שלום רב,
הבנה מגדרית, לפיה "בן" הוא מי שנולד עם איברים זיכריים, נראה כמו בן ולכן אמור לדבר כמו בן, היא הבנה שמתפתחת אצל פעוטות בגילאי שנתיים-שלוש. כך גם מתפתחת בהמשך ההבנה שאם נולדים כבן, הופכים להיות 'אבא' בבגרות ולא אימא. עדיין, יש ילדים שאצלם ההבנה הזו לא מגובשת בבירור, לעיתים זה קשור לנטיות שונות: יש בוגרים עם שונות מיגדרית שהוריהם מדווחים על שונות כבר מהגיל הזה, ולעיתים זה קשור בכלל לבעיות שפתיות. לא הזכרת בדברייך מאפיינים התפתחותיים אחרים שלו כמו יכולות מילוליות וחברתיות שיכולות להיות קשורות לנושא. אני מציעה להניח לו ולא להקשות עליו עם ביקורת מתמדת, להמשיך לדבר אליו בלשון זכר, ואם (כשהשגרה חוזרת) לא ניכר שינוי, כדאי להתייעץ תחילה עם קלינאית תקשורת.
בהצלחה,
מיכל