על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום שרה, אין מתכון מנצח להורות טובה. ברור כי נוכחות הורית היא משמעותית ביותר לילדים. עם זאת חשוב לומר שנוכחות הורית לא נמדדת רק במספר השעות שהאם נוכחת בבית אלא גם בנוכחות אב, ולא פחות חשוב באיכות הזמן שביחד. לפעמים הורים נמצאים בבית פיזית ועדין לא נוכחים בחיי הילדים ואילו יש הורים עובדים שמאוד נוכחים בחיי ילדיהם , כל דקה שהם בבית פיזית מוקדשת לשהות עם הילדים. כל משפחה מוצאת את האיזון שלה. יש נשים שמשתעממות מהר בבית ומתוסכלות בחיים סביב ניהול משק הבית אבל אחרות נהנות ושואבות מכך סיפוק עצום. השיקול העיקרי הוא מה טוב לך ולמשפחתך בעולם הערכים שלך. מודעות עצמית היא מפתח חשוב בהחלטה כזו. בהצלחה.



שלום חני טנטרומים יכולים להופיע בגיל זה אבל לרוב לא מתחילים פתאום בכאלו עוצמות. יתכן שהיתה חולה וקיבלה הרבה תשומת לב וכעת מנסה לדרוש לקבל לא פחות. נסי לבחון מה קורה אם את לא מגיבה לטנטרום שלה במשך דקה שתיים, ואיך היא מגיבה לבגובות שונות שלכם. כלומר, לבחון את הטנטרומים האלו הם אכן בדיקה ההשפעה שלה על הסביבה. מצד שני, גם אם אין מחלה כרגע יתכן ויש רגישות תחושתית והיא חווה מצוקה כלשהי. האם היא צועקת כאשר מכניסה משהו לפה? כאשר נוגעים בה? חשוב לאסוף יותר מידע כדי לדעת לענות. בריאות.


שלום רינה. אכן מצב קשה וכואב. עצתי היא קודם כל לא להכנע לאיומים שלהן, לא את ולא בנך. גם הן בסופו של דבר בנות 14 וצריכות בדיקת גבולות. בודאי ללכת לשיחה עם רכזת השכבה, לבקש שתהיה עם היועצת ובהחלט לפנות למנהלת בית הספר ולספר לה על דברי הבנות כדי שהיא תטפל בזה. הן צריכות להבין שישלמו מחיר אם ימשיכו. הפגנת כוח וחוסן מולן חשובה בעיקר גם לבנך שלא ירגיש חסר אונים וישאר עם תחושה זו. בהצלחה!


שלום קרן, את לא מתארת משהו חריג, ילד רביעי, כשאר הוא הקטן משמעותית בבית, גדל שונה מאחיו הבוגרים כי הבית הוא שונה. הוא רוצה להיות "חלק" מהעולם של אחיותיו. הוא מאוד צעיר ולכן אפשר לתווך לו ולסייע לו ומדי פעם להשאיר אותו לדקה ואז להאריך כל פעם בכמה דקות נוספות. לדוג לבקש שיסדר את המשחק ואת או אחותו תצטרפו אחכ" וכן הלאה. יתכן גם אם תניחי לו על השטיח משחק שאוהב (פליימוביל, חיות, מכוניות) ולא תהיה "אטרקציה "אחרית בסביבה, יגש בעצמו, מבלי שילחצו או יבקשו ממנו מתוך סקרנות. נסי לעודד את סקרנותו אבל גם לאפשר לו להיות מי שהוא, במקומו במציאות הביתית שלכם.


שלום אולגה. ממה שאת מתארת נשמע שבתך מנסה להעביר מסר כלשהו דרך התנהגות זו. יכולים להיות כל מיני גורמים - ולכן כדאי לאסוף קצת מידע- האם היו קשיים במיומנויות או בהבנה חברתית לפני כן, פשוט נראו אחרת? מתי זה התחיל? איך היא מתנהגת בבי"ס, האם לילדים היא גם מדברת ככה או רק למבוגרים? האם מלבד לדבר על זה היתה בעבר איזו תגובה שבה נלקחו ממנה זכויות או שהיא שילמה מחיר כלשהו על ההתנהגות? האם בביס נענשה עי המורה שהעליבה? קשה להבין ממה שכתבת האם הסביבה מחזקת את ההתנהגות והיא פשוט נהנית מתחושת הכח או שהיא חווה קושי מסוים ודוקא קוראת לעזרה . בכל מקרה, חשוב להגדיר מולה בדיוק איזה אמירות לא מקובלות עליכם ומה יקרה אם תשמש בהן. לדוגמה, אם העליבה אותך, בגלל שתפקידך כאמא ללמד אותה לדבר בכבוד לאנשים (ולא להיעלב אלא להתייחס לזה כאל קריאה לבצע את תפקידך) לא תסיעי אותה לחוג, כי בתמורה לכל מה שאת עושה עבורה את מצפה לדבר אחד- לכבוד. במקביל לתגובות ברורות, כדאי לנסות לייצר אינטראקציות חיוביות שלך איתה, לא כפרס אלא בלי קשר להתנהגות הלא רצויה. אולי היא פשוט רוצה תשומת לבך...


שלום מיכל, ילדים רבים, ךעיתי אפילו עד גן חובה, חוזרים עייפים ורעבים מהגן. הגן מלא גירויים, הם עסוקים, וברמת עוררת גבוהה, וכשחוזרים הביתה, ישנה מעין "נפילת מתח", שינוי ברמת העוררות הגורמת להם חוסר שקט. לרוב הם לא בדיוק יודעים למה זקוקים. לפעמים זה אוכל ולפעמים פשוט לכמה דקות של שקט, מנוחה. עם הזמן תמצאי מה הדבר לו בנך זקוק בשעה זו. יש ילדים שעשרים דק של תכנית טלויזיה, או לשבת על כורסה עם ספר, לפעמים באמת משהו לאכול. מכיון שבנך מאוד צעיר וזו רק ההתחלה של הסתגלות לסדר יום של גן, תני לשניכם קצת זמן למצוא סדר יום חדש ומתאים. שבת שלום, הילה


שלום נעמה, את מאוד רגישה ומצליחה לראות את הצרכים של כולם בצורה נפלאה.איך לתווך? פשוט ככה, כו שכתבת. שקשה לו לפעמים להבין מה קורה ולכן מגיב בצורה לא כל כך מתאימה. שאת יודעת שהם היו בסדר, ושכמו שאת לא מרגשת מההאשות שלו, גם הם, יכולים להיות רגועים. להעביר להם מסר שזה בסדר גמור אם יחליטו שלא מתאים להם לשחק איתו. ככה כם דני , יאלץ לפגוש את המציאות ואת ההשלכות של ההתנהגות שלו, בסביבה מוגנת ואוהבת. אני בטוחה שתדעי לעשות את זה ברגישות שתסייע להם לקבל את האחר. בהצלחה!


שלום אילניה, קשה לדעת מפירוט קצר באינטרנט האם "המציאות" כפי שאת מבינה אותה היא זו המשתקפת מעיני ביתך, עם הפרשנות שלה (ולדבריך יש לה קושי בהבנת מצבים חברתיים) או שזו פרשנות שלך לאירועים כפי שאת חווה ומבינה אותם. מה הבת שלך מרגישה? מה היא רוצה? האם היא נמצאת בטיפול סביב הקשיים שתיארת? במידה וכן, כדאי לבדוק עם איש המקצוע המלווה אותה מה המלצותיו). במידה ולא, ממליצה לפנות ליועצת בית הספר ולמחנכת ולנסות להבין מה הם רואים שקורה ולבקש שחיסייעו בתיווך, הקריאת המציאות, ואולי אף לסייע לבתך לחזק את הקשרים עם חברות שהיא רוצה מבלי להיות תלויה במהלכים כאלו או אחרים של החברה השלישית. אכן, שלישיית בנות בגיל הזה, ללא קשר לשום הפרעה או קושי, היא דבר נפיץ.... בהצלחה!



שלום לך , זה אכן בדיוק הגיל שסממני הקנאה מופיעים- כאשר התינוקת מתחילה להיות "אטרקטיבית" עושה דברים שכולם מתפעלים ממנה ומן הסתם, כאשר עד כה היתה מוקד תשומת הלב של הבית, בתך הגדולה מרגישה שאת נקלחת ממנה, מקומה בבית נשדד ממנה והיא נאבקת עליו. קנאה בין אחים היא חשובה ויש לה תפקיד משמעותי בלמידה ובהתפתחות של הילד. האינטנסיביות של גילויי הקנאה יפחתו כשאר דברים יכנסו לאיזון. חשוב למצוא זמן להיות עם הגדולה אחד על אחד, בלי התינוקת וכאשר נמצאות שתיהן, לתווך לה את הרגשות: אני מבינה שקשה לך שעכשיו אני מחזיקה את אחותך ולא פנויה אליך לגמרי אבל אני אוהבת אותך באותה מידה גם אם אני עסוקה עם אחותך. בנוסף, להזמין אותה לקחת חלק בטיפול - ללטף אותה כאשר את מחליפה חיתות או מאכילה אותה, לצרף אותה ולחבר אותה לאחות ולהזכיר לה שכאשר אחותה תגדל היא תהיה החברה הכי טובה שלה, כמה היא תרוויח מכך שיש לה אחות. בהצלחה.


שלום ליאת, הבן שלך עדין מאוד צעיר. פעמים רבות ילדים נמשכים לקשרים שיש בהם כוחניות ומרבים לריב ע חפצים כי הם בשלב בעדין מגדירים את הנפרדות שלהם מאחרים ולכן חשים רכושניות רבה. סביר שזה יחלוף. בינתיים אפשר לבקש מהגננת לסייע לו ליצור קשרים עם ילדים אחרים, ע"י תיווך, הצעות ומשימות משותפות שיעשה עם ילדים אחרים במהלך היום. בנוסף, הציעי לו להזמין אחה"צ ילדים אחרים שהגננת מדווחת שכן נהנה לשחק איתם בגם. כמו כן, נסי לשוחח איתו ולהבין מה הוא מרגיש ביחד לילד הזה ולאופי הקשר ביניהם. מדוע רבים הרבה, מדוע הוא נהנה מחברתו, איך אפשר לסייע להם לשחק בנעימים מבלי אלימות. אולי אפילו לשוחח עם האמא של הילד השני, האם גם היא מרגישה ככה? ואז רצוי לתווך ולסייע להם לשחק ביחד, תוך כדי הרבה תיווך, הסבר, לשבת איתם ולשחק איתם ביחד, כך כשרבים, יש מי שעוזר להם ללמוד לפתור את המריבות אחרת. אחרי הכל, זה תפקידנו כהורים, ללמד את הילד מיומנויות חברתיות.