סיגלית שלום,
מתבגרות ומתבגרים מגיבים אחרת מאחיהם הצעירים למגוון מצבים משפחתיים, וגירושין זו אחת הדוגמאות המובהקות. הנערה שחשה ביתר עוצמה את מורכבות המצב מגיבה בעוצמה, מזדהה עם אימא שלה, אולי אף חשה נבגדת (לא בהכרח בגלל 'בגידה' קונקרטית כמובן) והיחסים עם אביה נפגעים כתוצאה מכך. אני ממליצה לא לשפוט אותה, לא לנסות לאלץ אותה להגיב לתינוק או לאישה החדשה בניגוד לרצונה, ולהמשיך לשמר את הקרבה אליה ככול שניתן כדי לא לאבד אותה. היא תתרגל בהדרגה, זה יכול לקחת שנה או עשר שנים, אבל חשוב שאביה, וגם את כסבתה, תתנו לה לגיטימציה להרגיש את מה שהיא מרגישה. כמובן שחשוב להבחין בין רגשות לבין התנהגות: גם אם מותר לה להרגיש מה שהיא רוצה, כמובן שלא כל התנהגות תהיה מקובלת: היא לא יכולה לנהוג בתוקפנות או להמריד את האחים שלה למשל. חשוב מאוד שאביה ישאיר הזדמנויות ומרחב לבלות איתה ולשהות איתה באופנים שמתאימים לגיל שלה ולהבטיח את רציפות היחסים. במידה היבטים נוספים נפגעים - חברתית או לימודית, כדאי לפנות לייעוץ, מוטב לפנות למטפל/ת משפחתית עם ניסיון במשפחות מורכבות.
בהצלחה
מיכל