מגדר

בית ספר קיבוצי, אחד מהוותיקים שבמדינה, היום הראשון שלי בעבודה. אני מתלווה למנהלת השירות הפסיכולוגי לצפייה בטקס פתיחת שנת הלימודים. לא היה זה מחזה נדיר לראות ארבעה ואולי אף חמישה דורות עומדים בהתרגשות ומלווים בעיניהם את הזאטוטים העוברים בתוך שביל כפות התמרים בדרך להפיכתם לתלמידים. חוויה מרוממת. אמרתי לעצמי שאני חייב להיות הפסיכולוג של בית הספר המיוחד הזה.

ארבע שנים אחרי, מחנכת כיתה ד' מבקשת ממני לתצפת במהלך הרצאה כיתתית, על אחת התלמידות שמתקשה לשמור על הקשב והריכוז ולחוות את דעתי כפסיכולוג בית הספר. מתן, אב של אחד מתלמידי הכיתה וטייס קרב מרשים, מגיע להרצות בפני הכיתה לרגל יום הזיכרון. סרטונים מהקוקפיט, אביזרים נוצצים וסיפורים מרתקים וכאלו שגם כואבים שזורים בהרצאתו, בקושי הצלחתי בעצמי להתרכז במשימה שלשמה הגעתי.






במהלך ההרצאה ניכרה בקרב התלמידים היתכנות רבה ותזוזתיות אותן ייחסתי להתעסקות בנושא המרתק אך גם הכאוב של מלחמה, אובדן ושכול, רק בדיעבד נוכחתי שמה שהעסיק את התלמידים והתלמידות היה משהו אחר לגמרי...

אז מה זה מגדר?

מגדר הוא הביטוי הפסיכולוגי והחברתי-תרבותי של הזכר והנקבה, על פי סימנים ביולוגים חיצוניים ופנימיים. בדרך כלל קיימת הלימה בין הסימנים הביולוגיים לביטויים הנפשיים וההתנהגותיים כך, שזכר בוגר מתנהג כגבר ונקבה כאישה, על ההיבטים השונים. אבל, לפעמים לא קיימת הלימה שכזאת והדבר מעלה שאלות כגון: מה גורם לזכר ולנקבה להתנהג להתפתח לגבר ואישה? האם ההתנהגות הזו היא תוצר של קודים שהובנו חברתית בתרבות שלנו או שהדבר הוא תוצר ביולוגי? והאם שינוי הקודים ישפיע על ההתנהגות המגדרית שלנו?

ולמה מקור המגדר חשוב כל כך?

טוב, זה כבר עניין של איך נגיד... אג'נדה. כלומר 'אמור לי מה אתה חושב על מעמד האישה ואומר לך מה דעתך בנושא מגדר'.
חלק מהציבור חושב שמעמד האישה נמוך ביחס לגבר והדבר נובע מכך שמבנים תרבותית את הנשים עוד בילדות לחשוב ולהתנהג בצורה עדינה, וותרנית, נעימה וכדומה. ההבניה הזאת מובילה לכך שבסופו של דבר נשים מתנהגות בשונה לגברים והדבר יוצר עליונות של הגברים בשוק העבודה, בצבא, במשפחה, בקיצור, פטריאכליות. התיאוריה האקטיביסטית ביותר של הגישה הזאת היא התיאוריה הקווירית שסוברת שההבדלים הביולוגים בין זכרים לנקבות הם ההבדלים היחידים שקיימים ביניהם.

חלק אחר של הציבור כלל לא חושב שמעמד האישה נמוך, כיוון שמשתמש בסל מדדים אחר לחלוטין להערכת מעמד האישה, מדדים שאינם כוללים פערי שכר, פערי ייצוג בכנסת, תקרות זכוכית וכדומה. והאג'נדה שלו היא שהמקור הראשוני לפער בין הזכרים לנקבות הינו ביולוגי, ועל כן, התוצאה הנורמטיבית היא שבן יהפוך בבגרותו לגבר ובת לאישה, אף ללא הבנייה חברתית, כיוון שזהו המצב הטבעי.

כמו שנאמר, עניין של השקפה שמגלמת בתוכה את הערכים הסובייקטיביים של המתבונן.

... בתום ההרצאה הרים מתן את הקסדה בידו ואמר שניתן לבוא ולחבוש אותה. עוד בטרם הספיק לסיים את המשפט נהרו כל הבנים לעברו במרוץ אחר הקסדה, תוך שהם דוחפים אחד את השני וגם אותו (לזה השירות הצבאי לא הכין אותו). בהינתן האות גם הבנות רצו ונדחפו בדרך לקצה השני של הכיתה אל עבר שולחן של אחת הבנות. מה שהעסיק את חבורת הבנים במהלך כל הפעילות היה כמובן להיות הראשון שיחבוש על ראשו את הקסדה, ואילו הבנות היו עסוקות כולן ב... מי תשיג את הטוש הזהוב, זה שהיה רק אצל בת אחת ושבלעדיו, פשוט אי אפשר לסיים את ציור הברצית (אז גם הוספתי להשכלתי את המונח ברציות).

מחנכת הכיתה הייתה נבוכה מהתנהגות הבנות וניסתה פיזית לגרום להם לנטוש את ציור הברציות לטובת קסדת הטייס הנוצצת, תוך שהיא מלווה את מאמציה בהסברים שכיום יש טייסות בחיל האוויר ושגם הן יכולות להיות כמו הבנים, אבל את הבנות עניין, הטוש הזהוב ותו לא.

חמישה דורות של בחברה שחרטה על דיגלה חינוך ליברלי ושוויוני, אני מניח שניתן היה לצפות לתוצאה קצת שונה, לא?! אני לא בטוח שהסיפור הזה הוא אבן בוחן לנושא המגדר אבל הוא בהחלט גרם לי להרהר על נושא המגדר והשוויון. כיצד בכלל מודדים שוויון או דואגים שיתקיים שהרי כל בן אדם הוא שונה וייחודי והאם איננו מקריבים קורבנות שווא ל'אל השוויון'.

אולי כדאי לבחון מחדש את האג'נדות שלאורן התחנכנו, להיות יותר קשובים לילדים שלנו לרצונות והנטיות שלהם, לבדוק את עצמנו כדי לא לפול למלכודת של 'מיטת סדום' בה כולם צריכים ליישר קוו ללא קשר לייחודיות שלהם.

קן רובינסון בספרו רב המכר 'המקום הנכון' מסביר כמה חשוב לעשות את מה שאוהבים, שזה הבסיס להכל: שמחה, בטחון עצמי, תשוקה, יצירתיות, הצלחה... אז מה הילדים שלכם (ואתם) אוהבים?

יוסי אוסדון
פסיכולוג חינוכי מומחה