טיפול פסיכולוגי ילדים / טיפול רגשי בילדים
במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום.
הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה,
חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.
טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו,
מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו.
המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות.
שרית שלום,
לא ציינת בת כמה בתך, ויש הבדל משמעותי בין הרגלי השינה של תינוקות, לאלו של פעוטות או של ילדים בוגרים יותר. כפי שכתבת בעצמך, לסדר היום חשיבות מכרעת, אך גם לסדר הלילה, כלומר לטקס הליכה לישון שהינו קבוע ועיקבי וכולל פרידה נעימה מהיום. כמובן, שהיכולת להירגע ולהירדם תלויה גם במהלך היום ובאיכות הקשר שיש עם ההורים במהלכו. לעיתים ילדים מחפשם קרבה מוגברת להורים דווקא כשהם עייפים ואז מסרבים להיפרד. ההתמודדות עם זה תלויה באופן בו ההורים נותנים לזה מענה.
בהצלחה,
מיכל
מיכל שלום,
אני מציעה להתייעץ עם הגננת שמכירה את יכולותיו בתחום המוטוריקה העדינה בעוד היבטים שאינם ציור ולשקול האם כדאי לפנות להערכה של מרפאה בעיסוק.
בהצלחה
מיכל
כרמן שלום,
התשובה 'לא יודע מה לעשות עם עצמי' משקפת מודעות גבוהה של בנך לעובדה שהוא נעזר ב חברים כדי לא להיות לבד. זה, לכשעצמו הדרך הטובה ביותר להפיג בדידות או רגשות שליליים אחרים: להיות בחברה. אם הוא מארח באותה מידה שהוא מתארח, או לפחות במידה דומה, לא נראה לי שיש סיבה לעשות משהו אחרת איתו. אם העיסוקים שלו עם חברים הינם מגוונים (לא רק מול מחשב או רק כדורגל), והיחסים שלו איתכם טובים, אני לא רואה סיבה לדאגה. אפשר לסכם איתו על גבול כמו: ש'שלושה חברים בשבוע' , 'אחד ביום' או 'לא ביום שישי' וכדומה.
בהצלחה,
מיכל
שלי שלום,
לפי דברייך ישנה בגן קבוצה שנשארת, והפעילות שהינה הכנה לקראת א' לא כוללת את כולם. במידה והגננת מתרשמת שהוא אינו בשל למעבר הזה, ויתכן שאכן כך, היא יכולה להמליץ עבורו על שנת הישארות, ובשיתוף פעולה של השירות הפסיכולוגי בעירייה (לכל רשות נהלים נפרדים), ניתן יהיה לקבל החלטה להשאיר אותו שנה נוספת בגן הנוכחי או בגן אחר. אין צורך להערכתי לעשות את השינוי הזה באמצע השנה, אלא לחשוב איך לחזק אותו בחודשים הקרובים ולשקול את ההמשך לגבי השנה הבאה.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הפסיכולוג/ית של הגן - זה בדיוק התפקיד שלהם.
בהצלחה
מיכל
שלי שלום,
אילמות סלקטיבית וחרדה חברתית הולכות יחד פעמים רבות ואכן יכולות לגרום לכל התסמינים שציינת. טוב מאוד שפניתם לעזרה פסיכולוגית, אולם חשוב שהמטפלת תהיה מיומנת בסוג כזה של קשיים, וכן מיומנת בעבודה התנהגותית-קוגניטיבית. לעיתים טיפול שאינו מותאם לעיניין לא תורם ומנציח את הבעיה לאורך זמן. חשוב לערב את צוות הגן בתהליך הטיפול כי חלק גדול מהעבודה תצטרך להיעשות שם.
בהצלחה,
מיכל
הי שרית,
אין גיל 'מוקדם 'מידיי מכדי להציב גבולות, אבל הגבולות צריכים להיות מותאמים לשלב ההתפתחותי של הילדים ולציפיות מותאמות. כפי שציינת, בגיל 1:4 פעוטות אמורים להשתולל, ובעיקר צריך להשגיח עליהם כי הפער בין היכולות לבין השיפוט מפני סכנה ופגיעה הוא עצום. עדיין, את לא תתני לה למשל להכות אותך או אחרים וכן לא תתני לה לעשות דברים מסכונים, נכון?... וזה חשוב מאוד כבר כעת. חשוב שהטון יהיה מותאם ולא מאיים ולהפקיד על גבול שהוא 'תקיף' אך לא 'תוקפני'.
בהצלחה
מיכל
אדר הי,
מכיון שמדובר בגן דו-גילאי הבקשה של הגננת היא לרוב לקבל את הילדים החדשים ולסייע להם בקליטה, ויתכן שבתך לקחה את ההוראה הזו מאוד ברצינות, כדאי לסייע לה על ידי מפגשים אחר הצהריים עם בנות גילה, ולתת לה להתאקלם בגן עם ההרכב החדש. אני חושבת שכדאי לדבר עם הגננת כדי לקבל תמונה מלאה יותר של המצב החברתי שלה כדי לשמוע על זה מהעיניים שלה.
בהצלחה
מיכל
רובי שלום,
בהחלט יש אפשרות לאבחונים גם למבוגרים הן בשירות הציבורי (כמו קופות חולים, תחנות לבריאות הנפש ועוד) והן באופן פרטי, לרוב הצורך עולה בדיוק סביב מה שאתה מתאר: קושי בהתמודדויות בהתאם לגיל, למשל בנושאים של זוגיות או תעסוקה. הטיפול יהיה כמובן בהתאם למה שיעלה מתוך האבחון. אני ממליצה לפנות לפסיכולוג שמיומן בתחום הדיאגנוסטיקה לשם התייעצות בנושא.
בהצלחה
מיכל
אור שלום,
את מתארת ילד שמתמודד עם הרבה מאוד קשיים רגשיים ונפשיים, סביר שמרביתם במקור כתוצאה מהלקויות שלו: חוויות חוזרות של אי הצלחה מעוררות תפיסה עצמית ירודה מאוד, ותגובות אלה מאוד מאפיינות ילדים שמתמודדים עם קשיים דומים. אני מציעה לחזור אל אנשי המקצוע שאבחנו אותו ומכירים אתכם, ולבקש התייעצות וחשיבה משותפת עם צוות בית הספר. צריך להכיר אותו ואתכם כדי לדעת איזה התערבות היא המתאימה ביותר, אבל נשמע שהוא בהחלט צריך תמיכה וסיוע בתקופה הזו, לקראת סיום בית הספר היסודי. אפשר גם לבקש התייעצות עם נציג השירות הפסיכולוגי בבית הספר: הם יוכלו לכוון לחשיבה על התמיכה החינוכית הנדרשת.
בהצלחה,
מיכל
שלום ספיר,
תלישת שיער מתפתחת אצל פעוטות כדרך להרגעה-עצמית, זה מתחיל באקראי, כמו שאת תארת עם סיבוב השיער סביב המוצץ, ולעיתים 'נתקע'בתור הרגל שקשה מאוד להכחיד ולעיתים אף מתפתחת לכדי תופעה מורכבת יותר שנקראית 'טריכוטילומאניה'. בשלב ראשון כדי לנסות לעזור לה למצוא דרכים אחרות להירגע, כמו למשל באמצעות דובון או בובה ולנסות בעדינות להזיז את ידיה בכל פעם שמנסה לעשות זאת תוך כדי שאתם אומרים 'לא למשוך', או צירוף מילולי קצר אחר. חשוב לא להפוך את זה ל'זירת עימות' כדי שלא תרצה לעשות את זה כדי להשיג התייחסות מכם.
אם העיניין אינו נפתר בקרוב כדאי מאוד לפנות לייעוץ מתאים על ידי פסיכולוג התפתחותי או מרפאת גיל ינקות שבאיזור המגורים שלכם
בהצלחה
מיכל
אתי שלום,
ההמלצה שקיבלתם באמת יעילה ונכונה, אבל יתכן שבנך זקוק לרענון' ולתיווך אינטנסיבי יותר כיון שעליו להסתגל מחדש לגן הנוכחי ולקבל על עצמו שוב את החוקים הנדרשים אחרי חופשת הקיץ. אם ההתנהגויות לא נרגעות מוטב לחזור ולהתייעץ שוב עם הצוות מה כדאי לעשות.
בהצלחה
מיכל
אודליה שלום,
ילדים נבדלים זה מזה בקצב ההסתגלות שלהם, וכשמתבוננים בתאומים אז רואים זאת ביתר קלות, לכל אחד מהם קצב התרגלות שונה ואסטרטגיות שונות להתמודדות. אם את לא סומכת על המעון ועל הצוות יהיה לילדייך מאוד קשה להרגיש שם בטוחים, אבל אם נראה לך שמדובר במקום טוב, הרי שהם פשוט צריכים זמן כדי להתרגל ולהסתגל. ולשם כך נדרשת תקופת ביקור רציפה כפי שהציעה המנהלת.
בהצלחה
מיכל
טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.
במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של מיכל
טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו.
המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות.
כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר
