קשה לך לשאת את החרדות אני מציעה שתמשיכי בעצתו של הפסכיאטר. אני מציעה לך לשלב תהליך של טיפול רגשי כדי שיתמוך בהחלמה שלך ויעזור לך לא להתמכר שוב. בהצלחה
הטיפול במכור הוא מורכב וצריך להיות מקצועי. אם המכור הנקי שהתחבר לבנך הוא בעל ניסיון וידע בתהליכי גמילה ועובד תחת פיקוח ובשילוב של אנשי מקצוע נוספים כמו פסכיאטר,
פסיכולוג או עו"ס או למד בנוסף לנסיון החיים טיפול בהתמכרות בהחלט אפשרי.
בנוסף לאיש המקצוע הסביבבה משמעותית ביותר ומהווה את אחד הגורמים להצלחת הטיפול.
הסביבה לפעמים בתחילת הדרך מחזיקה את הרצון לטיפול. המכור צריך ללמוד לבקש עזרה גם מהסביבה הקרובה לו.
ישנן מרכזים רבים בארץ המטפלים במכורים. חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים .
לא עבור כל מכור מתאפשרת עצירה של החיים והתמסרות מוחלטת לקשייו אם הליכה למרכז אפשרית זה מאוד מומלץ.
אם התנאים לא מאפשרים זאת הטיפול צריך להיות במקום בו ישנה מומחיות ונסיון לטיפול בהתמכרויות. הטיפול צריך להיות מערכתי. כלומר גם במכור וגם בסביבבתו הקרובה. הטיפול במכור רצוי שיהיה הולסטי ויכלול ליווי רגשי ושיקומי.
אישפוזית הינה מקום סגור בו המכור עובר גמילה פיזית תחת השגחה רפואית.ישנם מספר אישפוזיות בארץ חלקן ציבוריות וחלקן פרטיות.
זהו רק השלב הראשוני. טיפול רגשי הוא הכרחי לאחר שלב זה כדי לטפל בקשיים שהובילו לשימוש.
הטיפול בהתמכרות הוא קשה מאוד ולכן מומלץ להעיזר בסיוע מקצועי.
הטיפול המומלץ הוא טיפול מערכתי המטפל גם במכור וגם בסביבתו הקרובה. לעיתים הטיפול צריך לערב גם פסכיאטר.
הטיפול מאפשר התייחסות והבנה עמוקה יותר לבעיית ההתמכרות. ההתמכרות הינה בדרך כלל סימפטום לבעיה וקושי קודם יותר..
ההתמכרות הופכת להיות דרך חיים ולכן הטיפול הוא כוללני.
ההצלחה של הטיפול היא בגמילה לאורך זמן. ישנם מקרים רבים בהם המכור מצליח להפסיק לבד אך ללא הבנה עמוקה של הקושי.
המכור יחזור לשימוש תוך פרק זמן מסוים. הכשלנות של הנסיונות של
המכור להיגמל בכוחות עצמו מחזקות בדרך כלל את הישארתו במעגל
התמכרות הינה מחלה המאופיינת בכך שהאדם מאבד שליטה על התנהלותו. הדחף הכפייתי לשימוש בחומר כלשהו או בהתנהגות מסוימת שולט בו.
השימוש פוגע במגוון היבטים משמעותיים בחייו של המכור.
המכור עשוי לסכן את חייו וחיי הקרובים לו כדי לספק את הדחף הבלתי נשלט לשימוש.