טיפול CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי C.B.T

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינו שיטת טיפול פסיכולוגי נפוצה ומקובלת מאוד בקרב מטפלים רבים. מטפלים המשתמשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, בין אם ככלי העיקרי בו מטפלים ואם ככלי נוסף על שיטות טיפול אחרות, עליהם לעבור קורס או השתלמות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. לרוב, מדובר על כלי טיפולי ולא על מסלול הכשרה העומד בפני עצמו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מושתת על תיאוריות הלמידה החברתיות ועל תיאוריות התנהגותיות ותיקות ביותר.

טיפול קוגניטיבי

הרעיון הכללי עליו מושתת הטיפול הקוגניטיבי הוא כי כאשר אנשים מאמצים דפוסי חשיבה אוטומטיים, ניתן ללמדם לשנות את תפישת המציאות שלהם, ואת דפוסי החשיבה האלו ולאמץ דפוסי חשיבה חלופיים אשר יהיו יעילים יותר לתפקוד חיי היום יום. הקושי העיקרי אשר חווים אנשים סביב אותם דפוסי חשיבה שליליים, או מעוותים הוא הקושי להמשיך לתפקד ולהתנהג בהתאם לשגרת החיים הנורמטיבית והם מנוהלים על ידי דפוסי חשיבה אלו. התוצאה היא התנהגות שאיננה מאפשרת איכות חיים. דוגמה לעיוותי חשיבה היא דימוי הגוף של הסובלים מהפרעות אכילה. נערה הסובלת מאנורקסיה, מסתכלת במראה ורואה את דמותה השמנה בודאות, גם כאשר כל הסביבה רואה גוף שדוף ורזה באופן קיצוני. דוגמה נוספת לעיוות חשיבה נוגע לחרדה חברתית. אנשים הסובלים מחרדה חברתית מדווחים על מחשבות ברורות כי בכל מקום אליו ילכו, אנשים יצחקו או ילעגו להם, או שבכל שיחה שמקיימים - האדם העומד מולם בטוח שהם טפשים או משעממים או אמרו משהו לא נכון. מבחינתם, במחשבה, לא יתכן שמישהו חושב עליהם דבר מה טוב. כל צחוק מסביב לשולחן קשור בהכרח ללעג עליהם והם מתקשים לראות שיתכנו הסברים נוספים להתנהגותם של האנשים סביבם שאינם קשורים לאדם החרד עצמו.

החלק ההתנהגותי בטיפול מתייחס לשינוי הרגלי התנהגות אשר לא מאפשרים לאדם לתפקד בצורה נורמטיבית או יעילה בחייו. אנשים אשר חווים התנהגות אובססיבית או נמנעים מהתנהגות מסויימת באופן קבוע עד כדי ויתור על תפקודים הכרחיים להשגת חיי שיגרה בסיסים או טובים יכולים להנות מטיפול אשר באופן הדרגתי, תוך למידה ותרגול של התנהגויות חדשות ואחרות מאלו שרגילים, יתאפשר להם חופש פעולה גדול יותר. החלק ההתנהגותי בטיפול עוסק בלימוד ותרגול של התנהגויות חדשות דרך התניות וחיזוקים. כך גם ניתן להכחיד התנהגויות בלתי רצויות.

דוגמה לטיפול התנהגותי היא חשיפה הדרגתית ומאוד מוגנת של אדם הסובל מפחד מעליות. אדם אשר חרדת המעליות שלו מונעת ממנו מיצוי של הזדמנויות חיים (לדוגמה, קיבל קידום גדול בעבודה עליו חלם שנים רבות אבל הוא יוותר עליו כי המשרה דורשת הגעה מדי יום למשרד בקומה העשרים). הפסיכולוג המטפל, לאחר הכנה מספקת, עשוי לתת לו משימות הדרגתיות של מפגש עם מעליות. מטפלים מסויימים עשויים אולי גם ללוות את האדם עצמו במהלך ההתנסויות האלו. תחילת ידרש לעמידה ליד המעלית, לאחר מכן רק להיכנס אליה כאשר אדם נוסף מחזיק את הדלת פתוחה, לאחר מכן לעלות קומה אחת בליווי אדם עליו סומך וכן הלאה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) משלב את שינוי דפוסי החשיבה ותרגול ההתנהגות החדשה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי משמש רבות לטיפול בהפרעות חרדה למיניהן. אנשים אשר סובלים מחרדה, מדווחים על מחשבות אוטומטיות אשר מעסיקות אותם ללא הרף על הדברים האיומים שעלולים לקרות אם ינהגו בצורה אשר תחשוף אותם למוקד החרדה.

בגלל מחשבות אלו הם מאמצים לעצמם התנהגויות שאמורות לשמור עליהם מלפגוש בגורם האיום. הבעיה היא שהתנהגות זו איננה פותרת את החרדה אלא עם הזמן נשחקת ואנשים צריכים להדק את המשמר- לאמץ עוד מחשבות ועוד התנהגויות עד לכדי המנעות קשה אשר עלולה לשתק אותם- במקרים קשים מדובר באנשים שלא מצליחים לצאת בבוקר מהבית או להגיע לתפקוד יום יומי בסיסי.

CBT

במקרים כאלו – ישלב בחינה מחדש של דפוסי החשיבה, בדיקת האמיתות של המחשבות ובחינתן אל מול המציאות תוך כדי מתן משימות לתרגול התנהגות. תרגול זה יחשוף את האדם לחוויות בהן יכול לחוות הצלחה אשר תשבור את מעגל הקסמים, תחזק את דפוס החשיבה החדש, ותתן את הכוחות להתנסות נוספת עם מעט יותר בטחון כי גורם האיום איננו ממשי אלא נמצא במחשבות בלבד