אוטיזם - מה זה אוטיזם
אוטיזם הוא בלוג המספר את סיפורה של עידית להב, אם חד הורית שהופתעה לגלות עם אבחון בנה בן הארבע כאוטיסט, שבעצם אין לה מושג מה זה אוטיזם.
סימנים ראשונים ושאר הכחשות
"אבל איך ידעת שיש בעיה?" זאת השאלה הראשונה ששואלים אותי כשאני מספרת שיש בעיה. בעיקר אם אני מדברת עם הורים צעירים. הרי בוא נשים את הדברים על השולחן – כל אישה פוחדת נורא, קודם כל, שלא תצליח להיכנס להריון, ואחר כך, שיוולד לה ילד אוטיסט. הורים עוקבים בדאגה רבה אחרי התפתחות תינוקם וכל דבר מדאיג אותם וגם גורם להם להתכחש באותה מידה. אז איך ידעתי שיש בעיה? קודם כל לא ידעתי.
אין לו תלונות
דניאל לא אמר מילה עד גיל שלוש וחודשיים. או לפחות לא התמיד בלהגיד שום מילה. אני יכולה להישבע שכשהיה בן שמונה חודשים, בשיא הקיץ, כשהדלקתי את המזגן באוטו לפני שהכנסתי אותו והאוטו הספיק להתקרר כהוגן, הוא אמר לי: "אמא, קר!". אחר כך היה מקרה שאמר "ארנבת", "אמבטיה". מילים מסובכות שגרמו לי גאווה. אבל זה לא חזר על עצמו והוא נסוג לשתיקה. לא הפסקתי לדאוג. הקופאית בסופרמרקט בגבעתיים, שגם אצלה התלוננתי, אמרה שגם הנכד שלה לא אמר מילה ואז, בגיל שלוש וחודשיים פתאום התחיל לדבר.
הו ריטלין, יקירי. איפה היית?
במסגרת הניסיונות שלי לשים את עצמי במקומו של דניאל ולנסות לראות את העולם דרך העיניים שלו, וכן במסגרת המחשבה שחלפה במוחי עם קבלת האבחון שלו, ששום דבר לא בא לו מהשמיים ולפחות את הקטע של הפרעת הקשב והריכוז ייתכן שירש ממני, החלטתי לעסוק בגנטיקה הפוכה וללכת בגילי המתקדם לאבחון הפרעת קשב וריכוז בעצמי.
מסתובבים ורכבות
האובססיה הראשונה שלו למסתובבים ועגולים הייתה למובייל הליצנים המצ'וקמק שהסבתא הקמצנית שלו הביאה לו. תליתי לו אותו מעל העריסה מתוך נימוס והוא היה מרגיע אותו, אבל לא הייתה לי שום אפשרות לחזות את גודל הצרה.
מדיטציה בדרך לגן
אוטיסטים הם כמו אנשי זן במדיטציה פנימית מתמשכת. החושים שלהם כל כך ערים, הם עסוקים בללכוד ללא הרף את המציאות שסביבם לפרטי פרטים שהם חייבים להיות רגע בשקט כלפינו. דניאל מקשיב לאוויר, לזרם החשמל שעובר ברמזורים, לחריצים בכביש מתרחבים. הוא כנוע, פתוח וקשוב למתרחש בלי לדכא או לסנן כלום.
סליחה
סליחה שלא לקחתי אומגה שלוש, ויטמין די ולא ישבתי מספיק בשמש כשהייתי בהריון. סליחה שלא התעקשתי על קיסרי למרות שצירצרת במשך חודשיים שלא טוב לך ואפשרתי לך דקות קשות של מצוקה בלידה. סליחה שלא התמרדתי מספיק והרשיתי למכשפה בטיפת חלב לתת לך חיסונים עם כספית, כל כך הרבה ובבת אחת על גוף כזה קטן. סליחה שלא האמנתי לך מיד כשבכית ולא רצית ללכת לגן. היה לך באמת קשה...