פורום הדרכת הורים
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
שלום אוראל. השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם התנהגות זו היא משהו חדש או שתמיד "בדק גבולות" ועכשיו זה מורגש יותר כי הוא בבית ספר? אם התנהגות זו שונה באופן משמעותי, יש להניח כי חל שינוי בחייו או משבר וכדאי לבדוק מה עובר עליו. האם קורה לו משהו בבית הספר? חברתית? לימודית? מה אומרות המורה והיועצת? האם חל שינוי במצב המשפחתי? אם זו התנהגות שכיחה שהקצינה, יתכן ומדובר בקושי לבסס סמכות הורית וכדאי לקבל הדרכה וכמה שיותר מוקדם. בהצלחה הילה
שלום מיטל,קושי להתמודד עם תסכול ו או טעות או כשלון יכול להתעצם או להתמוסס בתקופות שונות בחיי הילד.ילדים השואפים לשלמות ולמצוינות עשויים יותר להראות תגובות של תסכול ואף התפרקות במצבים שחווים ככישלון גם אם מבחינת הסביבה אף אחד לא הבחין בטעותם. תגובות הסביבה עשויות להשפיע רבות. כיצד אתם מגיבים כאשר אתם עושים טעות? כלפי עצמכם? כמה סלחנות אתם מפגינים? דוגמה אישית היא שחקן חזק בלמידה של כשלון. דבר נוסף שיכול לעזור הוא לחזק דוקא את המקומות הלא מושלמים- לשחק משחק שבו רק מקשקשים- לא מציירים דברים קונקרטיים כך שאי אפשר להצליח או להכשל. ללמד אותה להנות גם מעשיה ללא תוצאה שיש להעריך את שביעות הרצון ממנה. רוב הסיכויים שאם לא תעשו עניין גדול מכף היא תלמד למתן את תגובותיה ותלמד מכם שזה בסדר לטעות. אם יחמיר- אפשר לקבל הדרכה מאיש מקצוע. בהצלחה.
מירי יקרה, אפשר לשמוע את כאבך מכל מילה שאת כותבת. על פניו, פעמים רבות ככל שהורה מגיב בעלבון על גילויי חיבה להורה השני, התנהגות הדחייה גוברת. את אמו, ומכיון שאת נמצאת איתו הרבה והאב מעט, הוא כנראה מרגיש שעליו לעמול קשה יותר של תשומת לבו של האב. לפעמים עלול להיצוור פרדוקס מסתכל בו ההורה שנמצא יותר עם הילד נתפס "כמובן מאליו". אני מאמינה בכל ליבי שגם אם הילד מתנהג כך הרגשתו הבסיסית היא של אמון מספיק חזק שמאפשר לו לנהוג כך וזה בעצם המחמאה הכי גדולה להורה.אך נשמע שמצבך הנפשי שכנראה קשור גם ללידה מורכב ומצריך התערבות מקצועית עמוקה בהרבה מטיפים על דפי האינטרנט. ממליצה בחום לפנות לאיש מקצוע שיוכל לסייע לך בגיבוש זהותך כאמא שלני ילדיך כך שתוכלי להנות מגידולם ולהרגיש משמעותית בחייהם ללא תלות בהתנהגותם. הילה
שלום מיכל, משאלתך אני מבינה שאינך אמו של הילד אלא מהצוות החינוכי של בית הספר? פורום זה איננו אמור לעסוק בקשיים בתוך המסגרת החינוכית בעיקר מכיון ומאוד משמעותי מה תפקידו של כל איש צוות, איזה סוג מסגרת זו ומה המדיניות במסגרת החינוכית בה את עובדת. אני יכולה לשאול שאלות מכוונות- האם את בעלת הסמכה בניתוח בהתנהגות? על פי אילו מטרות בנית איתו את טבלת עיצוב ההתנהגות? האם ההורים שותפים ומודעים לקשיים ? האם המצב בבית דומה? האם התנהגות זו חדשה או מוכרת כבר ממסגרת הגן? ממליצה בחום להתיעץ ביועצת בית הספר ואם לא מספיק בשפ"ח. הילה
שלום מיכל, את מציגה מצב התנהגותי של ילד בבית הספר. לא ניתן לנתק ניסיון להבין את המקור להתנהגות זו מבלי להכיר את הילד בסביבותיו השונות. קרי, גם בבית. האם זה תלוי מורה מסוימת או שעה מסוימת ביום? אני נמנעת מלתת הכוונה לצוות חינוכי מכיון שלכל מסגרת חוקים ומדיניות ואנשי צוות מקצועיים האמונים על פתרונות אלו. בהצלחה
שלום עדי, ברך כלל כשיש שינוי משמעותי בהתנהגות הילד כדאי להבין מה השתנה בחייו במהלך אותה תקופה. לא כתבת מתי היו הגירושים? ואם משהו השתנה בבית? האם יש מצב חדש שמוסיך על המתח? בעבודה? מחלה? האם ניסית לדבר עם המורה ולהבין מה עובר עליו בבית הספר? האם שאלת אותו מדוע מתנהג כך? אחרי חצי שנה רוב הילדים מסתגלים לכיתה א ונראה שיש משהו מעבר.אם הבירורים לא נותנים לך תשובה אני ממליצה לפנות להתיעצות עם איש מקצוע אשר יבין לעומק את מקור השינוי בהתנהגות וידריך אתכם בהתאם. הילה
שלום יפית. הפרעת קשב וריכוז ניתנת לאבחון. זו הפרעה אורגנית (כלומר מקורה במוח ואיננה בשליטתו) אם אכן זה המצב, חשוב ללכת לאיש מקצוע המומחה לטיפול בהפרעת קשה שימליץ על טיפול ויתן לכם הדרכה. יחד עם זאת, יתכן והקשיים הם התנהגותיים, כלומר מקורם התגובות של הילד לסביבה, "בדיקת גבולות". כמעט בכל בית יש הבדלים בין האחים וזו לא בהכרח אינדיקציה להפרעת קשב. אבל אפשר ללכת לאבחון אפילו רק כדי לדעת מהי הדרך הנכונה להתמודדות. הדרך בה אתם כהורים מתמודדים היא קריטית בשני המקרים. נשמע שאת עושה מאמצים רבים ומוכנה ללמוד ולהשקיע ולכן אני ממליצה בחום ללכת שניכם יחד (התנהלות אחידה של שני ההורים מול הילד היא המפתח ) להדרכה אצל איש מקצוע מאוד מנוסה שיוכל גם להפגש עם הילדולהבין את עולמו הרגשי והיכן הקושי שלו שמביא אותו להתנהגות זו. בהצלחה , הילה
שלום אלונה. אכן הורות לילד עם הפרעת קשב וריכוז איננה פשוטה כלל. את שואלת שאלות קשות שאם היה אפשר לענות עליהן בכמה שורות בפורום באינטרנט- לא היית כל כך מתלבטת. אין זה המקום לתת חוות דעת על שיטת טיפול כזו או אחרת. אני כן יכולה לומר שמה שאת מתארת "שהדברים עוברים לידה" - התנהגות זו היא מאפיין קלאסי של הפרעת הקשב. ולכן בדיוק כל כך חשוב שתהיה לכם הדרכה. אתם צריכים להכיר את ההפרעה לעומקה להבין מה שייך להפרעת הקשב ומה שייך לאופיה של הילדה.אני חושבת שהדרכת הורית על ידי איש טיפול רגשי שהוא בעל ניסיון מוכח בעבודה עם ילדים עם הפרעות קשה והורים היא ההתחלה ואחריה יהיה לך יותר ברור מהן דרכי הטיפול הנכונות לכם. בהצלחה
שלום אגם. מעניין מדוע בגיל 8 את משייכת את התנהגותה של בתך לפגות שלה. האם נוצר עיכוב התפתחותי כלשהו או שהתפתחות תקינה ותואמת את גילה? אם יש עיכוב כלשהו, אינני יכולה לענות על פניתך מבלי להבין מהם קשייה. אם התפתחותה תקינה, אין בהכרח קשר למעט בהתיחסות לקשר הרגשי שלך מולה. בכל מקרה, סביר שיש קשר הדוק בין קשיי ההתנהגות בבית לאלו עם חברותיה. נשמע שהדברים קצת יותר מורכבים ולא מאפשרים תשובה פשטנית באינטרנט. אני ממליצה בחום להתיעץ עם איש מקצוע שיכול להדריך אתכם ולסייע רבות לכם ולה. בהצלחה.
שלום ריקי, בתך מתחילה את גיל ההתבגרות והויכוחים הם חלק מבדיקת כוחות וזהות. ככל שתעני ותתוכחי היא תתווכח יותר, ככל שתצעקי היא כנראה תצעק יותר. נסי לחתוך את הויכוחים מיד בתחילתם. הרי הם לא יעילים ולא מעצימים את הסמכות שלך אלא מחלישים אותה. אם היא מתוכחת תאמרי לה שאת לא מוכנה להתווכח ואל תעני יותר. מצד שני כדאי ליזום שיחות אחרות איתה, בזמנים שקטים ורגועים ועל נושאים שאינם מעוררי ויכוח. זה גיל קריטי- אם לא תבססי איתה שיח בוגר אחר אחר כך ככל שתעמיק לתוך גיל ההתבגרות זה עלול להיות מורכב יותר. הילה
שלום עדי. אכן מצה מורכב ולא שגרתי. מכיון שזו השגרה שלכן, עד שאין לכן כרטיסי טיסה ולא יותר מכמה ימים לפני אין מה להכין אותה למפגש איתו כי חוסר הודאות הוא בלתי נסבל בודאי שבגיל זו אין תחושת זמן וכל יו םהוא עולם ומלואו. בעצם מבחינתה מעולם לא ראתה אותו וכל פעם להתכונן לדבר שלא קורה מיידית היא חווית מתח אינסופית. אני מניחה שגם עבורך המצב קשה. אני ממליצה בחום להתיעץ עם איש מקצוע שיתמוך וילווה אותך בתקופה כזו. בהצלחה הילה
שלום נוגה, יכול להיות שהוא מרגשי כך שיש לו שליטה וכוח על אחיו הגדול מכיון ומרגיש שכך מפעיל את כולם. חשוב שיבין שיש "מחיר" להתנהגות זו- לגוגמה, לא יכול לשחק במשחקים שלו עד שאחיו של מקבל את המשחק שלו. או דבר אחר שאוהב כמו טלויזיה. חשוב לשוחח איתו לא כאשר מחביא אלא כאשר כולם רגועים ולהבין מה מציק לו ומדוע עושה זאת. בדרך כלל התנהגות כזו מסמלת איזה צורך של הילד שאיננו יודע לבטא בדרך אחרת וחשוב להבין כיצד לתת לצורך זה מענה באופן נורמטיבי. בהצלחה
פורום הדרכת הורים
מנהלת הפורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים.
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
