טיפול בנכויות ומחלות כרוניות

מהי מחלה כרונית?

מחלה כרונית היא מחלה אשר פוגעת באדם זמן ממושך, כאשר אדם זקוק לטיפול מתמשך במצב רפואי כלשהו המחלה מוגדרת כמחלה כרונית, מחלות אלה מגבילות את האדם בתפקוד היומיומי שלו, ישנם סוגים רבים של מחלות אשר מוגדרות כרוניות, סרטן, מחלות לב, איידס, אסטמה, אפילפסיה, סוכרת, ומחלות נוספות.

מחלה כרונית לרוב תשנה את חייו של החולה בהיבטים רבים, החל משינוי התזונה היומיומית, שגרת טיפולים להתמודדות עם המחלה, שינויים בתפקוד הפיזי והיומיומי וגם שינויים מנטליים רבים אשר על החולה (ומשפחתו) להתמודד איתם.

האם צריך טיפול נפשי להתמודד עם מחלות כרוניות?

התמודדות עם כל מצב שונה מאדם לאדם, וזה נכון גם להתמודדות עם מחלות כרוניות, טיפול במחלות כרוניות, אך אין ספק שרבים מהחולים טיפול נפשי יכול לסייע להתמודד עם המצב החדש והמאתגר, טיפול נפשי יכול לסייע מנטלית להתמודדות עם המחלה, דבר אשר יכול לסייע למטופל לשפר את איכות חייו (בתוך המצב המורכב אליו הוא נקלע).

מחקרים רבים מראים כי טיפול נפשי מסייע רבות למתמודדים לשפר את איכות חייהם הנשאלים במחקר הראו כי הטיפולים סייעו להם בהתמודדות וכי הם מרגישים שהם קיבלו כלים להתמודדות נפשית עם המחלה, לעיתים קרובות גם משפחת החולה זקוקה לסיוע נפשי להתמודדות עם המצב המורכב, אשר מוביל לעיתים קרובות לחרדות ודיכאון.

איזה טיפול נפשי מתאים לחולה כרוני?

אין סוג טיפול אחד אשר מיועד לטיפול נפשי לסובלים ממחלות כרוניות, ישנם סוגי טיפולים רבים שיוכלים לסייע למטופל, סוג הטיפול משתנה בהתאם למצבו הנפשי של המטופל, הבעיות והאתגרים איתם הוא מתמודד, מטפלים רבים מתמחים בטיפולים שונים לאוכלוסיות במצבים האלה, בעל הספה תמצאו מטפלים רבים אשר יש להם ניסיון רב בטיפול נפשי לסובלים מבעיות כרוניות, וכאשר יש בעיות ממקודות כמו חרדות או דיכאון, ישנם מטפלים רבים אשר מומחים בנושאים אלו.

שיקום בריאות הנפש

בעל הספה קיימים מטפלים רבים אשר מומחים בשיקום בריאות הנפש,מחלות כרוניות, טיפול במחלות כרוניות, מטפלים אלה הם בעלי ניסיון להתאמת טיפולים ושיטות אשר מותאמים לצרכים האישיים של כל אדם. לעיתים רבות החולה מתקשה למצוא כוחות פנימיים לגשת לטיפול, במקרים אלה רצוי עידוד ודחיפה מהמשפחה והסביבה לאותו מטופל על מנת לסייע לו לעשות את הצעד הלא פשוט לגשת לטיפול.

למי פונים לסיוע?

קיימים ארגונים רבים אשר תפקידם לסייע לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, מצורפת רשימה מהאתר כל זכות של הארגונים אשר מסייעים בכך.

כמובן שמומלץ לפנות לטיפול נפשי אשר יכול לסייע רבות לאדם הסובל, באתר על הספה תמצאו מטפלים מסוגים שונים אשר מתמחים בטיפול לאנשים הזקוקים לשיקום או סובלים ממחלות כרוניות. במידה ואתם לא יודעים למי לפנות אתם מוזמנים לפנות אלינו ונסייע לכם בתהליך מציאת המטפל המתאים.

נכויות התפתחותיות

מוגבלות שכלית התפתחותית מבטאת את מצב תפקודו הנוכחי של האדם (מיומנויות שכליות והסתגלותיות) מול ציפיות החברה בה הוא חי.

נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד האינטלקטואלי ובהתנהגות מסתגלת, המתבטאת במיומנויות הסתגלותיות, תפיסתיות, חברתיות ומעשיות

הגדרה על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים) 1969: "מפגר"- אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה (מוטיב ההתפתחות) של כושרו השיכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול.

הגורמים למוגבלות שכלית התפתחותית:

* לא ידוע – 55%

* טרום לידה (פרה-נטליים) – 28% (תסמונות גנטיות, זיהומים בהיריון, התמכרויות, תת תזונה, מצוקה עוברית)

* בלידה (נאו-נטליים) – 18% (פגות, סיבוכי לידה)

* לאחר הלידה (פוסט נטליים) – 4% (זיהומים, דלקת קרום המוח, תאונות)

לקות שמיעה

התפיסה העצמית של אנשים עם לקות שמיעה עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. מדגש על הנכות והשלכותיה האישיות, המשפחתיות והחברתיות הקשות, למיקוד על הייחודיות של קבוצת מיעוט הבאה לידי ביטוי בתרבות ושפה שהם מקור לתחושת שייכות וגאוה. אם בעבר היתה ראייה כוללת של קבוצת אנשים עם מוגבלות, כיום מדברים על קבוצת מיעוט בעלת תרבות ושפה, שהיא שפת הסימנים ( Humphires, 1996).

ההגדרה הרפואית מגדירה לקות בשמיעה כפעולה בלתי תקינה של מנגנון השמיעה. ירידה ברגישות השמיעה נבדקת בשני מימדים- עוצמת הקול ותדירות הצלילים שהאדם יכול לשמוע. את חומרת לקות השמיעה נהוג לדרג על פי אובדן הרגישות לעוצמות הצליל (ניב, 1987). בספרות הגדרות רבות נוספות המבחינות בין כבדי שמיעה לחירשים, חלקן מתבססות על השענות על מכשירי עזר לשמיעה ואילו אחרות על מידת הלקוי בדיבור ובשפה (ניב,1987).

קיימות גם הגדרות המתבססות על התפקוד התקשורתי, החברתי והתעסוקתי (אליהו, מזור ורוקניאן, 2003). הגדרות אלו מבחינות בין שלוש קבוצות של לקות שמיעה על פי מידת הירידה בשמיעה : חירש עם ירידה חמורה עד עמוקה בשמיעה, חירש אוראלי וכבד שמיעה. הקבוצה הראשונה כוללת אנשים חירשים הסובלים מירידה בשמיעה חמורה עד עמוקה, שאינם נעזרים בשרידי השמיעה בחיי היום יום. בדרך כלל מדובר בחירשים מלידה או ילדים שהתחרשו עד גיל רכישת השפה ועל כן זקוקים לסיוע בהקניית דרכי תקשורת חלופיות. אלו אנשים אשר שפת הסימנים היא שפתם העיקרית, ורואים עצמם שייכים לקהילת החירשים או שמוכרים בקרב הקהילה. הקבוצה השנייה כוללת חירשים אוראליים אשר ירידת השמיעה שלהם חמורה אך מתקשרים בעיקר באמצעות דיבור וקריאת דיבור. הקבוצה השלישית מתייחסת לכבדי שמיעה. מושג זה מתייחס לאנשים עם ירידה קלה עד חמורה בשמיעה, היכולים להשתמש במכשירי עזר לשמיעה ולהגדיר עצמם כשייכים לקהילת החירשים או כלל לא. שפתם בדרך כלל היא השפה המדוברת, אם כי ייתכן וישתמשו גם בשפת הסימנים. אדם כבד שמיעה אשר שפתו העיקרית היא שפת הסימנים ייקרא כבד שמיעה מנואלי (אליהו, מזור ורוקניאן, 2003Lane, 2005; ).

הפרעות על הספקטרום האוטיסט ASD- Autism Spectrum Disorder

הפרעה תקשורתית המתבטאת בקושי לבטא צרכים ורצונות באופן הולם וקושי להבין את מה שקורה בסביבה. המאפיינים העיקריים של הקשת האוטיסטית הוא קשיים ביצירת קשרים חברתיים והבנה חברתית קשיי בתקשורת ובהבנת הסביבה, ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים.

האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית, מגדירה ומכלילה את תסמונת האוטיזם כקשת של הפרעות אשר נעות על רצף שבין תפקוד גבוה לתפקוד נמוך. כאשר בתפקוד נמוך מאובחנים אנשים אשר רמות התפקוד היום יומי שלהם והתפקוד התקשורתי מורכב ביותר ואילו בתפקוד גבוה יכולים להיות אנשים בעלי אינטליגנציה תקינה לחלוטין, תפקודי היום יום נורמטיביים והקושי הוא בהבנת קודים חברתיים, יצירת קשרים חברתיים או לקות בויסות החושי.

מעבר להגדרה רחבה זו קיימים קריטריונים רבות ומפורטים לאבחון הפרעת על הרצף האוטיסטי ולכן האוטיזם יכול לבוא לידי ביטוי באופן שונה מאוד אצל אנשים שונים.

שכיחות הילדים והאנשים המאובחנים על הפרעה על הרצף האוטיסטי עולה בשנים האחרונות עומדת על אחד ל100 כאשר השכיחות אצל בנים היא פי ארבעה מאשר אצל בנות.

שיקום
שיקום הוא ענף טיפולי המתייחס לטיפול באוכלוסיות אשר מסיבות שונות (תאונה, מחלה, נכות) חלה ירידה בתפקודם והטיפול נועד לתמוך בהם ולקדם את התפקודים השונים – מוטוריים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים.

הרעיון המרכזי העומד בבסיס הגישה השיקומית הוא כי גם כאשר האדם חולה או סובל מנכות, תמיד ניתן להעזר בכוחות מסויימים של האדם לצורך חיזוק הקשיים וצמצום המוגבלות.

רמיסיה
הפוגה. העלמות חלקית או מלאה של תסמיני מחלה. בדרך כלל המושג משמש לתאר הטבה במצבו של חולה במחלה כרונית שלא ניתנת לריפוי מלא או להחלמה מלאה. גם בתחום בריאות הנפש משמש המושג לתיאור הטבה במצבו של חולה במחלה פסיכיאטרית לאחר התקף פסיכוטי או מאני, לדוגמה. בהפרעות נפשיות הרמיסיה היא זמנית, גם אם יכולה להמשך שנים, ההתקף הבא יכול תמיד לחזור ולהופיע.

פרקינסון
מחלה ניוונית של מערכת העצבים. המחלה באה לידי ביטוי בירידה בתפקודים מוטוריים, חוסר יציבות בהליכה, רעד של הגפיים, ובשלבים מאוחרים יותר קשיי תפקוד בתחומי בליעה ודיבור ופגיעה בקנה הנשימה.

המחלה נגרמת בעקבות חסר במעבר של דופמין במוח. מחלת הפרקינסון מתפרצת אחרי גיל 40 אך שכיחותה גדלה בקשר ישיר עם הגיל. קיים טיפול תרופתי הממתן את תסמיני המחלה ומאט את התפתחותה אך אינו עוצר אותה.

נרקולפסיה
הפרעת שינה המאופיינת בנפילה פתאומית לתרדמת באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט. ההתקף יכול להמשך בין 30 שניות ועד 30 דקות ויכול להגיע כאשר האדם באמצע פעילות (שחייה, חציית כביש וכדומה) ומכאן הסכנה. זוהי מחלה כרונית אשר הפגיעה הגורמת לה היא נוירולוגית- פגיעה במרכז השינה והעירות במוח.

דמנציה
קבוצת סימפטומים הקשורים לזכרון (בדרך כלל בעיקר בזיכרון לטווח קצר), דיבור ותפיסה הנגרמים ממחלת מוח. הסימטומים באים לידי ביטוי בשינוים בהתנהגות (לדוגמה איבוד תפקודי יום יום) ברגש וביכולות התקשורתיות. דמנציה היא מחלה פרוגרסיבית (הסימפטומים הולכים ומחמירים עם הזמן) וקצב ההתקדמות שלה שונה מאדם לאדם. מבין המחלות השכיחות הגורמות לדמנציה הן מחלת האלצהיימר, דמנציה ווסקולרית.

קטטוניה
מצב של פסיביות חריפה בה האדם לא זז או משנה תנוחות ואינו מדבר או מגיב לגירויים חיצוניים מלבד פרצי צעקות או התקפי אלימות שאינם בהכרח תגובתיים לסביבה. המצב הקטטוני יכול להיות קבוע או זמני להגרם כחלק מהתקף פסיכוטי או ממחלה זיהומית או מטראומה קשה.

שיטיון (דמנציה)
קבוצת סימפטומים הקשורים לזכרון (בדרך כלל בעיקר בזיכרון לטווח קצר), דיבור ותפיסה הנגרמים ממחלת מוח. הסימטומים באים לידי ביטוי בשינוים בהתנהגות (לדוגמה איבוד תפקודי יום יום) ברגש וביכולות התקשורתיות. דמנציה היא מחלה פרוגרסיבית (הסימפטומים הולכים ומחמירים עם הזמן) וקצב ההתקדמות שלה שונה מאדם לאדם. מבין המחלות השכיחות הגורמות לדמנציה הן מחלת האלצהיימר, דמנציה ווסקולרית.

שיתוק מוחין CP
הפרעה מוטורית נוירולוגית או מוחית בה קיים נתק בין המרכז במוח לבין השרירים. הפרעה זו מאופיינת במצב של ספאזם (התקשחות) או במצב היפוטוני (ריפיון). מקשה על ניידות, ישיבה, תפקוד, הליכה.

גורמים:

לפני הלידה - דלקות לאם, טראומה פיזית לאם, חשיפת האם לרעלים העשויים לפגוע במוח העובר

במהלך הלידה - לידה מורכבת, חום גבוה, זיהומים, פגות, שטפי דם.

שיתוק
אבוד שליטה מוחלט על קבוצת שרירים בגוף. השיתוק הפיזי יכול להגרם מנזק מוחי, ניוון שרירים מחלות או תסמונות שונות הפוגעות במערכת העצבים או מטראומה גופנית. פגיעות מסויימות ניתנות לטיפול באמצעות ניתוח.

לרוב הטיפול מתמקד בפיזיותרפיה במטרה לשמר יכולות קיימות ולחזק מערכות שריר שלא נפגעו. פרויד התייחס למושג שיתוק כחלק מתיאור ההיסטריה- תרגום של מצוקה נפשית לסימנים גופניים.