רותם שלום,
מאחר ומדובר באביך את כנראה יודעת משהו על איך זה לגדול בקרבת מבוגר שכזה, וגם אם בילדותך לא הייתה לו אבחנה, או שבעצמך לא ידעת להגדיר את זה, התחושה בוודאי זכורה לך. מאחר ואני מניחה שהמגורים המשותפים הם אילוץ ולא בחירה, הרי שהמטרה כעת היא לצמצם נזקים. כלומר, לתת מודל אחר: תקשורתי, חם ומכיל עבור בנך, ובהמשך גם לתת פשר לעיניין: הבדלים בין אנשים, תגובתיות שונה ועוד. כשיגדל יותר אפשר יהיה גם להעמיק את ההסבר ולתת אפשרות לשיחה פתוחה על הקושי הזה ועל התחושות שזה מעורר.
בהצלחה
מיכל