אז האנה רצתה משהו מדייב והוא מצידו לא היה מוכן לתת לה את מבוקשה אך למרות זאת הוא המשיך להיות שם בשבילה למרות שכביכול מנקודת מבטה הוא היה הגורם לסבלה
הנה לכם קטע מאתגר, מה אם בן זוג אחד צריך להיות שם עבור השני למרות שאינו יכול לתת את מה שהשני רוצה ? למרות העובדה שהשותף הראשון לא נותן X לשותף השני, הראשון עדיין אמור להיות נוכח ואוהב עבורו...
בואו נסתכל על זה באופן פסיכואנליטי.
קטי, אם לשניים הניקה את ילדה הראשון עד ללידתו של השני, כמעט שלוש שנים ביניהם ואז טיפלה בילד השני במשך כמעט שנתיים. היא הפסיקה להניק את הילד השני, זה היה יותר מידי בשבילה, היא לא היתה מסוגלת פיסית ונפשית להמשיך. היא היתה מרוקנת, לא נשארה בה אנרגיה בכלל. הילד כמובן מחה ובכה על האובדן אך היא נותרה לצידו נוכחת פיזית ורגשית כאם חמה ואוהבת. לאט לאט, עברו יחד את התהליך והתינוק נגמל משד אימו. היא עדיין הייתה שם בשבילו למרות שהיא הייתה הסיבה לסבלו. למרות שכוחו של גופה התרוקן לאחר שתי לידות, כמעט חמש שנות הנקה רצופות וטיפול בשני תינוקות היא לא נטשה את בנה הרך אלא הייתה שם כנוכחות אוהבת עם קולה הרך והמרגיע, עורה החם, חיבוקה העוטף וריחה המתוק, היא הייתה נינוחה, פתוחה ומקבלת ובנה התינוק הרגיש אהוב למרות שלא קיבל עוד את חלב אימו, הם עברו את זה יחד. הוא הפנים לתוכו את הנוכחות הטובה והאוהבת שלה ולזה הוא הפך. הטוב הזה שהוא קבל ממנה הפך להיות חלק ממנו ועזר לו להתמודד בחייו עם תסכול וסבל.
דייב הוא בן ה 56, גרוש עם שני ילדים בוגרים, הוא החל לצאת עם חנה בת ה37. לחנה אין ילדים והיא כמהה לילד. דייב הרגיש שעבר את שנות גידול הילדים, רצה להיות חופשי מזה ומכל מה שכרוך בזה מבחינה כלכלית, רגשית, פיזית וכו ', הוא לא היה בטוח שהוא רוצה לעבור שוב את התהליך הזה בגילו. חנה היתה מאוד מאוכזבת מכך. זה גרם לה להרגיש תסכול, עצב וכעס.
השינוי התחיל כאשר הוא הצליח להישאר נוכח מול הכמיהה של חנה לילד ולצורך שלה בהגשמה כאם, נוכח מול התסכול שעלה בתוכה כתוצאה מכך. בזכות זה הם עדיין יכולים להיות ביחד. היא מצידה אמרה לו שהיא מוכנה לקחת את עיקר האחריות על הילד, הם עדיין בוחנים פתרונות פוטנציאליים יחד.
אז האנה רצתה משהו מדייב והוא מצידו לא היה מוכן לתת לה את מבוקשה אך למרות זאת הוא המשיך להיות שם בשבילה למרות שכביכול מנקודת מבטה הוא היה הגורם לסבלה. הודות לעובדה שדייב יכל היה להיות שם בשבילה ,לבטא את אהבתו אליה ולהכיר בסבלה ובצורך שלה להגשמה כאם, הם עדיין ממשיכים לצמוח יחד ולחפש אחר
פתרון שיהיה מוסכם על שניהם.
לכן, "יקירי אני יודע שאתה סובל ואני כאן בשבילך", פירושו שהאהבה שבתוכנו היא מה שמחבר בינינו ומה שעוזר לנו לצלוח דרך ומעבר לתסכולים. נוכחות אוהבת זו מהדהדת את האהבה שיש בנו לאהוב.
אני כאן ואני אוהב למרות שמנקודת מבטך אני גורם לך לסבל .
אנחנו מסוגלים להישאר
בחמלה ואמפטיה ונעבור את זה יחד באהבה ובחסד.
ד"ר אהרון רוי ספנגין
עובד סוציאלי קליני