על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

ליאתי שלום עם ההתפתחות משתנים גם הצרכים של הילדים ומשתנה הקשר איתם, מה שהתאים כשהיה צעיר יותר, אולי כעת פחות מתאים ומעורר כעס ותסכול. הקביעה שלך שילדים צריכים גבולות ברורים וסדר יום נכונה בהחלט, אבל הרגלים שהתאימו כשהיה פעוט, אולי פחות מתאימים היום. הרבה ילדים בני גילו חוזרים הבייתה מבית הספר ומחפשים את זמני המסך שלהם כי זו האווירה החברתית כיום וזה מה שמעסיק אותם, ויתכן שהגמשה קלה שלך את הכללים, תוכל לתת לו תחושת שליטה והרגשה שאת באה לקראתו ואפשרות להפחית את המאבק. מול ילדים שנוטים לנוקשות אנחנו צריכים לתת מודל דווקא של גמישות רבה יותר וזה לא בהכרח יגרום לנו לאבד את הסמכות ההורית או את מסגרת הזמנים שמשרתת בעיקר את הרוגע שלנו, ואני מניחה שזה דרוש מאוד בבית שיש בו ארבעה קטנטנים וצורך גדול בניהול ובסדר. בהצלחה מיכל


שרה שלום, מאוד קשה להתערב ביחסים החברתיים של ילדים. גם כשהורים מביעים אי שביעות רצון מהקשר, ויכולים לשלוט במינון הפגישות אחהצ, אם יש קרבה בין ילדים, הם ישחקו יחד במסגרת החינוכית. לכן אני מציעה שתחשבי, אולי בהתייעצות עם הגננת, למה בעצם את לא מרוצה מהיחסים, אולי יתברר שלאותה ילדה יש גם תרומה חיובית לבתך וניסיון התערבות בזה יזיק ליחסים שלכן. בהצלחה, מיכל


בת אל שלום, יש לך שלושה ילדים קטנטנים עם תביעות רבות וצרכים עצומים וזה מאוד מאוד קשה לנהל את היומיום איתם. לכל אחד מהם מזג שונה ויתכן שלבתך האמצעית יש אכן פחות יכולת לוויסות עצמי ולמציאת דרכים להרגיע את עצמה. היא מאוד צעירה וזקוקה לתמיכה והכלה על מנת לעשות זאת, ויתכן שאת, עם העומס הרב, לעיתים פחות פנויה לזה. אני מציעה לפנות לייעוץ עבורכם ההורים על מנת ללמוד איך להיענות לצרכים השונים של שלושה קטנטנים שכאלה, לרבות הקושי הספציפי שלה בהצלחה מיכל


מיקה שלום, נהדר שיש לך ולבתך תמיכה של אימך והקשר בין שלושתכן כל כך משמעותי עבור כל אחת. יחד עם זאת, את זו שצריכה להחליט ולבחור איך והיכן לגור, וזו החלטה שהיא רק שלך ולא רק פונקציה של הקשר עם הבת. את ואימך תקפידו לשמר את הקרבה והמפגשים התכופים ולצד זה את תוכלי לקדם עוד הבטים בחייך כמו תעסוקה וזוגיות. בהצלחה, מיכל


דנה שלום, המעבר לגן הוא תהליך הסתגלות קשה, והמערכת הציבורית פחות בנויה להכיל את זה כשמדובר בגילאי חמש כפי שעושים סביב גיל שנתיים או שלוש. אני מציעה לבקש פגישה עם פסיכולוגית הגן, יחד עם הגננת או בלעדיה, ולהבין איך הגן כן יכול לתמוך בהסתגלות של בנך בצורה המייטיבית. בהצלחה מיכל


עודד שלום, אני מניחה שהמשפט מתאר התייחסות שלו לאופן בו נוצרים תינוקות ושזה תוצאה של חלקי מידע ושיברי משפטים שקלט ואסף לכדי ניסוח מבולבל אחד. אני מסכימה שצריך להמשיך ולעקוב אחרי האופן בו מתנסח, ולצד זה לתת הסבר ברור ובהיר לגבי הנושא, אפשר דרך תמונות וספרי ילדים מותאמים העוסקים בחינוך מיני לילדים בגיל הרך. בהצלחה מיכל


טלי שלום, נשמע שאכן כדאי להתייעץ ולחשוב על כיווני עזרה אפשריים. איני מכירה מטפלים שעובדים עם הכללית, וודאי אפשר לקבל מהם רשימה כזו. מבחינת תחנות ציבוריות, יש בחיפה תחנה לטיפול פסיכולוגי ברחוב אחד העם שנותנת שירות מצוין לילדים מעל גיל 6 ובטירת הכרמל יש תחנה שנקראית 'מרכז הפעו"ט', ושווה לבדוק אם ניתן לקבל סיוע אצלם. ניתן גם לפנות להתייעצות ראשונית אצל יועצת בית הספר או אצל פסיכולוגית בית הספר לקבלת הכוונה לגבי אנשי המקצוע והשירותים הניתנים באיזור. יחד עם זאת, כדאי לזכור שילדים רבים מתקשים מאוד לשאת את תקופת השינויים המבלבלת הזו סביב היעדר השגרה בתקופת החגים ומאבדים שליטה בקלות. כדאי לבחון את התמונה כשתושג רגיעה גם באמצעות החזרה למסגרות החינוכיות. בהצלחה, מיכל


הי דורין, יש הרבה ילדים שחוששים מקרבה של מבוגרים זרים אל גופם, אצל חלקם מקור העיניין הוא המגע והחוויה התחושתית - למשל רעש המספרים, ואצל האחרים החשש מפני הפגיעה בשלמות הגוף. כשמדובר בילדים עם התפתחות תקינה וללא בעיות התפתחות לרוב חויה רגשית נעימה יותר כמו שיוצרים במספרת-ילדים או במרפאת-ילדים פותרת את העיניין על ידי סביבה צבעונית ומזמינה וגישה חיובית ורכה יותר, בשיתוף ההורים. אם האמצעים האלו כבר נוסו מוטב לפנות להתייעצות עם מומחים לטיפול בחרדה אצל ילדים צעירים. בהצלחה, מיכל



נטע שלום, בעוד שבהרבה תרבויות בעולם שינה משותפת עם הורה במיטה היא דבר טבעי ומקובל, בתרבות המערבית שלנו היא פחות מקובלת והמטלות ההתפתחותיות שילדייך נדרשים אליהן נפגעות מזה. העובדה שבנך לא מצליח להירדם או לישון מחוץ לבית בגיל 9 לא תורמת לדימוי העצמי שלו ולמעמד החברתי. גם עבורך, האפשרות לייצר אינטימיות עתידית עם בן זוג כמובן תהיה מוגבלת. אני מניחה שהמצב התקבע כך ושכעת את מתקשה לייסד שינוי, ואולי כדאי לפנות להתייעצות מקצועית שתלווה אותך בזה, נראה לי שלהניע תהליך כזה בעצמך, כשאת לא בטוחה בחיוניותו, עשוי להיות קשה. בהצלחה מיכל


שלום, ילדים מפתחים מגוון טקסים ודפוסים כאמצעי להרגעה עצמית, אני מציעה לעזור לו למצוא חפצים או עיסוקים נוספים אליהם יוכל לפנות כשהוא צריך ולנסות פחות להגיב על נגיעות אלה כדי שבהדרגה יפחתו. בהצלחה מיכל


רותם שלום, מאחר ומדובר באביך את כנראה יודעת משהו על איך זה לגדול בקרבת מבוגר שכזה, וגם אם בילדותך לא הייתה לו אבחנה, או שבעצמך לא ידעת להגדיר את זה, התחושה בוודאי זכורה לך. מאחר ואני מניחה שהמגורים המשותפים הם אילוץ ולא בחירה, הרי שהמטרה כעת היא לצמצם נזקים. כלומר, לתת מודל אחר: תקשורתי, חם ומכיל עבור בנך, ובהמשך גם לתת פשר לעיניין: הבדלים בין אנשים, תגובתיות שונה ועוד. כשיגדל יותר אפשר יהיה גם להעמיק את ההסבר ולתת אפשרות לשיחה פתוחה על הקושי הזה ועל התחושות שזה מעורר. בהצלחה מיכל