
הילד רואה פורנו? מה עושים?
צוות על הספה
חשוב 2. לגלות הבנה ואמפתיה לילדים – מין הוא נושא מעניין. נקודה. העיסוק של הילדים במיניות טבעי ואופייני לגיל, בדיוק כמו שאנחנו זוכרים מעצמנו כילדים בתחילת ההתבגרות
הלב דופק, הדם עולה לכם לראש ותחושות רבות מציפות אתכם.
מה עושים את המידע הזה? אילו סיכונים טמונים בצפייה בפורנו בגיל צעיר ואיך כדאי לכם לפעול?
ראשית נושמים עמוק ומבינים שאתם לא לבד!
זמינות המידע והנגישות לאמצעים אלקטרוניים באמצעותם ניתן להגיע אליו, מפגישה את הילדים ואת בני הנוער עם אינפורמציה שבעבר נדרשו להתאמץ כדי להשיגה ופעמים רבות אפילו לא ידעו על קיומה עד גיל מאוחר.
החיים במרחב הדיגיטלי התעצמו אף יותר בתקופת הקורונה ולכן אין זה מפתיע שפלח האוכלוסייה המרכזי בישראל, בכל הנוגע לצריכת פורנוגרפיה, הוא קבוצת גילאי 11-17.
הסיבות לצריכת פורנוגרפיה בגיל הצעיר
מעבר לקלות הבלתי נתפסת של צריכת מידע, שמאפשרים לנו המכשירים החכמים, חוקרים מזהים מספר סיבות נוספות לירידה בגיל ההתבגרות המינית:
1. הרגלי תזונה – צריכת יתר של מזון מעובד ושל בשר המכיל הורמונים, מביאים להתפתחות מינית מוקדמת, שמתבטאת גם בסקרנות בנושא מין ומיניות.
2. מסרים חברתיים סותרים ומבלבלים – בכל הקשור לגוף שלהם, הילדים שלנו מופצצים במידע, לעיתים סותר: מצד אחד מסרים של העצמה וקבלה עצמית של הגוף ומצד שני השתקה והימנעות משיח אודות אותו גוף שמטיפים להם לקבל. אין פלא שהם מבולבלים ובעניין הזה יש לנו, ההורים, תפקיד חשוב.
3. חיים בישיבה – ילדים כיום פעילים פיזית הרבה פחות מאשר בעבר והם מבלים זמן ניכר בבית מול מסכים, דבר המגביר את קצב צריכת המידע, גם כזה העוסק בעולם המבוגרים.
מה אני כהורה צריך לעשות?
1. להבין ולגלות אמפתיה, לעצמנו – הקושי שאנו מרגישים קשור במידה רבה לקושי להכיר בעובדה שהילדים הקטנים שלנו הופכים ליצורים עצמאיים, שמגלים את העולם, כולל תחום המיניות. הקושי הזה מובן וטבעי ויש צורך להכיר בו כדי להתגבר עליו.
2. לגלות הבנה ואמפתיה לילדים – מין הוא נושא מעניין. נקודה. העיסוק של הילדים במיניות טבעי ואופייני לגיל, בדיוק כמו שאנחנו זוכרים מעצמנו כילדים בתחילת ההתבגרות.
3. לפתוח את הנושא – הורים רבים חוששים לדבר על מין עם הילדים. חלק מאמינים שלא כדאי "להעיר את הדב" וחלק פשוט מתביישים.
העניין הוא, שהדב כבר ער והמבוכה (הטבעית) שאתם חשים לא תעזור לכם לתווך את הנושא לילדים, שמצידם זקוקים מאוד לתיווך הזה.
4. להיעזר בספרות ובחוכמת ההמונים כדי לדעת איך לעשות את זה – כל משפחה בנויה אחרת ונהוג בה שיח משפחתי שונה. חשוב שתבינו איך יהיה נכון לדבר על מין ומיניות במשפחה הספציפית שלכם, באופן שמתאים לכם ולילדים ועולה קנה אחד עם הרגלי השיח הקיימים בבית. כדאי לקרוא במאמרים הרבים הקיימים ברשת בנושא ולהתייעץ עם חברים ובני משפחה שנוח לכם לדבר איתם.
5. לאפסן את הביקורת – השיח עם הילדים חייב להיות מאפשר ולא ביקורתי, אחרת אתם מסתכנים בסגירה מהירה של הנושא ובהסתרה של הילדים להבא. תנו להם לדבר ושדרו להם שאתם לא כועסים, מבינים את העניין שלהם בנושא ומעוניינים רק לתווך בין הסרטים למציאות.
תיווך ודוגמה אישית הם המפתח
גם אם תנסו ותרצו מאוד – לא תצליחו למנוע מילד שמעוניין בכך, לצפות בסרטים פורנוגרפיים. לכן הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבורו הוא לדבר על הסרטים הללו ועל הפער הניכר בינם לבין המציאות ולהראות לו כיצד מתנהגים אנשים שאינן מפחדים ממיניות, באמצעות האופן בו תנהלו את השיח.
התיווך בין פורנו למציאות
הסבירו לילד שפורנו הוא ביטוי מוקצן מאוד של המציאות, שהיחסים המיניים שהוא רואה שם הם נטולי הקשר ולא מבוססים על מערכת יחסים, הפנו את תשומת ליבו ליחסי השליטה שעליהם מבוססים רוב הסרטים הפורנוגרפיים ועל העובדה שהם מתמקדים בהנאה של צד אחד, בדרך כלל הצד הגברי.
אפשר גם לנצל את ההזדמנות ולדבר על כך שבסרטים הללו נראים אנשים יפים וצעירים, חלקים ומלאי און, בעוד המציאות של רובנו שונה בתכלית.
שיח בגובה העיניים, שמטרתו להצביע על ההבדל שבין פורנוגרפיה למיניות במציאות הוא שלב משמעותי וחיוני בהתפתחות המינית של הילדים ובמניעת מצבים בהם יחשבו שעליהם "לחקות" את מה שרואים בסרטים.
האם זה מספיק?
כמובן שלא, הדרך ליצירת מיניות בריאה אצל ילדים קשורה באופן הדוק ביכולת שלהם להכיר את עצמם, להתנסות, להבין מה עושה להם טוב, לא לפחד להציב גבולות ולא לפחד באופן כללי. לשם כך נדרש שיח מתמשך ודוגמה אישית שהילד רואה בבית – מגע אוהב בין ההורים, כיבוד של גבולות הגוף שלו, היכולת לבחור איך להביע אהבה ועוד.
על כך נרחיב במאמרים הבאים בנושא.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

עו״ס קלינית מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
התמחות: בריאות הנפש, בעיות משפחתיות וזוגיות,הדרכת הורים, טיפול אישי פרטני, התמודדות עם משברי חיים
אזור בארץ: מרכז,חולון, רחובות
שפה: עברית,אנגלית
מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית מנוסה. מתמחה בטיפול ממוקד ומכוון תוצאות. אני מאמינה כי לכל אדם מגיע לחיות חיים מאושרים ומספקים ושהשינ

פסיכותרפיסטית, עובדת סוציאלית MSW
התמחות: מנחת קבוצות וצוותים, בעלת ניסיון משמעותי בעבודה טיפולית עם נשים המתמודדות עם פוסט טראומה מורכבת, מתמ
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,מרכז
שפה: עברית
בעלת 15 שנות ניסיון בעולם הטיפול, מומחית בהתמודדות עם קשיים בתחומים רבים כגון חרדה, דכאון, טיפול במצבי משבר, טיפול נפשי, טיפול תומ

פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: CBT, חרדה, חרדה חברתית, ACT, דימוי עצמי, יחסים בינאישיים, קשיים זוגיים, להט''ב (כולל התאמה מגדרית),
אזור בארץ: מטפל ברעננה, באזור השרון, בנוסף מטפל בקליניקה בתל אביב
שפה: עברית,אנגלית
פסיכולוג קליני מומחה המטפל במבוגרים, נוער, ילדים, וכן בהדרכת הורים. ניסיון רב בטיפול באנשים במצבי מצוקה, חרדה, דיכאון, משברי חיים,

המרכז לאבחון, טיפול רגשי בהפרעות קשב וריכוז, אוטיזם וקשיים ח
התמחות: המרכז לאבחון (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם, דידקטי, MOXO ) ,טיפול רגשי ,הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם. פסיכ
אזור בארץ: ירושלים והסביבה, תל אביב וגוש דן, אזור המרכז, חיפה והסביבה, קרית טבעון, אזור הצפון
שפה: עברית,רוסית,אנגלית,ערבית
המרכז מתמחה באבחונים- (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם , דידקט). טיפול רגשי, הדרכת הורים .במרכז צוות מקצועי ומנוסה של פסיכולוגים, פסיכי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
של מי השיעורים הללו לעזאזל ? ליאת פורז
הכנת שיעורי הבית נתפסת בקרב רבים כ"מטלה" משמימה ומיותרת ,הורים לא מעטים רואים בה מעמסה כבדה המוטלת בעצם, על כתפיהם, שכן, הם שמים את נושא שיעורי הבית במוקד היחסים בינם לבין ילדיהם. שעות הפנאי המשותפות הופכות לשעות נטל ומתח.
תהליך הגמילה מחיתולים אילנה וינר-ריבקה , פסיכולוגית התפתחותית
הגמילה מחיתולים נתפסת כשלב התפתחותי חשוב מאד הן בחיי הילד והן בחיי המשפחה.
מה הוא ADHD וכיצד ניתן לטפל בו? צוות על הספה
הפרעת קשב וריכוז המכונה בשפה המקצועית בראשי התיבות ADHD היא הפרעה סימפטומטית העלולה לגרור לקשיים רגשיים, לימודיים והתנהגותיים, ולכן חשוב מאד לזהות אותה ולפנות לטיפול בזמן.
בעיות בזוגיות, סובלים מבעיות ביחסים במשפחה? אתם לא לבד צוות על הספה
מתבגרים, התפתחות הילד, זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי, איכות חיים
האם אתם נאנחים בייאוש אחת ליומיים לנוכח עוד "מלחמת אחים" בין הילדים שיצאה משליטה, או מול התנהגות תוקפנית ובלתי מרוסנת של אחד מהם?