
לחתוך במקום לדבר: פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות
ליטל פלג - פסיכולוגית קלינית, טיפול בבוגרים ומתבגרים
התהליך שעברה מאיה בטיפול הוא תהליך אופייני למתבגרים הפוגעים בעצמם: מחקרים רבים מעידים על יעילות הטיפול הפסיכולוגי למצבי פגיעה עצמית, כאשר מלבד להפסקת או הפחתת השימוש בפגיעה העצמית חל בדרך כלל גם שיפור משמעותי בהיבטי חיים נוספים.
מאיה, בדומה לכ-20% מבני הנוער, פנתה אל הפגיעה העצמית במהלך גיל ההתבגרות. פגיעה עצמית מוגדרת בספרות המקצועית כפגיעה מכוונת של אדם ברקמות גופו, אשר אינה מכוונת לגרימת מוות. במרבית המקרים מדובר בחתכים, כוויות ושריטות המתבצעים בזרועות וברגליים, ברמות חומרה משתנות: החל מחתכים עדינים וכמעט בלתי נראים ועד לפגיעות עצמיות משמעותיות המצריכות התערבות רפואית.
מדוע מתבגרים פוגעים בעצמם ואיך מטפלים במצבי פגיעה עצמית לא אובדנית? שאלות אלו זכו לבחינה מעמיקה בעשורים האחרונים.
פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות: למה זה קורה?
לאורך שנים ארוכות פגיעה עצמית נחשבת למאפיין של אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, וסבלה מסטיגמה של התנהגות מניפולטיבית המכוונת להשגת תשומת לב. כיום, עשרות מחקרים מצביעים על שכיחות התופעה באוכלוסיית המתבגרים והבוגרים הצעירים, ועל כך שהיא ממלאת מגוון פונקציות פסיכולוגיות ובין אישיות משמעותיות. אחת הבולטות מביניהן נוגעת ליעילותה הגבוהה של הפגיעה העצמית בוויסות מצבים רגשיים הנחווים כשליליים.
מתבגרים.ות הפוגעים בעצמם מתארים פעמים רבות חוויות רגשיות בעוצמה גבוהה, אותן הם מתקשים לווסת באמצעים "רגילים" כמו שיחה, פעילות ספורטיבית, דיבור-פנימי המכוון להרגעה עצמית, הסחת דעת וכן הלאה. במצבים אלו, הפגיעה עצמית, הממירה את הכאב הנפשי בכאב פיסי ומאפשרת פורקן של מתח פיסי, מביאה להקלה משמעותית בחווית הסבל הפסיכולוגי. מעניין לציין בהקשר זה, כי הפוגעים בעצמם מעידים על יעילותה לא רק בהפחתת מצבים של "יותר מדי" רגש אלא גם במצבי ניתוק הנעים החל מחוויה של שעמום וקהות רגשית ועד מצבי דיסוציאציה.
בנוסף לערכה המווסת, פגיעה עצמית עשויה למלא תפקידים משמעותיים בממד הבין אישי. כך, למשל, פגיעה עצמית משמשת לא פעם כאיתות מצוקה או כהבעת זעם ותוקפנות אשר המתבגר.ת אינו מוצא דרך אחרת לתת להם ביטוי. כמו כן, היא עשויה להוות, באופן לא מודע, אמצעי המסייע בהגדרת הזהות העצמית, המהווה משימה התפתחותית מרכזית בגיל ההתבגרות: ייצוגיה של הפגיעה העצמית במדיה, והחיבור שהיא יוצרת לא פעם בין בני נוער הפוגעים בעצמם, מסייעת להשתייך לקבוצה חברתית ולאמץ זהות של "חותכת".
בעוד שרבים מהמתבגרים הפוגעים בעצמם יעידו ישירות על תפקידיה המווסתים והבין אישיים של הפגיעה העצמית, תפקידה של הפגיעה העצמית כתחליף לשפה נותר לא פעם חבוי.
"חתכתי במקום לדבר": פגיעה עצמית כתחליף לשפה
עם גילוי הפגיעה העצמית המתמשכת שלה, הוריה של מאיה הפנו אותה לטיפול פסיכולוגי. מאיה הביעה נכונות והגיעה לטיפול, אך הביעה קושי משמעותי במציאת נושאים לשיחה. ניכר היה כי למרות האינטליגנציה הגבוהה שלה, יכולתה ליצור קשר ויכולותיה המילוליות המפותחות, היא התקשתה לתת מילים לחוויה הרגשית ולנסח מה היא חשה ומה היא חווה בסיטואציות שונות. במצבים אלו, היא ידעה לומר כי "רע לה" ו"נמאס לה", אך לא מעבר לכך. היא התקשתה לחבר בין תחושותיה השליליות לבין אירועים שקדמו להן, ונטתה לבטל את תחושותיה ואת עולמה הפנימי. סיטואציות אלו הביאו במקרים רבים לשימוש בפגיעה עצמית אותה חוותה מאיה כמרגיעה, "מאפסת" ומנחמת. לאט ובהדרגה, בתוך הקשר הטיפולי המתהווה, ניתן היה לתת מילים ולנסח את התחושות, וככל שאוצר המילים הרגשי הלך והתבסס- פחתה הפגיעה העצמית. כך, אחרי מספר חודשים, יכלה מאיה לומר: "חתכתי במקום לדבר: במקום לדבר עם אחרים, אבל בעיקר במקום לדבר עם עצמי".
התהליך שעברה מאיה בטיפול הוא תהליך אופייני למתבגרים הפוגעים בעצמם: מחקרים רבים מעידים על יעילות הטיפול הפסיכולוגי למצבי פגיעה עצמית, כאשר מלבד להפסקת או הפחתת השימוש בפגיעה העצמית חל בדרך כלל גם שיפור משמעותי בהיבטי חיים נוספים.
טיפול בפגיעה עצמית בגיל ההתבגרות
הבהלה שמעוררת הפגיעה העצמית מביאה לא פעם לתגובות קיצוניות משני קצוות הרצף: מצד אחד, בהלת יתר המביאה להשעיה ממוסדות חינוך וטיפול או לפנייה מיידית לטיפול פסיכיאטרי. מהצד השני- ביטול, התעלמות וסיווג הפגיעה העצמית כמניפולציה או חיקוי חברתי ריק. הבנה של תפקידיה הפסיכולוגיים והבין אישיים של הפגיעה העצמית, לעומת זאת, מבהירים כי מדובר בהתנהגות הקשורה בקושי בהתמודדות עם מצבים רגשיים שונים. בחלק מהמקרים מדובר במצבים רגשיים המתהווים על רקע חוויות טראומטיות אשר הנפש מתקשה לשאת. במקרים אחרים מדובר במצבים רגשיים "רגילים" ותואמי גיל, אשר היעדר בשלות קוגניטיבית ורגשית של המתבגר.ת מקשה עליו לשאת.
בכל אחד מהמקרים, מטרת הטיפול היא עיבוד הרבדים הנפשיים הלא מודעים שבבסיס הפגיעה העצמית, זיהוי וטיפול בקשיים שהביאו לפנייה אליה (דיכאון, חרדה, סוגיות מגדריות/מיניות, חוויות עבר טראומטיות ועוד), והרחבת היכולת להתבוננות פנימית והכלת החוויה הרגשית, תוך ביסוס היכולת לתת מילים ולהקנות משמעות לחוויה הרגשית. במרבית המקרים, מהלך זה, המתרחש ומתאפשר במסגרת קשר טיפולי מיטיב, מייתר את הפגיעה העצמית ומאפשר להיפרד ממנה לטובת מיומנויות מסתגלות יותר והרסניות פחות.
ליטל פלג,
פסיכולוגית קלינית, טיפול בבוגרים ומתבגרים
מנהלת המרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית
מרצה ומדריכה בבי"ס לפסיכותרפיה יישומים קליניים
0508-550935
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכותרפיסטית ומומחית לטיפול בחרדות ומשברי חיים
התמחות: חרדות, חרדה חברתית, משברי חיים, מעברים ושינויים, דימוי עצמי, קשיי קשב וריכוז, טיפול בטראומות, בריאות
אזור בארץ: רעננה, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, השרון
שפה: עברית
טיפול רגשי וטיפול cbt במבוגרים, מתבגרים וילדים במצבי משבר וחרדות - הבנה של הקושי עמו מתמודדים הכוונה, ייעוץ, ליווי וטיפול נפשי. מ

פסיכולוג קליני - מדריך
התמחות: דיכאון, בעיות משפחתיות וזוגיות, טראומה על רקע צבאי, התמודדות עם משברי חיים, קשישים, נכויות ומחלות כר
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,מרכז
שפה: עברית,אנגלית
פסיכולוג קליני בכיר. בעל ניסיון רב בטיפול אישי וזוגי. מטפל במבוגרים וזוגות שנמצאים בזמנים קשים, תקיעויות בחיי האהבה והעבודה. מדרי

פסיכודרמטיסטית פסיכותרפיסטית
התמחות: טיפול בצעירים המתמודדים עם משבר.
קשיים רגשיים, חרדה, לחץ.
טיפול דיאדי פעוטות, טיפול באוטיזם ASD הד
אזור בארץ: אזור השרון, תל מונד, זיכרון יעקב/בינימינה,חדרה
שפה: עברית,אנגלית
הטיפול מיועד לכל אחד שחש שיש לו רצון לשנות את חיוו. מי שחש שקיימים בחייו קשיים החוזרים שוב ושוב. התמחותי הנה בעבודה צמודה עם הו

המרכז לאבחון, טיפול רגשי בהפרעות קשב וריכוז, אוטיזם וקשיים ח
התמחות: המרכז לאבחון (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם, דידקטי, MOXO ) ,טיפול רגשי ,הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם. פסיכ
אזור בארץ: ירושלים והסביבה, תל אביב וגוש דן, אזור המרכז, חיפה והסביבה, קרית טבעון, אזור הצפון
שפה: עברית,רוסית,אנגלית,ערבית
המרכז מתמחה באבחונים- (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם , דידקט). טיפול רגשי, הדרכת הורים .במרכז צוות מקצועי ומנוסה של פסיכולוגים, פסיכי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מתי נכון לדבר עם ילדים על מיניות? צוות על הספה
בעבר היה נהוג שנער או נערה שהגיעו לגיל המתאים, זכו ל "שיחה" מביכה מהוריהם. המתבגר וההורה עמדו זה מול זה סמוקי לחיים ומבויישים, ההורה היה מנסה לגמגמם את סודם של המבוגרים, הילד הנבוך היה פוטר אותו באמירה שהוא כבר יודע, הח'ברה מדברים. והסיטואציה כולה הייתה צריכה להסתיים מה שיותר מהר.
לקות למידה- לא רק בכיתה
בשנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה סביב אבחונים של לקוי למידה לצורך קבלת הקלות בלימודים ובבגרויות. האופנה הגיעה למימדים כאלו שאמא שהשתתפה באחת ההרצאות שנתתי אמרה לי "בתי חזרה מבית הספר וביקשה שאממן לה אבחון כי היא גם רוצה כרטיס שיתן לה הקלות במבחנים".
איך סמארטפון משפיע על ילדינו יוסי אוסדון - פסיכולוג חינוכי מומחה
באירוע נוצץ בראשית שנת 2007, עמד סטיב ג'ובס על במה והכריז לבאי האירוע ולשאר האנושות ש"היום אפל הולכת להמציא מחדש את הטלפון". במהלך תיאטרלי, משעשע, ומבריק הציג ג'ובס לעולם את מה שכינה ה"סופר סמארטפון" או כפי שכולנו מכירים אותו ה'אייפון'.
הילד שלי לא סופר אותי צוות אתר על הספה
זה יכול לקרות כבר בגיל הגן. הורים פונים ושואלים: מה עושים עם ילדה שלא מקשיבה למה שמבקשים ממנה? מה לעשות כאשר אני מבקשת מהילד לאסוף את הצעצועים והוא בתגובה משליך אותם רחוק או זורק אותם עלי?