הילד רואה פורנו? מה עושים?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

אתם בוחנים את היסטוריית הגלישה של הילדון המתוק שלכם, עוד לא בן 12, מגלים שם כתובות של אתרי פורנו ומבינים שהוא צפה בהם, לבדו או עם חברים.

הלב דופק, הדם עולה לכם לראש ותחושות רבות מציפות אתכם.

מה עושים את המידע הזה? אילו סיכונים טמונים בצפייה בפורנו בגיל צעיר ואיך כדאי לכם לפעול?

ראשית נושמים עמוק ומבינים שאתם לא לבד!

זמינות המידע והנגישות לאמצעים אלקטרוניים באמצעותם ניתן להגיע אליו, מפגישה את הילדים ואת בני הנוער עם אינפורמציה שבעבר נדרשו להתאמץ כדי להשיגה ופעמים רבות אפילו לא ידעו על קיומה עד גיל מאוחר.

החיים במרחב הדיגיטלי התעצמו אף יותר בתקופת הקורונה ולכן אין זה מפתיע שפלח האוכלוסייה המרכזי בישראל, בכל הנוגע לצריכת פורנוגרפיה, הוא קבוצת גילאי 11-17.

הסיבות לצריכת פורנוגרפיה בגיל הצעיר

מעבר לקלות הבלתי נתפסת של צריכת מידע, שמאפשרים לנו המכשירים החכמים, חוקרים מזהים מספר סיבות נוספות לירידה בגיל ההתבגרות המינית:
1. הרגלי תזונה – צריכת יתר של מזון מעובד ושל בשר המכיל הורמונים, מביאים להתפתחות מינית מוקדמת, שמתבטאת גם בסקרנות בנושא מין ומיניות.

2. מסרים חברתיים סותרים ומבלבלים – בכל הקשור לגוף שלהם, הילדים שלנו מופצצים במידע, לעיתים סותר: מצד אחד מסרים של העצמה וקבלה עצמית של הגוף ומצד שני השתקה והימנעות משיח אודות אותו גוף שמטיפים להם לקבל. אין פלא שהם מבולבלים ובעניין הזה יש לנו, ההורים, תפקיד חשוב.

3. חיים בישיבה – ילדים כיום פעילים פיזית הרבה פחות מאשר בעבר והם מבלים זמן ניכר בבית מול מסכים, דבר המגביר את קצב צריכת המידע, גם כזה העוסק בעולם המבוגרים.

מה אני כהורה צריך לעשות?

1. להבין ולגלות אמפתיה, לעצמנו – הקושי שאנו מרגישים קשור במידה רבה לקושי להכיר בעובדה שהילדים הקטנים שלנו הופכים ליצורים עצמאיים, שמגלים את העולם, כולל תחום המיניות. הקושי הזה מובן וטבעי ויש צורך להכיר בו כדי להתגבר עליו.

2. לגלות הבנה ואמפתיה לילדים – מין הוא נושא מעניין. נקודה. העיסוק של הילדים במיניות טבעי ואופייני לגיל, בדיוק כמו שאנחנו זוכרים מעצמנו כילדים בתחילת ההתבגרות.

3. לפתוח את הנושא – הורים רבים חוששים לדבר על מין עם הילדים. חלק מאמינים שלא כדאי "להעיר את הדב" וחלק פשוט מתביישים.
העניין הוא, שהדב כבר ער והמבוכה (הטבעית) שאתם חשים לא תעזור לכם לתווך את הנושא לילדים, שמצידם זקוקים מאוד לתיווך הזה.

4. להיעזר בספרות ובחוכמת ההמונים כדי לדעת איך לעשות את זה – כל משפחה בנויה אחרת ונהוג בה שיח משפחתי שונה. חשוב שתבינו איך יהיה נכון לדבר על מין ומיניות במשפחה הספציפית שלכם, באופן שמתאים לכם ולילדים ועולה קנה אחד עם הרגלי השיח הקיימים בבית. כדאי לקרוא במאמרים הרבים הקיימים ברשת בנושא ולהתייעץ עם חברים ובני משפחה שנוח לכם לדבר איתם.

5. לאפסן את הביקורת – השיח עם הילדים חייב להיות מאפשר ולא ביקורתי, אחרת אתם מסתכנים בסגירה מהירה של הנושא ובהסתרה של הילדים להבא. תנו להם לדבר ושדרו להם שאתם לא כועסים, מבינים את העניין שלהם בנושא ומעוניינים רק לתווך בין הסרטים למציאות.

תיווך ודוגמה אישית הם המפתח

גם אם תנסו ותרצו מאוד – לא תצליחו למנוע מילד שמעוניין בכך, לצפות בסרטים פורנוגרפיים. לכן הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבורו הוא לדבר על הסרטים הללו ועל הפער הניכר בינם לבין המציאות ולהראות לו כיצד מתנהגים אנשים שאינן מפחדים ממיניות, באמצעות האופן בו תנהלו את השיח.

התיווך בין פורנו למציאות

הסבירו לילד שפורנו הוא ביטוי מוקצן מאוד של המציאות, שהיחסים המיניים שהוא רואה שם הם נטולי הקשר ולא מבוססים על מערכת יחסים, הפנו את תשומת ליבו ליחסי השליטה שעליהם מבוססים רוב הסרטים הפורנוגרפיים ועל העובדה שהם מתמקדים בהנאה של צד אחד, בדרך כלל הצד הגברי.
אפשר גם לנצל את ההזדמנות ולדבר על כך שבסרטים הללו נראים אנשים יפים וצעירים, חלקים ומלאי און, בעוד המציאות של רובנו שונה בתכלית.

שיח בגובה העיניים, שמטרתו להצביע על ההבדל שבין פורנוגרפיה למיניות במציאות הוא שלב משמעותי וחיוני בהתפתחות המינית של הילדים ובמניעת מצבים בהם יחשבו שעליהם "לחקות" את מה שרואים בסרטים.

האם זה מספיק?

כמובן שלא, הדרך ליצירת מיניות בריאה אצל ילדים קשורה באופן הדוק ביכולת שלהם להכיר את עצמם, להתנסות, להבין מה עושה להם טוב, לא לפחד להציב גבולות ולא לפחד באופן כללי. לשם כך נדרש שיח מתמשך ודוגמה אישית שהילד רואה בבית – מגע אוהב בין ההורים, כיבוד של גבולות הגוף שלו, היכולת לבחור איך להביע אהבה ועוד.
על כך נרחיב במאמרים הבאים בנושא.