כל מה שצריך לדעת על אבל ואובדן
האובדן הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. לאורך חיינו, אנו חווים צורות שונות של אובדן, החל מתהליכים טבעיים הקשורים להתפתחות, כמו המעבר מילדות לבגרות, ועד לאירועים בלתי צפויים וכואבים, כגון פטירת אדם קרוב.
חוויות אלו עשויות להשפיע עמוקות על עולמנו הרגשי וליצור תחושת שבר.
האובדן אינו מוגבל רק למוות של אדם אהוב. הוא עשוי לנבוע גם מהפרדה מקשר משמעותי, מפגיעה בבריאות, מאובדן יכולות פיזיות או מנטליות, מפרישה מעבודה ממושכת, ואף ממעבר דירה.
המשותף לכל החוויות הללו הוא הפגיעה בתחושת הזהות והיציבות האישית.
זהותנו בנויה על הקשרים שלנו עם אחרים ועל המרכיבים שמעניקים לנו משמעות. כאשר אדם חווה אובדן, הוא עלול להרגיש שחלק ממנו אבד איתו, דבר שמערער את תחושת הביטחון הפנימית.
תהליך האבל המתפתח בעקבות האובדן הוא טבעי ואנושי, ולעיתים אף אינו נשלט לחלוטין על ידי ההיגיון.
אבל הוא תגובה רגשית עמוקה לאובדן, והוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. גם אובדן של חפץ יקר ערך עלול לעורר צער, אך במקרים רבים, האבל המשמעותי ביותר מופיע בעקבות אובדן של אדם קרוב או של יכולת חיונית.
הקשר בין אבל לטראומה הוא עמוק, ולעיתים חוויות אלו משתלבות זו בזו ודורשות תמיכה ועיבוד רגשי.
שלבי האבל והאובדן
הלם וחוסר אמונה - השלב הראשוני שבו מתעוררת תחושת בלבול וחוסר מציאותיות. מחשבות כמו "זה לא ייתכן", "זה אמיתי?", "איך זה קרה?" מציפות את התודעה, ולעיתים יש קושי לעכל את האובדן.
עצבות - כאשר ההבנה מתחילה לחלחל, עולים רגשות של עצבות עמוקה וכאב רגשי. תחושת האובדן מורגשת במלוא עוצמתה, ולעיתים היא מלווה בבכי ובתחושת ריקנות.
כעס - שלב שבו עשוי להתפתח כעס כלפי האדם שנפטר, כלפי הסביבה או אפילו כלפי גורל החיים. מחשבות כמו "איך עשית לי את זה?", "למה זה קרה דווקא לי?" עלולות לעלות וליצור תחושת תסכול.
אשמה - רבים חווים תחושת אשמה על דברים שנאמרו או שלא נאמרו, על מעשים שבוצעו או שלא בוצעו כלפי האדם שאבד. זהו שלב רגיש שבו יש נטייה לבדוק את העבר ולחפש תשובות שאינן תמיד אפשריות.
מהי טנטולוגיה? או תנטולוגיה?
טנטולוגיה (או תנטולוגיה) היא תחום מחקר העוסק באובדן, אבל ושכול.
זהו ענף בפסיכולוגיה המתמקד בהבנת ההתמודדות עם מוות ואובדן, והוא נמצא בהתפתחות מתמדת, גם בישראל.
בתוך תחום הטנטולוגיה קיימים כיום כ-60 תתי-תחומים שונים, העוסקים בהיבטים מגוונים של חוויית האבל והאובדן.
המוות, כחלק בלתי נמנע מהחיים, מעורר תגובות רגשיות שונות אצל הקרובים לנפטר, ודפוסי ההתמודדות משתנים מאדם לאדם.
תגובתו של אדם למוות תלויה במשתנים רבים, כגון אישיותו, נסיבות המוות, וגורמים סביבתיים נוספים.
בתחום זה פועלים אנשי מקצוע המתמחים בהכנה למוות ובליווי אנשים המתמודדים עם אובדן, תוך מתן תמיכה רגשית וכלים להתמודדות עם השכול.
שכול הורי ואבלות הורית
המושג "אבלות הורית" או "שכול הורי" מתאר את חווייתם הקשה של הורים האבלים על מות ילדם.
מחקרים מראים כי מוות טראומטי ופתאומי של ילד עלול לעורר תגובות אבל בעלות מאפיינים דומים להפרעה פוסט-טראומטית.
ככל שהילד חי זמן רב יותר, כך מצטברים יותר זיכרונות ונוצרים קשרים עמוקים יותר, מה שהופך את תהליך האבל למורכב וממושך אף יותר.
בעבור רוב ההורים, אובדן ילד נחווה כטראומה קשה במיוחד, ולעיתים קרובות מתבטא באבל טראומטי, המאופיין ברגשות עוצמתיים, תחושת חוסר אונים, ולעיתים אף שינויים פיזיים ונפשיים משמעותיים.
התמודדות עם אבל ואובדן
צוות אתר על הספה
אבל ואובדןלצערנו, החודשים האחרונים בישראל, הפגישו אנשים רבים מאי פעם עם מעגלי אבל ושכול. נדמה כאילו בכל בית בישראל מכירים באופן אישי אדם שנרצח בשבת השחורה או נפל בימי הלחימה הקשים שבאו מאז ולעיתים נראה כאילו האבל הוא אין סופי וקשה מנשוא.
טיפול פסיכודינמי
צוות על הספה
אבל ואובדן, חרדה, הפרעות אכילה, מתבגרים, טיפול פסיכולוגי, אבל ואובדןטיפול פסיכודינמי הוא שם כולל לספקטרום של גישות טיפוליות הדוגלות בחקר העצמי, בעיקר על היבטיו הפחות מודעים, כפי שבאים לידי ביטוי בחלומות, זיכרונות, אסוציאציות וקשרים בין-אישיים, ביניהם הקשר בין המטפל למטופל.
איך מתמודדים עם אובדן הורה?
צוות על הספה
אבל ואובדןבין אם האובדן מתרחש בגיל הילדות ובין אם בגיל מאוחר יותר, אובדן הורה היא חוויה מטלטלת, המעמתת את האדם עם קשת רחבה של רגשות מורכבים, כולם נורמטיביים. מה חווה אדם בעת שהוא מאבד את הוריו? ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הקושי.
פסיפס הרגשות הנוכחים ביום הזיכרון לחללי צהל
רחלי שרון- גרטי
אבל ואובדן, משברי חיים, אבל ואובדן, חגיםיום הזיכרון היה, עודנו, וככל הנראה גם יישאר יום טעון במשמעויות. זהו יום בו כולנו נושאים משקע של רגשות רבים ומעורבים, מתחברים ומתנתקים ככל שהנפש מאפשרת לנו אל מול המשימה המורכבת כל כך של הזיכרון.
התמודדות עם אובדן: איך מתמודדים עם אבל, שכול ומוות?
החיים מביאים עימם חוויות בלתי נמנעות של אובדן ואבל. מות אדם קרוב, בין אם בן משפחה או חבר קרוב, מטלטל את עולמנו הרגשי ודורש זמן ועיבוד נפשי ממושך.
מעבר לאובדן של אדם אהוב, קיימים גם סוגים אחרים של אובדן: אובדן תפקוד בעקבות מחלה או תאונה, פרידה, גירושין, פיטורין או התרחקות מאדם קרוב. כל אחד מהאירועים הללו עשוי לעורר תחושות של אבל וצער.
בני האדם, בהיותם יצורים חברתיים, חווים פרידות כאתגר רגשי משמעותי. כאשר מדובר בפרידה נצחית, כמו במקרה של מוות פתאומי או מחלה ממושכת, ההתמודדות הופכת למורכבת עוד יותר.
האבל הוא תהליך טבעי שנפשנו עוברת כדי לעבד את האובדן. הוא עשוי להתבטא במגוון רחב של תגובות – החל מהבעת כאב גלויה ועד הדחקה רגשית מוחלטת. עם זאת, במקרים מסוימים, תהליך האבל הופך לממושך וקשה במיוחד, עד כדי כך שהאדם אינו מצליח להתאושש ממנו.
במצבים כאלה עלול להתפתח דיכאון בעקבות אובדן, המאופיין בתחושות עצב עמוק, הסתגרות, הפרעות שינה ושיבוש התפקוד היומיומי.
נוסף על כך, אבל ממושך עשוי להיות מלווה בהפרעות נפשיות נוספות כמו חרדה, התקפי פאניקה ותסמינים פיזיים. במקרים אלו, חשוב לפנות לקבלת תמיכה מקצועית שתסייע בהתמודדות עם הכאב ובתהליך הריפוי.
התפתחות שלילית של תהליך אבל תקין להפרעה פתולוגית
לרוב, תהליך האבל הוא טבעי ונורמלי, אך במקרים מסוימים הוא עלול להפוך להפרעה פתולוגית. קיימים מספר סימני אזהרה שיכולים להעיד על כך שהתמודדות עם האובדן אינה מתפתחת בכיוון בריא:
1. משך תהליך האבל – אין משך זמן מדויק שבו "מותר" להיות באבל, אך בדרך כלל, השנה הראשונה שלאחר האובדן היא התקופה הרגשית הקשה ביותר. עם הזמן, מרבית האנשים חווים התאוששות הדרגתית ושיקום אורח החיים. כאשר האבל נמשך ללא שיפור משמעותי במשך שנים, ייתכן שהוא חורג מהתהליך הטבעי.
2. החמרה של תסמיני האבל – עצב וביטוי רגשי הם חלק נורמלי מהתמודדות עם אובדן, אך כאשר הסימפטומים מחמירים לאורך הזמן – למשל, התקפי בכי תכופים יותר, קושי מתמשך בהירדמות, התרחקות גוברת מפעילויות שנהגו לספק הנאה – זה עשוי להעיד על הידרדרות ולא על תהליך ריפוי.
3. מידת הפגיעה באורח החיים – ככל שהאבל פוגע בתחומים רבים יותר, כמו מערכות יחסים, קריירה או התפקוד היומיומי, כך עולה הסיכון שהתהליך חורג מגבולותיו הבריאים והופך להפרעה ממושכת.
למה חשוב לטפל באבל מורכב?
אבל שלא מטופל עלול להוביל להשלכות חמורות כמו נטייה לאובדנות, פגיעה במערכת החיסון, הפרעות שינה והזנחה עצמית. תמיכה מקצועית, בין אם בטיפול אישי, קבוצתי או משפחתי, יכולה לסייע בהתמודדות ולמנוע הידרדרות למצב פתולוגי.
מטפלים באבל ואובדן
פסיכותרפיסטית מוסמכת ופסיכודרמטיסטית M.A
פסיכולוג קליני מדריך
פסיכולוגית קלינית מומחית ואנליטיקאית קבוצתית
פסיכולוג רפואי מומחה
האובדן – חלק בלתי נפרד מהחיים
האובדן הוא חלק מרכזי בחיינו ומשפיע עלינו בדרכים עמוקות ובלתי נמנעות. בין אם מדובר באובדן של אדם אהוב, פרידה, שינוי משמעותי בחיים או אפילו אובדן של זהות או תקופה מסוימת – ההתמודדות עמו דורשת כוחות נפשיים וזמן לעיבוד הרגשות. השאלה היא, כיצד ניתן להקל מעט על ההתמודדות עם האובדן?
לתת זמן לאבל
ביהדות, כאשר אדם קרוב נפטר, מקובל לשבת עליו שבעה – מסגרת שמאפשרת לעבד את האובדן ולחלוק אותו עם הסביבה. הרעיון הזה יכול להיות מועיל גם במקרים אחרים של אבל – גירושין, פיטורים או שינויים משמעותיים בחיים. אף על פי שאין טקס פורמלי למצבים כאלה, חשוב להקדיש זמן רגשי כדי להרגיש, להתאבל ולשתף אחרים בתחושותינו.
לזכור שהאדם האהוב עדיין בתוכנו
לפי פרויד, הפרידה מאדם קרוב לעולם אינה מוחלטת. האדם שהלך עדיין ממשיך לחיות בנו – דרך הזיכרונות, ההשפעה שהייתה לו על חיינו ואפילו המחשבות שלנו כיצד היה מגיב לסיטואציות שונות. גם לאחר לכתו, ניתן "להתייעץ" איתו, להיזכר בדבריו ולשאוב ממנו השראה. הידיעה הזו יכולה לספק נחמה ולסייע בהשלמה עם האובדן.
להיות פתוחים למגוון רגשות
האבל אינו חד-גוני, ולעיתים הוא כולל רגשות מעורבים – עצב עמוק, געגוע, אך גם הקלה או אדישות, בעיקר כאשר המוות מגיע לאחר מחלה קשה או תקופה ממושכת של סבל. יש המתמודדים דרך בכי וכתיבה, ואחרים דרך שתיקה ועשייה. חשוב לכבד את הדרך האישית של כל אחד לעבד את האבל, ולזכור שאין "דרך נכונה" להתאבל. כאשר קיימים מתחים לא פתורים מול האדם שנפטר, ניתן לבטא אותם ביצירה, שיחה פנימית או במסגרת טיפולית שתאפשר עיבוד רגשי.
להיות פתוחים לשינוי רגשי
המודל של קובלר-רוס מצביע על כך שהאבל אינו ליניארי, והוא כולל שלבים משתנים של הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון והשלמה. רגשותינו יכולים לנוע בין שלבים שונים בזמנים שונים, ואין צורך לצפות מהעצמנו להגיב "כמו שצריך".
לזכור את המוות – ולתת לו משמעות
עיסוק מודע במוות האישי שלנו עשוי להוביל לחשבון נפש משמעותי. האם אנו חיים את החיים שאנו רוצים? האם אנו מבלים את זמננו עם האנשים החשובים לנו באמת? האם אנו עוסקים בעשייה שמספקת אותנו? יצירות ספרותיות כמו מותו של איוואן איליץ' מזכירות לנו עד כמה חשוב להקדיש מחשבה לאופן שבו אנו חיים, ולוודא שאנו ממלאים את זמננו במשמעות ובקשרים אמיתיים. ההתמודדות עם אובדן אינה פשוטה, אך היא יכולה להיות גם מנוף לצמיחה ולהערכה מחודשת של החיים עצמם.
