על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

רעות שלום, בהנחה שבנך מבין שמדובר במשחק שהינו שונה מהמציאות: כלומר, הוא לא באמת חתול או צפרדע אלא רק מתנהג כעת כמותם; וכן בהנחה שמדובר בחיקוי שהוא ספונטני וגמיש, כלומר: בנך לא 'חייב' לעשות את החיקוי בכל פעם שרואה או נזכר באחת החיות הללו, ושדפוסי התגובה שלו משתנים, הרי שאין סיבה לדאגה. ולגבי ליטוף החיות: מדובר בהתמודדות עם הצבת גבולות כמו בכל נושא אחר: ממתקים, זמני מסך או תוקפנות. בהצלחה מיכל


עדי שלום, מדובר בפעוט צעיר מאוד שרק עושה את צעדיו הראשוניים בזירת ההתמודדות החברתית. הוא זקוק להרבה תיווך והכוונה, לעידוד, ולמודלים ליקוי שיסייעו לו לעמוד מול הילדים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלכל פעוט דפוסי מזג אחרים ושהעובדה שהוא נמצא בסמוך לאחרים שהינם תוקפניים ואסרטיביים יותר, לא בהכרח גורמת גם לו להיות כזה (וטוב שכך...) בהצלחה מיכל


נטע שלום, הגישה שתארת לפיה הקקי באחריותו היא גישה נכונה, אולם נראה שבנךאכן עדיין לא ככ אחראי לעיניין במלואו. בין אם סובל מעצירויות, ובין אם מדובר בתלות בנורמלקס - שזה לכשעצמו שנוי במחלוקת, הרי שהעיניין לא 'סגור', כלומר הוא עדיין לא בשליטה מלאה ומושקע נפשית בעיניין הזה, של שיחרור ועצירה. יש ילדים שההתמודדות הזו לוקחת להם זמן רב, מושפעת מהבטים רגשיים וחברתיים נוספים ונוטה להסתבך. אני מציעה בעיקר לסגל שגרת התרוקנות קבועה, של זמנים בהם הוא יושב על האסלה בין אם מצליח ובין אם לא, בדומה לאופן בו נעשה תהליך הגמילה המקורי. עיניין התחתונים המלוכלכים עשוי להיות קשור גם לניקיון שאינו מספיק, אבל בכל מקרה מהווה עבורו עדות חוזרת לכישלון ולמבוכה כפי שציינת, ולכן קיבוע ההרגלים עשוי להיות המענה. בהצלחה מיכל


יפעת שלום, ההחלטה האם לפנות לעזרה מקצועית קשורה בעד כמה הפחד הזה משתלט על בתך ומפריע לה: האם פרט לשהות במקלחת בנוכחות אותו מרכך היא נמנעת מעוד מצבים במהלך יומה? האם חל שינוי התנהגותי נוסף אצלה? האם היא למשל נרתעת מאחותה וחברותיה. אם כן, אז נראה שהפחד חצה את גבול ה'רק חלום' ואז בהחלט כדאי להתייעץ. יחד עם זאת, על מנת להחזיר את העיניין לעיניין מדובר, כדאי לתת איזכור לעובדה שאם מדובר בחלום הרי שאין צורך להחביא את המרכך, כיון שאז לכאורה אתם נותנים תוקף לפחד שלה: כאילו אכן יש ממה לפחד כאשר נמצאים בחברת המרכך וזה הופך ממשי, ובעיניין הזה, כמובן, אין שום טעם. בהצלחה, מיכל


יובל שלום, משחק בבובות המלווה בנשיקות הוא טבעי, כל עוד מדובר על נשיקות שבתך רואה וחשופה אליהן, וזה פחות מותאם כשמדובר על נשיקות באברי המין. הייתי מציעה לנסות להצטרף למשחק שלה על מנת להבין את הדיאלוג בין הבובות: האם זה נעים לכל אחת מהן, איזה קשר יש ביניהן ואיזה טון רגשי מלווה את המשחק. זה עוד לא אומר שהיא ראתה משהו לא מותאם, אבל כן דורש המשך בירור. בהצלחה מיכל


ליה שלום, ילדים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות חווים לעיתים פער מול התחום הרגשי שלהם כיוון שהיא מאוד מפותחת ואף יותר מגילה, בתחום ההתמודדות הרגשית היא מתפקדת כפי גילה, או קצת למטה מזה, והפער נראה מאוד גדול. זה שכיח מאוד, ומאפיין ילדים מוכשרים, והפער הזה מצטמצם בהדרגה. זה לגימטימי לקנא באחותה הקטנה, ולכן חשוב שכל אחת מהילדות תקבל מחמאות ושבחים שונים ומגוונים, ולכל אחת יהיה מקום מיוחד אצלכם. העובדה שהיא הראשונה אצלכם לא תמיד נשארת אצלה בראש כשהיא חווה התפרצות רגשית שגורמת לה לעירעור של הביטחון. נסו לעודד לשיתוף פעולה ולעבודת צוות יותר מאשר לתחרותיות, וזכרו שתחרות זה לא רק שלילי, אלא גם מניע להצטיינות, להתקדמות ולהצלחה. בהצלחה, מיכל


עדי שלום, תקופת הסגר והחזרה ממנו מבלבלת מאוד עבור ילדים צעירים ודורשת בכל פעם זמן הסתגלות מחודש. אם מדובר בגן טוב עם צוות מיומן ומקצועי הרי שהן עצמן יודעות כיצד לגשת אל הילדים על מנת לרכוש את אמונם מחדש. אני מציעה לבחון את ההסתגלות המחודשת שלו בהדרגה בימים אלה ולבחון האם יש שינויים בהתנהגותו שמשפיעים גם על תפקודו בבית. כדאי מאוד גם להתייעץ עם הגננת עצמה בעיניין לנסות להבין עד כמה מכירה אותו ורואה את עצמה כמי שאחראית למידת ההסתגלות שלו. בהצלחה, מיכל


נוגה שלום, אני מניחה שהשאלות של בנך מורכבות עבורכם כי אתם בעצמכם סביב המורכבות של התקופה והציפיה, בעצם גם אתם שואלים את עצמכם למה אין לו אחים...וזה מורכב ועשוי להיות קשה. אבל המשחק, בודובים ובכלל, שומר עליו ומאפשר לו את הפנטזיה. בנתיים אין לו אחים, אבל הוא יכול לשחק בכאילו יש לו, ואז הם גם יכולים להיות גדולים ממנו וגם נחמדים מאוד - מה שבהמשך במציאות הרי לא בדיוק יהיה.....בגילו הצעיר אין צורך להכניס אותו לעיניין הרפואי, אבל כן ניתן לומר לו בפשטות שגם אתם הייתם רוצים אח או אחות בשבילו ושאתם מקווים שיהיה לו. בנתיים יש לו אתכם, ולכם אותו וזה הרבה מאוד, אתם משפחה מאושרת גם ככה, ובעיקר אוהבים אותו מאוד. שימו לב שילדים לעיתים מדמיינים שהוריהם רוצים עוד ילדים כי הם עצמם לא מספיקים להם, או כי הם לא מספיק טובים, וזה כמובן לא העיניין. בהצלחה רבה, מיכל


לילי שלום, אינטראקציות בין ילדות בגיל הזה עשויות להיות מאוד מורכבות, יחסי כוחנות ושליטה דומיננטיות ועוד מובילים את השיח ואת הדיאלוג ביניהן. במצבים בהן היחסים מסתבכים בין קואליציות חשוב לפעמים שהמחנכת תעשה תיווך חברתי, ובמקרים מורכבים אף יותר גם כדאי לערב את היועצת. אני מציעה לעודד את בתך לבחור להתקרב אל חברות שנותנות לה להרגיש טוב עם עצמה, כלומר חברות בהן היא לא תצטרך להיות 'מישהי אחרת' או לזייף. זהו מסר שכדאי להעביר ולסייע לה להכיר את עצמה יותר בסיטואציות שונות, עם כל אחת מהן, כדי להיתרם חברתית ולהמשיך להרגיש אותנטית. בהצלחה, מיכל


ליאת שלום, את ציינת את הדילמה במדויק, ומנית מצוין את מרבית השיקולים. לצערי מבלי להכיר את בתך או אתכם כמשפחה אין לי דרך לייעץ או להוסיף, כיון שכל היבט תלוי בעצם בכם: האם היא ילדה שמשתלבת בקלות ואז היא תוכל להצליח חברתית בכל מקום בקלות? האם אתם משפחה שמטיילת ודואגת להעשרה גם מחוץ לשעות הלימודים וכדומה. בכל מקרה, מאחר ואת ערה בהחלט לכל המורכבויות, אני בטוחה שתוכלי לקבל החלטה שמתאימה לבתך. בהצלחה מיכל


בנצי שלום, עיניין הוויסות החושי נראה לי אולי קיים, אך וודאי לא מסביר את ההימנעות מהיציאה מהבית. אני חוששת שההתקבעות בעיניין הזה קשורה יותר לעיניין שהיה בגן ולתחושה שלו כי הכי טוב בבית. זה כמובן נכון, אבל לא סביר שישאר בעמדה הזו, וכאן נכנס נושא אחר שהוא סמכות הורית: אהבה וסבלנות זה קריטי, וזה הבסיס לכל, אבל ילד בן 3 צריך שהוריו יחליטו מתי הוא יוצא מהבית ומתי נשאר, זה לא לשיקולו. אם אתם מחליטים שהוא הולך לרופאה, הוא צריך ללכת, גם אם המשמעות שיוצא עם טיטול בלבד. שום תהליך התפתחותי הכרוך בהסתגלות: פרידה מטיטולים או הסתגלות לגן, לא ייקרה אם בנכם לא יכול להישען על הסמכות והביטחון שאתם תקנו לו. נסו לומר משהו כמו: פעם כשהיינו יוצאים היית הולך לגן, אבל עכשיו לא הולכים יותר כי היה שם לא נעים, אבל כן הולכים למכולת/לגינה/לרופאה כי חשוב לצאת מהבית. בתחום של ויסות חושי עוסקות מרפאות בעיסוק, אם אתם זקוקים להדרכה בנושא הזה, מוטב לפנות לייעוץ אצל מרפאה בעיסוק שהיא מומחית בהתפתחות הילד. בהצלחה, מיכל


לב שלום, הסיבות שציינת, לידה ושינויי המסגרות כתוצאה מהסגרים, הם בהחלט סיבות שכיחות לרגרסיה בשליטה על צרכים. בתור התחלה כדאי לא להיבהל, להבין שזו הדרך שלה לבטא מצוקה וקושי, ולתת לה תחושה שאתם איתה בזה ושתעזרו לה ללמוד מחדש להתאפק. מציעה לסגל זמני הליכה קבועים ולהגיד לה שאתם כעת עוזרים לה כי הגוף שלה שוכח. אם העניין נמשך מוטב לפנות לייעוץ מקצועי. בהצלחה, מיכל