1. אל תחביאו את הסוגיה, ומצד שני לא צריך לחפור - בהחלט רצוי לברר בעדינות איך הם מרגישים
ההתבגרות היא תקופה קשה עבור כולם, אך עבור בני נוער המתמודדים עם קשיים חברתיים היא קשה פי כמה. האם ניתן לעזור להם ובאילו דרכים?
"החברים הם הכל בשבילי"
כל מי שמכיר בני נוער, יודע לספר על מידת החשיבות שהם מייחסים לקבוצת השווים, לא פעם על חשבון חשיבות התא המשפחתי הקרוב, ההורים ובוודאי מבוגרים משמעותיים אחרים כמו מורים, מדריכים וכד'.

מדובר בשלב התפתחות נורמאלי, במסגרתו הנער או הנערה מבקשים להשתחרר מצילם של ההורים ומרכז הכובד עובר לחברים, המהווים משענת, מקנים ביטחון ותחושת שייכות ומשמשים מעין מראה, שמולה מתעצבת האישיות הבוגרת והייחודית של מי שעד לא מזמן היו ילדים.
השפעות של קשיים חברתיים על המצב הנפשי בגיל ההתבגרות
לאור החשיבות המכרעת שמיוחסת לקבוצת השווים בתקופת ההתבגרות, קל להבין מדוע תקופה זו עלולה להיות קשה מאוד עבור מי שמתמודדים עם ביישנות או קושי חברתי אחר ועבור מי שנתפסים כלא מקובלים או חלילה מתמודדים עם נידוי חברתי או חרם.
בני נוער שמתמודדים עם קשיים חברתיים סובלים, באחוזים גבוהים בהרבה מהממוצע,
מדיכאון, ירידה בתחושת הביטחון והערך העצמי, אימוץ גישה פטליסטית לנושא ("ככה זה. אני פשוט לא יודע איך לנהוג בחברה"), בדידות, הסתגרות ואף פיתוח הפרעות מקושרות כמו
הפרעת אכילה.
שיפור כישורים חברתיים אצל מתבגרים – זה אפשרי
הנקודה האופטימית ביותר בנושא קשיים חברתיים של בני נוער, היא העובדה שכישורים חברתיים ניתנים ללמידה ולתרגול. או במילים אחרות – בדידות וקושי חברתי אינם גזירת גורל וניתן להתמודד איתם ולרכוש כלים שיעזרו למתבגרים לשפר את המצב.
מה ההורים יכולים לעשות כדי לסייע
1. אל תחביאו את הסוגיה, ומצד שני לא צריך לחפור – הורים רבים חוששים לפתוח את הנושא, כדי לא להחמיר את התחושה הקשה של המתבגרים. אז נכון שלא מומלץ לכוון זרקור עוצמתי לקושי החברתי ולהפוך אותו לחזות הכל, אבל בהחלט רצוי לברר בעדינות איך הם מרגישים, האם חסרות להם אינטראקציות חברתיות, מה היו רוצים לעשות בנדון ואיך אתם יכולים לעזור.
2. עודדו אקטיביות – המציאות היא שחברים חדשים לא יגיעו מעצמם וידפקו על דלת חדרו של המתבגר. לכן יש לעודד אותו לפעולה אקטיבית בנושא, בהתאם לתחומי העניין והיכולות שלו:
* הצטרפות לחוג או לתנועת נוער, שם ניתן יהיה לרכוש חברים חדשים.
* הצטרפות לקבוצות של שיח או פעולה – פיזיות או ברשת בשלב ראשון.
* התנדבות וסיוע לאחרים.
3. אל תשפטו – חלק מההורים, בעיקר כאלה שלא התמודדו עם קושי חברתי בעצמם, מתקשים להבין את החסמים והמעצורים שמונעים מהילדים שלהם להשתלב. הדבר האחרון שהמתבגרים צריכים הוא להתמודד עם אשמה וביקורת. במקום זה חשוב לשדר להם שאנחנו איתם ולרשותם תמיד.
4. אפשרו מגוון של פתרונות ואל תהיו מקובעים – גם אם אתם לא אוהבים את החבר או החברה אליהם מתחברים המתבגרים שלכם וגם אם אתם עצמכם מאמינים שמפגש חברתי לא יכול לכלול מסכים - אפשרו להם לפעול כרצונם ולהתנסות בסוגים שונים של אינטראקציות חברתיות, כדי שיוכלו להבין מה מתאים להם.

טיפול רגשי לשיפור כישורים חברתיים בגיל ההתבגרות
כפי שאמרנו בפתח הדברים, כישורים חברתיים ניתן לשכלל ולשפר.
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לשינוי, היא השתתפות בקבוצה ייעודית לשיפור כישורים חברתיים אצל מתבגרים.
תהליך קבוצתי כזה מאפשר למתבגרים לפגוש בדומים להם, לשתף זה את זה בקושי ובהצלחות, ללמוד מניסיונם של אחרים ולהתנסות באינטראקציה חברתית מבוקרת, בסביבה מוגנת ומחזקת.
את הכישורים והמיומנויות הנרכשים בתהליך הקבוצתי, מיישמים המתבגרים בעולמם החברתי.
אפשרות נוספת היא
טיפול רגשי פרטני, שמטרתו לחזק את תחושת הערך ואת הביטחון העצמי של המתבגר או המתבגרת ולשכלל את סל הכלים המאפשרים התנהלות חברתית פשוטה ואינטואיטיבית יותר.
במרבית המקרים,
טיפול רגשי לבני נוער, הממוקד בקשיים חברתיים, ילווה בהדרכת הורים. מטרת ההדרכה היא להפוך את ההורים לשותפים בתהליך ולאפשר להם לרכוש כלים שבעזרתם יוכלו לסייע למתבגרים בהתמודדות החברתית שלהם.