משפחה ואינטרנט- אויב או אוהב?

המשפחה הפוסט מודרנית, תולדת המאה ה 20, מאופיינת ב "שבריריות מבנית" וקיומה קשור בנכונותם של הפרטים לחיות במסגרות המשפחתיות שיצרו. שום דבר אינו קבוע מראש, ושום דבר לא נקבע אלא בידי בני המשפחה המעצבים אותה כרצונם (קזי, 2000). כיוון ולא לכל חברי המשפחה באמת מתאפשר לבחור את דפוסי התקשורת ואיכות הקשרים במשפחה ומצד שני יש להם חלק פעיל בעיצוב המסגרת המשפחתית ודרך הווייתה, עשוי להתעורר קושי בניהול המשפחה ובהגדרת התפקידים בה. פערים אלו יוצרים קושי בתקשורת וביחסים.

החברה המודרנית מאופיינת כחברת 'ריבוי'. הריבוי קיים בכל מקום אליו נפנה: ריבוי מוסדות, ריבוי מוצרים ומצרכים, ריבוי תפקידים, ריבוי הידע, ריבוי האפשרויות, ריבוי דעות, עמדות ומחשבות. ריבוי זה אף מתאפיין בדינאמיות רבה היוצרת תהליכי שינוי מהירים. כך באה לידי ביטוי העמדת היחיד במרכז החברה, תוך הדגשת צרכיו, יכולותיו ורצונותיו, בעוד החברה אמורה לספק מענים לצרכים ורצונות אלה. בד-בבד נוצר משחק מורכב של קרבה ומרחק בין הפרטים השונים, בינם לבין עצמם, ובינם לבין החכרה. מצד אחד יש לכל פרט היכרות עם פרטים רבים, ומצד שני נוצר מרחק רב בין הפרטים, מתמעטת הידידות, ומתעצמות הבדידות ותחושת הניכור. אותו תהליך מתרחש גם בתוך התא המשפחתי.

באופן מסורתי היתה המשפחה סוכן החברות הראשוני והעיקרי של הילד. במשפחה, למד הילד על יחסים חברתיים דרך מערכת היחסים שלו עם אחאיו והוריו, ודרך הערכים אותם הקפידו ההורים להנחיל. להורים היתה היכולת לשלוט על התכנים אליהם יהיה חשוף הילד בצעירותו ברוב שעות היממה. כיום עם כניסתו של האינטרנט והסמארטפונים לחיינו, לילדים גישה מהירה ומיידית לתכנים שפעמים רבות אינם תואמים את גילם ואת יכולותיהם המנטליות להתמודד עם תכנים אלו ומצד שני התקשורת החברתית אותה חווים אינטנסיבית ומהירה ורוב הזמן איננה בשליטתו של הילד ובטח לא של הוריו לשלוט בה ולהבינה.

זמינותה של המדיה ונגישותה לכל חברי המשפחה מגבירה את השוויוניות ומצמצמת מרחקים. המדיה, כמקום נגיש וזמין לידע ולמידע הפתוחים לכול, נותנת תוקף למעמדו של כל פרט במשפחה ומפקידה בידיו עוצמה. מחקרים וסקרים מצביעים על כך שרכישת הידע והמידע באמצעות אמצעי התקשורת ההמוניים, תופסת מקום מרכזי בחייה של המשפחה ובמשאבי הזמן העומדים לרשותה. מחד, לכל חברי המשפחה נגישות גדולה למידע ומאידך, המידע הפנימי של המשפחה, התוכן האותנטי של כל משפחה ומשפחה הולך ונעלם.

כוחה של המשפחה הוא ביחסים רגשיים משמעותיים המתקיימים בין חבריה. ואולם, לעיתים מתקשים בני המשפחה להתמודד עם קונפליקטים בצורה עניינית בגלל עודף התייחסות רגשית. התלות הרגשית הרבה בין בני המשפחה ואינטנסיביות היחסים עלולים להפוך קונפליקט יום-יומי פשוט למריבה גדולה ולא תכליתית. שיחה סביב נושא הדורש הכרעה עשויה להידרדר לחילופי האשמות הדדיים בגלל רגישויות אישיות של בני המשפחה.

הכתיבה מאפשרת "צבירה של חוכמה מתועדת" (סטאבס, 1980). בעזרת הכתיבה, אנשים יכולים לארגן מידע ומחשבות, לתעד את ניסיון החיים וכך להגיע לגילויים חדשים אודות עצמם ואודות יחסיהם עם אלו השותפים לתהליך הכתיבה. הכתיבה, היא כלי המאפשר לנו להעביר מסרים לאחר שעברו ניסוח, היא מחייבת השתהות, מחשבה נוספת וכך ומאפשרת לעשות סובלימציה ולהימנע מאמירת דברים פוגעים שאנו לא באמת מתכוונים לומר. בעזרת הכתיבה אנשים יכולים להיות יעילים יותר בקביעת ארגון המידע וכך ליצור ניסיון חדש, בו יותר מידע עובר ויותר מידע נקלט. גם הנמען יכול לקבל את המסר כאשר הוא מתגונן פחות ומאוים פחות כי אינו מחויב להשיב באותו הרגע, ללא חשיבה על התגובה היעילה והרצויה ביותר.

הכתיבה עשויה לפתח דרך לשיתוף פעולה, להיחלצות מבעיות ודפוסים בהן מרגישים תקועים, ולפתוח אפשרות לדיאלוג אמיתי. בטווח הרחוק הכתיבה תאפשר התקת דפוסי התקשורת החדשים לשיח בעל פה, פנים אל פנים.

מתוצאותיו של סקר שערך מכון סמית לסקרי דעת קהל באוקטובר 2006 עולה כי 66% מהישראלים גולשים באינטרנט על מנת לחפש מידע. זמינות המידע הגבוהה שמציע האינטרנט לכל דורש, בכמעט כל גיל, יכולה להסביר את הפופולאריות ההולכת וגדלה זו ומשדרגת את הרלוונטיות של המדיום משימוש אישי גם לשימוש משפחתי. כל אחד מבני המשפחה יכול לקבל מידע בכל זמן, ללא הגבלה של ימים או שעות. הסביבה והמידע האצור בה נגישים ללא הגבלה של שעות פתיחה של מוסד זה או אחר. המשתמש גם אינו מוגבל בשל מיקומו הגיאוגרפי או מיקומו של מאגר המידע. הזמינות הינה גורם רב משמעות בפרט לאלה שזמנם החופשי מוגבל, במיוחד בשעות היום, כגון אנשים עובדים ותלמידים.

קיימים כמה גורמים נוספים המאפיינים ומייחדים את מאגרי המידע המקוונים ומקנים להם ערך מוסף בהשוואה למקורות מידע אחרים: ראשית, נושא העכשוויות (עדכניות) הינו מיוחד במינו. את המידע באינטרנט ניתן בעיקרון לעדכן באורח דינאמי באופן מיידי ומרכזי, רצוף ותמידי. תכונה אחרת מתייחסת לעושר הרב-ערוצי של המידע, כלומר, המולטימדיה, אשר מאפשרת לקבל מידע לא רק בצורת מלל אלא גם בלוויית אנימציה, סרטונים, וקול. נוסף על כך ניתן לעצב גם את המלל עצמו בצורה מושכת ובהירה. גורם זה הופך את המידע לעשיר בהרבה, מחד גיסא, ולמושך ונעים יותר למשתמש, מאידך גיסא. העניין החשוב השלישי המאפיין מידע מקוון הוא ההיפר-טקסטואליות, קרי שמתוך כל מסמך מידע ניתן לעבור בקלות ובמהירות, כבחירת המשתמש, לפרטי מידע נוספים הקשורים אליו.

המשפחה המודרנית עומדת כיום בפני אתגרים חדשים, עליה להתמודד עם הניכור והריחוק שקצב החיים והחשיפה לאמצעי התקשורת יוצרים ולמצוא מרחב חדש בו יוכלו חבריה למצוא דרכים חדשות לתקשר באופן יעיל ומזמין, לפתור קונפליקטים, להעמיק את ההיכרות ואת הקשר. האינטרנט, ככלי נגיש מכל מקום ובכל זמן יכול לספק מרחב זה. היותו כלי נגיש ומועדף הופך את המפגש לנוח, פחות מאיים.

האם האינטרנט יכול להפוך מאויב המאיים על הקירבה המשפחתית לגורם המקרב? קיימות דרכים רבות בבן ניתן להפוך את הסטואציה לטובתנו. לתעל את המשאב לצורך חידוש הההשפעה על חינוך הילדים. אם מאונס ואם מבחירה, עלינו למצוא את התכנים הקרובים לליבנו, ולהיעזר באינטרנט ליצירת מקום לתכנים אלו בתוך הקן המשפחתי. דוגמה לכך יכולה להיות היערכות משותפת לקראת חופשה משפחתית. תנו לילדים להוביל את החיפוש באינטרנט אחר אתרי טיולים ובחירת מקומות הלינה. פתחו לכם פורום משפחתי או אפילו בלוג והצטרפו יחד לחדוות הכתיבה. יתכן ותלמדו להכיר עולם חדש אחד על השני שלא ידעתם עד כה.

מקורות:
סקר TIM 2004 – שימוש באינטרנט
https://www.ontop.co.il/marketing-TIM-stats.htm
וואלה : סקר "יותר גולשים קונים באינטרנט (ינואר 2007)
https://finance.walla.co.il/?w=/110/1042628
מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט: הפעילות הכי נפוצה של ישראלים באינטרנט: חיפוש מידע (אוק 2006)
https://www.pc.co.il/Index.asp?CategoryID=72&VolID=266
קזי, א. (2000) הארץ. https://www.alp.org.il/research_heb_05.htm
כהן,ר. השפעתם של כלי התקשורת ההמונית על המשפחה - מודל להסבר, בתוך: גדיש, ב' תשנ"ד, עמ' 114-127.