אכילה רגשית בעקבות המצב

הנה שוב הגיעו שעות הערב ואתם מנסים להחליט אם להתמסר לחדשות מסביב לשעון, כמו בכל יום, או אולי לברוח קצת מהמחשבות הרעות בעזרת סרט טוב.

ההתלבטות מובילה אתכם למקרר ואח"כ לארון החטיפים ואז שוב למקרר.

משהו מתוק ואז מלוח ושוב מתוק, כדי לאזן, וכך אתם מוצאים את עצמכם מטיילים למטבח לאורך כל הערב ואוכלים מכל הבא ליד.

אם הסיטואציה מוכרת לכם – גם אתם כנראה מתמודדים עם אכילה רגשית האופיינית מאוד לתקופה וחשוב שתקראו את המילים הבאות.

למה מתכוונים כשאומרים אכילה רגשית?

אכילה רגשית מתארת כל מצב בו נעשה שימוש באוכל, כאמצעי להתמודד עם רגשות קשים כמו חרדה, כעס, תסכול, עצב ואפילו שעמום.

אכילה רגשית מתאפיינת בדפוס של בולמוס – צריכת כמות מזון גדולה בפרק זמן קצר, כאשר אחרי הבולמוס יעלו רגשות שליליים של אשמה, כעס עצמי ובושה.

הרגשות השליליים הללו, יובילו לבולמוסי אכילה נוספים וכך הלאה - במעגל הרסני.

האם אני במעגל של אכילה רגשית?

ריכזנו עבורכם את הסימנים המרכזיים המעידים על אכילה רגשית, כדי שתוכלו לבדוק האם אכילה כזו מאפיינת אתכם:

1. אתם אוכלים הרבה בפרק זמן קצר (בולמוס אכילה), שבמהלכו אתם מתקשים לשלוט בכמות המזון או בסוג המזון שאתם צורכים (מכל הבא ליד).
2. אתם מעדיפים לאכול לבד ולא ליד אנשים.
3. הקשר בין אכילה לתחושת רעב מטושטש ואתם יכולים לאכול גם על בטן מלאה.
4. אחרי האכילה אתם מרגישים אשמה, בושה וחרטה ומבטיחים לעצמכם שלא תמשיכו לנהוג כך.
5. במשך היום אתם מתעסקים לא מעט במזון ובמשקל הגוף שלכם, חושבים על כך, מדברים על כך.

מה הסיכון באכילה רגשית?

אכילה רגשית, כזו שבה יש נתק בין רעב לצריכת המזון, אינה טובה לבריאות והופכת את המזון מצורך קיומי שניתן ליהנות ממנו, למקור עיסוק אובססיבי הממלא חסך רגשי ויוצר סיכונים בריאותיים לא מבוטלים:

1. זינוקים חדים ברמות האינסולין בגוף לאורך היום
2. התפתחות מחלות כמו סרטן, סוכרת ומחלות לב
3. היווצרות כבד שומני
4. השמנה מוגזמת
5. פגיעה בדימוי ובערך העצמי

מה עושים כדי להימנע מאכילה רגשית?

1. מזכירים לעצמנו שאכילה לא באמת משפרת את המצב הנפשי וכי המזון לא מסייע לנו להפחית דיכאון, חרדה ורגשות שליליים נוספים. למעשה ההיפך הוא הנכון.
2. מקפידים על סדר יום קבוע, הכולל מספיק שעות שינה. העייפות היא האויב הגדול ביותר של אכילה סדירה ולא לחינם רוב בולמוסי האכילה מתרחשים בלילה.
3. דואגים לארוחות מסודרות, הכוללות את כל הדרוש לגוף ובהתאם לגיל, נמנעים מהגעה לתחושת רעב.
4. משלבים פעילות גופנית סדירה שתשפר את מצב הרוח, תשרוף קלוריות ותרחיק אתכם מהמקרר לפחות לשעה.

ואם זה לא עוזר? פונים לטיפול נפשי

במרבית המקרים, אכילה רגשית מכסה על בעיה רגשית עמוקה יותר ולכן אנחנו ממליצים לפנות לאיש מקצוע ובאמצעות הטיפול לנסות להבין מהם מוקדי הקושי הרגשי וכיצד ניתן להתמודד איתם בצורה טובה ובריאה יותר מאכילה רגשית.

טיפול CBT להתמודדות עם אכילה רגשית

אחד הטיפולים האפקטיביים ביותר במצב של אכילה רגשית, הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

טיפול כזה יתמקד הן באיתור ושינוי דפוסי החשיבה השליליים שגורמים לצורך באכילה רגשית והן בשינוי דפוסי ההתנהגות והחלפתם בדפוסים מסתגלים ומוצלחים יותר.

בטיפול ילמד המטופל להבחין בין רעב פיזי לרעב שמקורו ברגשות שליליים ולהתאים את תגובתו בהתאם.

טיפול דינאמי להתמודדות עם אכילה רגשית

אם אנחנו מסכימים כי אכילה רגשית מטרתה לסייע לאדם להתמודד עם רגשות קשים, הרי שטיפול דינאמי, המבקש לסייע בעיבוד חוויות עבר קשות – יכול בהחלט לעזור.

טיפול דינאמי יתמקד בזיהוי של טראומות עבר וזיכרונות קשים אחרים, במטרה להעלות אותם מתוך התת מודע אל המודע ולעבד אותם, באופן שיאפשר לאדם להתמודד איתם בצורה טובה יותר.