על הספה - כתבות ומאמרים

---

בשביל מי זה טוב?

מאחר והכל קורה בחדרי חדרים, הסיטואציה אינטימית והתוצאות ניתנות לפרשנות סובייקטיבית, לכל המטפלים, באשר הם מספר ערכים מנחים המהווים מעין קוד אתי. כדאי להכיר אותם על מנת להעריך את האיכות והיושרה המקצועית של המטפל שלך. פסיכיאטרים חתומים על שבועת הרופאים, לעובדים סוציאליים ולפסיכולוגיים יש קוד אתי רשמי. לכולם מספר עקרונות בסיסים משותפים:

קידום טובתם ורווחתם הנפשית של הלקוחות

מה שאנו קוראים לו-טובת הלקוח. מטפלים אמורים להיות מונחים על פי עקרון עשיית הטוב, מזעור הסבל וקידום התפתחותו של הלקוח, המטופל. כל זאת תוך חתירה להמנע מכל נזק או סבל אפשריים. כמובן שישנם מקרים בהם ניתן לפרש את התנהגות המטפל כגורמים לסבל. לעיתים אפילו עימות (קונפרונטציה) בו המטפל מציג בפני המטופל תובנות משלו לגבי חייו והתנהלותו של המטופל, במטרה לקדם את איכות חייו – גם סיטואציה כזו עלולה לגרום אי נוחות עד סבל. כך גם עידוד אישה לעצמאות והתפתחות עלול לגרום סבל מסויים לבעלה. עקרון מנחה זה מחייב את המטפל לחשוב האם צעדיו עלולים לגרור השלכות שלא יתפסו כ"עשיית הטוב" בעיני מטופל או משפחתו ולשקול בכובד ראש כל מילה וכל צעד שעושה וכיצד יכול למזער את הקושי שעשוי ליצור, גם אם הוא קושי שיוביל בהמשך, לדעתו, לרווחתו הנפשית של המטופל.

מקצועיות

על המטפל לדעת את עבודתו, להכיר מגוון תיאוריות ולהמשיך ללמוד ולהתפתח ולהתעדכן. על המטפל לפעול מתוך הכרה ביכולותיו ובנסיונו (לטפל במי שיודע בודאות כי יש לו כלים לעזור לו).
כך גם לגבי יושרה מקצועית- על המטפל לעדכן את הפונה אליו לטיפול לגבי הכשרתו והסמכתו המדוייקות, ולהמנע מהטעייה. עליו לומר את האמת, בין אם לגבי מצבו של הפונה ובין אם לגבי תפיסתו את התקדמות הטיפול.

שמירה על סודיות

כל המידע הנאמר ונמסר למטפל חייב להשאר סודי וחסוי, גם תיעוד הטיפול וכל מסמך אחר חייב להשאר נעול ובטוח מפני חשיפתו. על מנת שמטופל ירגיש בטוח לחשוף מידע אינטימי חובת הסודיות היא חלק מהחוזה הטיפולי. במקרים של קטינים או חסויים הנמצאים בטיפול חשוב כי המטפל יהיה ברור לגבי איזה מידע העולה בטיפול נשאר בין הקטין למטפל ואיזה מידע חובתו להעביר לאפוטרופסים.

אחריות חברתית

כבעלי מקצוע אשר מרכז עיסוקם הוא השוני והגיוון האנושי, על המטפלים להיות מודעים ולכבד הבדלים תרבותיים וחברתיים בין בני האדם ולפעול לטובת המטופל ללא אפליה. לכלל המטפלים ישנה אחריות חברתית המתחילה במודעות לבעיות חברתיות וממשיכה גם למחוייבות למעורבות חברתית ותרומת הידע שלהם לקהילה ולחברה.

בעיות וקונפליקטים אישיים של המטפל

מטפלים חייבים להיות מודעים לקשיים אישיים (הקשורים לקונפליקט ערכי, או לאמונותיהם האישיות, לנטיותיהם, לתכונותיהם, לרגשותיהם, לצורכיהם) המשפיעים בדרך זו אחרת על האופן בו מסייעים למטופלים. עליהם למנוע ככל האפשר השפעתם של אלו על המקצועיות והיעילות של השירות אותו מקבל המטופל.

יחסי מטפל - לקוח

טיפול יוכל להתחיל רק לאחר קבלת הסכמה מדעת של מקבל השירות או מייצגו החוקי.

מטפלים צריכים להמנע מכל קשר נוסף עם הלקוח, מאחר וקשר כזה עלול לחבל באובייקטיביות שלהם, ולכן גם בטיב ההתערבות הפסיכולוגית. כמו כן קשר כזה מהווה סיכון לניצול או לפגיעה בלקוח.

מתוך כך, אסור למטפלים לקיים יחסי מין או קשרים ארוטיים עם לקוחותיהם, או עם קרובי משפחה של לקוחותיהם. במידה ומטפל מרגיש כי הוא נמשך מינית ללקוח או ללקוחה במידה שעשויה לחבל בהתליך הטיפולי ובאובייקטיביות שלו, עליו לפנות לקבלת יעוץ והדרכה, ובמידת הצורך להפנות את המטופל למטפל אחר. כמו כן לא יקבל מטפל לקוח לטיפול אם חלקו בעבר קשר מיני וימנע מקיום יחסי מין עם מטופלים מן העבר.

הפסקת הקשר המקצועי

טיפול מסתיים כאשר ברור ברמה סבירה כי הלקוח אינו זקוק יותר להתערבות או כאשר ישנה תחושה כי הקשר טיפולי אינו מועיל עוד או אף מזיק. כמו כן עשוי להסתיים הקשר הטיפולי כאשר המטפל מבקש לסיימו משיקולים שונים. סיום הטיפול הינו חלק חשוב ובלתי נפרד מהטיפול עצמו. המטפל ידון בדבר הפרידה הצפויה עם הלקוח. במידת הצורך יספק יעוץ ומידע להמשך לפי הצורך.