פורום הדרכת הורים
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
שלום חן
את מתארת התנהגות מאוד תואמת גיל. לכל תינוק יש את הטווח שלו בו משחק עם עצמו, וזה מאוד משתנה בין תינוק לתינוק. וגם תלוי בהתנהגות שלכם בשאר הסיטואציות. אפשר לתת לתינוק להרגיש תסכול לכמה שניות. בגיל זה אפילו לדקה. השאלה האם אתם מיד רצים אליו כשמשמיע את הקול הראשון ומיד מרימים או מנסים לשבת לידו ולדבר אליו כשהוא על הרצפה ולהרגיע אותו שאת לידו. כך ניתן בכל פעם להאריך מעט את הזמן שנמצא על מזרון הפעילות. קשה מאוד לתת תשובה עד כמה זה טמפרמנט שלו וכמה זו הרגל , מבלי לצפות בילד ובאינטראצקיה עם הוריו. אבל נסי , עם מתן תחושת מוגנות (שישמע את קולך, שיראה אותך בזוית העין) לתת לו בכל פעם עוד כמה שניות עם עצמו לפני שממהרת להרימו. בהצלחה.
שלום הדר, אני עדין חושבת שצריך לעשות כל מאמץ לתקשורת בין צוות הצהרים לצוות הבוקר. בנוסף, אני לא מאמינה שקושי של ילד יכול לקבל מענה ופיתרון ע"י צוות זמני שלא מכיר אותו. במקרה כזה, הייתי מנסה דווקא ללכת לכיוון של הומור, פשוט להעביר את היום בצורה הכי זורמת שניתן ולהשאיר לצוות הבוקר וההורים לטפל בבעיות מתמשכות. לפעמים תגובה של "הפוך על הפוך" , של מענה בהומור, תופסת אותן לא מוכנים ואז מגיבים טוב יותר. בנוסף, אם יהיה משהו אטרקטיבי בחוץ, ירצו בעצמם להצטרף. לפעמים עדיף פשוט להתעלם, כמובן ולדאוג שמישהו משגיח שלא עושים משהו מסוכן.
ילד מרביץ דרך לחנך - (הדר)
שלום רב,
אני עובדת כגננת בצהרונים.
בדכ אני עובדת כמחליפה ועם הזמן למדתי ילדים שקשה להם לקבל שינוי והם ינסו לבחון עד איפה מגיע הגבול שלי ביחס להתנהגות שלהם. ב99 אחוז מהמקרים אני מצליחה לגרום לילדים שמפלרטטים עם התנהגות מופרעת ,לרסן אותם מההתחלה והיום עובר חלק,היום הגעתי לגן בפעם הראשונה (וכמובן שזו אינה פעם ראשונה שאותם ילדים שעליהם השאלה התנהגו כפי שהם התנהגו),ששני ילדים (בני 4) מרביצים ,דוחפים,מוציאים לשון ,זורקים חפצים וכמובן אינם מקשיבים לדברי.
למדתי עם הזמן שהכי טוב להראות לילד שכדאי לו להתנהג יפה עי הצבת תנאים ,ז"א: כשילד מתנהג לא יפה ,אני מוציאה אותו מהמפגש או ממשחק שהוא משחק בו ואומרת לו עד שלא תשב בכסא (בוחרת כסא בפינה) ותשב לדבר איתי (אני רוצה לעשות לו שיחה על התנהגות נאותה) אתה לא יכול לשחק במשחק הספציפי הזה (אותו הוא רוצה) או להיות במפגש .כאמור ,לרוב זה עובד והילד אכן יושב בצד, אני משוחחת עימו והוא מתנהג בצורה נאותה,אך היום לא עניין את שני הילדים בני ה-4 מה שאמרתי להם ו"האיום" שהם לא יקבלו דברים שכיף להם לשחק איתם,פשוט לא עבד,הם המשיכו לעמוד על השולחנות ולעשות רעש בגן גם במהלך המפגש שלי עם הילדים האחרים,כל כמה זמן אמרתי להם להיות בשקט ושזה לא מקובל עלי הצעקות האלו בגן,זה עזר אז מעט מאוד.
רציתי לדעת האם ישנם דברים אחרים שאני אמורה לעשות או לומר כדי להנחיל לאותם ילדים התנהגות נאותה (ייתכן שלא על הפעם הראשונה ),אך אולי יש משהוא שלמרות שזו פעם ראשונה שלי איתם אני כן הייתי אמורה לעשות אחרת ולקבל תוצאה טובה יותר ממה שקיבלתי היום?
תודה רבה
לחץ לתשובה מאת הילה שבורון
שלום הדר.
נשמע שאת יודעת להציג גבולות. כאשר יש קשיי התנהגות קיצוניים, סביר להניח שזו לא התנהגות ראשונה בעייתית של הילדים, אבל היכרות מוקדמת איתם אמורה לעזור. על שאני יכולה ליעץ זה לעשות שיחה מקדימה עם הגננת לפני שאת נכנסת לגן חדש כדי להבין אם יש ילדים שצריכים התייחסות מוקדמת ולהבין כיצד מתנהלים איתם כאשר הגננת נוכחת. בלתי אפשרי לתת מענה לתגובה חד פעמית מכיון שלא ניתן לדעת אם זו תגובה לשינוי הצוות, או התנהגות קבועה שיש לה גורם שנמצא בטיפול בימים בהם הגננת הקבועה נוכחת. בהצלחה
שלום אושרית, סביר שבנך עשה זאת מסקרנות או משחק ולא באמת מהבנה או מכוונה של יצירת נזק. חשוב להסביר לו את ההלכות של מעכשיו, הפעיעה בילדה, לקיחה של משהו שלא ניתן להחזיר, איך הוא היה מרגיש ולומר בבהירות ואסרטיביות שזה לא יכול לקרות שוב. כדאי לברר עם הגננת איך היא רואה את התנהגותו בגן ואת ההתנהגות הזו ספציפית ואיך היא הגיבה וגם לברר עם הילד איך הרגיש עם תגובת הגננת.
שלום ספיר. השאלה המתבקשת היא כיצד לטפל באלימות בין הילדים ולא היכן הילדה מכה את אחיה. אחים נוטים לריב ולמריבות אלו תפקיד התפתחותי חשוב אבל כשזה מגיע לאלימות וברמה שאת מתארת - של כאב גדול ואולי אפילו פגיעה- תפקידך כאם להתערב ולא לאפשר את האלימות הזו. אם היא מרגישה שיש לגיטימציה לאלימות, מן הסתם היא תלך ותחמיר. המסר צריך להיות חד משמעי שלא תסבלי אלימות בבית ויהיו השלכות למעשי אלימות בכלל. היא צריכה לדעת מראש אילו זכויות ישללו ממנה, - צפיה במסכים, פגישה עם חברות- דברים שהיא אוהבת. עליה ללמוד לכבד את אחיה הצעיר ושאלימות איננה דרך תקשורת מקובלת. חשוב כמובן להסביר לה כמה מסוכן מה שהיא עושה. אולי היא רואה שזה "עובד" לה שמצליחה לפגוע בו אבל בוודאי איננה מבינה כמה זה כואב ושיכולות להיות למכות אלו פגיעות חמורות.
שלום שרה. לא כתבת מה היתה התגובה שלך, וגם לא איך הוא הסביר את התנהגויות אלו בתקופה שהיה בטיפול... תגובתך צריכה להיות מאוד ברורה ואסרטיבית. ילדים צעירים במשפחה רוכשים מיומנויות והבנה על העולם מחיקוי וצפייה באחיהם הבוגרים ולכן יש הרבה מאוד דברים שהוא יודע ומבין שלא את הראית לו. אם הוא ילד נבון, הוא כנראה מבין היטב את חומרת העניין ויתכן ותגובתו גם היא מניפולציה. חשוב להסביר לו מדוע זה ככ חמור בעיניך ומה יקרה אם שוב ישתמש בכסף לא שלו ללא רשות.
מעבר ללקיחת הכסף יש כאן נורה אדומה ליכולת שלו להיחשף לתכנים בתשלום ברשת שיכולים להיות מאוד לא הולמים לגילו. זו עליית מדרגה חמורה בבדיקת הגבולות ולכן הייתי ממליצה לפקוח עיניים האם זה אכן מקרה חד פעמי או שיש דברים נוספים שאינך יודעת עליהם. במידה וזה לא מקרה אחד- ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע, לבדוק מה קורה איתו בביה"ס, עם חברים והאם יש כאן ניסיון לאותת על מצוקה כלשהי. בהצלחה.
שלום הדר. יש גישות רבות לחינוך ילדים לא ניתן לומר איזו נכונה ואיזו לא. לכל משפחה ולכל הורה יש תפיסת עולם שונה, ערכים שונים ולכן גם גישות חינוך שונות. אחד האתגדים החשובים של ההורות היא לגבש תפיסת עולם הורית, להבין מה חשוב לך כאמא בחינוך ילדיך, על מה את מקפידה ושלמור על עיקביות. אם חשובה לך העצמאות של הילדים והעברת מסר שאת סומכת עליהם שיכולים להתמודד- אז לעצור בצד סמקום בטיחותי ולהמתין שיחגרו - מעביר מסר זה. כמובן שהחיים לרוב יותר מורכבים ואינם שחור או לבן. ישנן סיטואציות שדורשות תגובות שונות וגמישות ולכן חשוב שעיקר שתדעי להסביר לעצמך מדוע את נוקטת בגישה זו אחרת בסטואציה מסוימת, על מנת שתוכלי להיות עקבית במסרים שאת מעבירה לילדיך.
שלום מיקה . התנהגותה של בתך מתאימה לגילה ולמצב בו איננה נדרשת לחלוק. היא מאוד מאוד צעירה ולכן אין מה לדאוג.חשוב לסייע לה ולתווך כל הזמן, לפני התפרצות הזעם - ילד רוצה לשחק איתך, הנה ילד מתקרב- בואי נזמין אותו... לא כתבת כיצד מתנהלת שגרת יומה בבית. גם בגיל כזה ילדים צריכים ללמוד, בהדרכה וכמובן בצורה מדורגת, לחוות תסכול, ולהרגיע את עצמם . אלו תכונות חשבות יותר לבניית תחושת מסוגלות ויכולות התמודדות עם העולם בחוץ, לכשתגדל. חג שמח!
ליזה שלום. פורום זה עוסק בשאלות של סמכות הורית, בעיקרסביב הגיל הרך. מה שאת מתארת איננו בהכרח קשור להיותו בן יחיד אלא לנער שהפך להיות ולסיפור החיים היחודי לו. אם את חוששת והשינוי בהתנהגותו אכן דרסטי ומהוא מביע מצוקה, ממליצה לפנות לאיש טיפול לכמה מפגשים לבירור מקור הקושי. בהצלחה.
חלוקת חדרים בין הילדים - (רונן)
שלום,
גרים בדירת 4 חדרים. בת בכורה בת 8, ילד בן 4.5, ילדה בת 1.5.
הבת בכורה ישנה בחדר לבדה. כשנולד הבן, הבן והבת ישנו באותו החדר, כאשר הבת הקטנה נולדה, שלושתם ישנו באותו החדר.
לא חוינו שום בעיות עם הילדים במצב זה.
הרגלי השינה: הבכורה והילד נרדמים כאשר אחד ההורים מרדים אותם. הקטנה לא צריכה "עזרה" על מנת להירדם.
יש מקרים שהגדולים נרדמים לבד אבל לרוב, כפי שתיארתי.
שוב, מדגיש שלא חויני בעיות. לא בעיות בין האחים ולא בעיות בשינה. הילדים כמעט ולא מתעוררים בליחה ואם כן, לא מעירים את האחים שלהם.
כעת, עוברים לבית קרקע, כאשר יש 3 חדרי שינה (1 להורים ו 2 לילדים ו 2 חדרי שינה לילדים, כאשר קיימת גם עליית גג עם חדר נוסף).
איננו יודעים כיצד "לפזר" את הילדים.
האם שוב שלושתם יושנים בחדר אחד? האם הבנות ביחד והבן לבד? האם הבכורה לבד והבן והקטנה יחד? האם הבכורה בעליית גג ואז כל ילד בחדר משלו? האם הבכורה בעליית גג, ו 2 הקטנים באותו חחדר?
בנוסף, מה הגיל המומלץ לבכורה לעבור לעליית גג?
הבת מצד אחד מאוד בוגרת לגילה, אך מצד שני, לא אוהבת לישון לבד.
מה מומלץ לנו לעשות?
בברכה
לחץ לתשובה מאת הילה שבורון
שלום רונן. אין תשובות נכונות או לא נכונות בסוגיה זו. אתה צריכים לחשוב מה מתאים לכם כמשפחה. לכל החלטה יש יתרונות וחסרונות. לגבי עליית הגג, אני חושבת שכדאי לשאול את הילדה איך היא מרגישה עם זה, האם היא חוששת לישון בקומה נפרדת או ששמחה מכך? בכל מקרה, גם אם תחליטו כרגע שישנו יחד, יתכן שבעוד שנה או כמה שנים הילדים יבקשו להפרד. יש משהו מגבש מאוד בשינה משותפת ומצד שני יש מקום לילד לעצב את החדר שלו ואת האישיות שלו דרך המעבר לחדר לבד. בהצלחה.
בוקר טוב יאיר.
ככל שאתם מנסים חזק יותר, אני מניחה שההתנגדות שלה גוברת.
אני ממליצה בחום לראות את הסרטון "למה הילד שלי כל כך כועס? " שמסביר את ההתנהגות הזו אצל ילדים בגיל זה, זה יעזור ליישם את המלצותי: https://www.alhasapa.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%94
שנית, אני ממליצה לעשות איתה שיחה, להסביר לה שיותר לא תחזרו על בקשתכם פעמים רבות. לא כתבת איך אתם מגיבים להתנגדות שלה, האם אתם מבטיחים פרסים או עונשים, האם אתם מרימים את הקול? כמה זמן זה לוקח? אלו פרטים מאוד חשובים. זה גיל שבו היא מתחילה להבין ששי לה כוח והיא אומדת אותו בדיוק ברגשים בהם אתם לחוצים לצאת מהבית או לסיים את היום. סביר להניח שאם היא תקבל מחמאות על היותה בוגרת ותבין שכדאי לה להתנהג לפי גילה, היא תרצה לעשות את הדברים. בטל אם לא תקבל תשומת לב על התנגדות. אבל חשוב לפני כן להבין האם איננה למדה מעולם לעשות מה שאתם מבקשים או שהיא יודעת היטב לעשותם אבל משתמשת בהתנגדות כדי לבדוק את ההשפעה עליכם?
בהצלחה
שלום לירן
יכולות להיות כמה גישות לטיפול בנושא זה. האחת לברר איך רכש התנהגות זו, וכך כדאי לברר האם בבית הספר גם מקלל כמו בבית או שיודע להבחין בין סביבות שונות. כך, אם בביהס יודע שהתנהגות זו איננה מקובלת אפשר להסיק שהתגובות שלכם בבית בדרך כלשהי מחזקת התנהגות זו. בנוסף, יש לשוחח איתו ולהסביר שהתנהגות זו איננה מקובלת ומה יקרה כאשר יקלל. אתם יכולים להחליט שמתעלמים ממנו עד שמתקן את דבריו ומתנצל. לחילופין ניתן לומר לו שכאשר מדבר שצורה שאיננה מכבדת את הבית, נשללות ממנו זכויות כגון שעות מסך, או דברים אחרים שמשמעותיים לו. העיקר הוא העיקביות ואמונה שלכם כי אתם מסוגלים לעמוד מולו. בהצלחה.
פורום הדרכת הורים
מנהלת הפורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים.
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).

לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.