איך מתמודדים עם אובדן הורה?

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

"כשאבא שלי נפטר ומיד אחריו נפטרה גם אמא, הרגשתי שאין יותר בעולם עיניים שרואות קודם כל אותי. יש משהו מאוד ייחודי באופן בו ההורה רואה את הילדים שלו והרגשתי שנקודת המבט הזו אבדה לי לנצח. במובן מסוים, למרות שאני נשואה עם ילדים, הרגשתי שנשארתי לבד בעולם".

אובדן הורה – חוויה רגשית קשה בכל גיל

בין אם האובדן מתרחש בגיל הילדות ובין אם בגיל מאוחר יותר, אובדן הורה היא חוויה מטלטלת, המעמתת את האדם עם קשת רחבה של רגשות מורכבים, כולם נורמטיביים.

במאמר זה ננסה לתאר מה חווה אדם בעת שהוא מאבד את הוריו ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הקושי.

תגובות רגשיות לאובדן של הורה

כל תגובה היא לגיטימית, כאשר מדברים על אובדן בסדר גודל כה משמעותי כמו אובדן הורה - אותה דמות שליוותה אותנו כל חיינו ושבמידה מסוימת האמנו שתהיה לצידנו לנצח.

אובדן הורה מעורר תחושות מורכבות, שיכולות להתקיים בו זמנית: כעס ותחושת נטישה, דיכאון, חרדה מהעתיד ללא ההורים שמהווים גב ועוגן, תחושות אשמה על חוויות מסוימות בעבר, תסכול ותחושת החמצה ומעל לכל אבל ויגון עמוקים.

היעדר לגיטימציה לאבל

אחד הקשיים המרכזיים עמם מתמודדים אנשים שאיבדו את הוריהם בגיל מבוגר ולא כילדים, הוא היעדר הלגיטימציה החברתית לתחושת האבל העוצמתית וציפייה לחזרה לשגרה כלשהי, מיד לאחר תום ימי השבעה.

על פי התפיסה הרווחת, אובדן של הורים בגיל מבוגר הוא עובדת חיים צפויה ולכן, פעמים רבות, הסביבה לא מכירה בעוצמת האבל שחווה האדם ומצפה ממנו לחזור ולתפקד במהירות, זאת על אף שבעולמו הפנימי מתחולל שבר משמעותי.

עניינים לא פתורים

לרוב האנשים יש יחסים מורכבים עם הוריהם – אהבה גדולה לצד משקעי עבר וסוגיות לא פתורות מתקופת הילדות.

אובדן ההורה סותם את הגולל על האפשרות, שנדמה שתמיד עמדה לרשותנו, לתקן לפחות חלק ממשגי העבר, להתנצל, לקבל הסברים.

בנוסף, במקרים בהם ההורים נפטרים לאחר תקופה ממושכת של מחלה, ילדיהם נותרים עם תחושת אשמה על כך שלא עשו מספיק – זאת ללא קשר למידת הסיוע שהגישו להורים בפועל – ועם הידיעה שלא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור ולנהוג אחרת.

"אנחנו הקו הראשון עכשיו"

במקרים רבים אנו שומעים אנשים מבוגרים שאיבדו את הוריהם מתארים תחושה קשה של הבנה שאין יותר על מי להישען. "אנחנו כעת האנשים שאליהם נושאים עיניים ופונים לקבלת עצה או סיוע ובפנים אנחנו מרגישים כמו ילדים קטנים שרק רוצים את אמא ואבא".

אובדן ההורה מעמת את האדם עם חרדות ההזדקנות והמוות שלו עצמו ועם הפחד ממה יהיה על ילדיו לאחר מותו ("הילדים שלי יצטרכו להתמודד, אחרי מותי, עם הכאב שאני מרגיש עכשיו").

איך להתמודד עם אובדן הורה

ראשית, חשוב להכיר בחשיבותו של תהליך עיבוד האבל וההתמודדות עם האובדן.

המחקרים הקליניים מראים כי תהליך אבל לא מעובד, בדרך כלל כתוצאה מניסיון לחזור מהר מדי לשגרה מלאה, עלול לגרום להתפרצות מאוחרת של חרדה ודיכאון, להשפיע לרעה על מצבו הבריאותי של האדם ואף להוות גורם מנבא של התמכרויות, גירושין ולעיתים אף אובדנות.





כדי להפחית את הסיכון לכך, חשוב לתת לעצמכם לגיטימציה לחוש את מה שאתם מרגישים ולהתאבל באופן שנכון לכם.

אתם לא חייבים לעשות את זה לבד

אין ספור מחקרים מראים בבירור, שמה שעשוי להקל על תהליך האבל הוא היעזרות במעגלי התמיכה שלכם – בני זוג, ילדים, משפחה מורחבת, חברים, קולגות לעבודה.

שתפו אותם בתחושות שלכם ואפשרו להם לעזור. להורים, לא צריך לחשוש להראות את הכאב שלכם לילדים, להיפך – אתם מציגים להם מודלינג בריא להתמודדות עם אובדן ואבל.

ניתן לפנות לקבוצות תמיכה – פיזיות או דיגיטליות – שם תוכלו לפגוש אנשים שנמצאים במצב דומה ולחלוק עמם את התחושות הקשות.

אנשים רבים פונים לטיפול פסיכולוגי סביב משבר אובדן ההורים והיתמות.

טיפול כזה יאפשר לכם להתמודד עם הקשיים שמזמן תהליך האבל, לפרוק את הרגשות הפרטיים והקשים ביותר ולעבד את האובדן בסביבה מוגנת ובטוחה.