שלום לך,
ראשית, צר לי מאוד לשמוע על אובדנכם. אובדן הריון, בכל שלב, הוא אירוע מצער וקשה, שיכול לעורר מגוון רחב של תגובות- בין הכחשה והתעלמות מהאירוע כאילו לא היה, לבין אבל כבד, תחושות אשמה וקושי 'לשחרר' ולהמשיך הלאה.
אחת השאלות החשובות ביותר היא לפני כמה זמן היה האירוע. שאלה חשובה נוספת היא האם המצב שאת/ה מתאר/ת גורם לאשתך לפגיעה בתפקוד (לדוגמה, קושי לקום מהמיטה וללכת לעבודה, חוסר עניין בדברים שאוהבת לעשות, בכי מרובה, שינויים בשינה ובתיאבון ועוד). אם מדובר בסדר גודל של מספר שבועות מאז אובדן ההריון, ללא פגיעה ניכרת בתפקודה היומיומי, הייתי מנסה לאזור סבלנות, וממליצה לך להיות עימה באופן תומך, מקבל ולא שיפוטי עד כמה שניתן. אני מבינה שמדובר באובדן משמעותי גם עבורך ובהריון שרצית, אך בשלב זה אין טעם ללחוץ על הריון נוסף. עם זאת, כדאי לעקוב מקרוב ולפנות לסיוע מקצועי אם אינך מבחינ/ה בשיפור הדרגתי, או אם המצב מחמיר.
אם מדובר בפרק זמן ממושך יותר מאז אובדן ההריון, ו/או קיימת פגיעה בתפקוד באחד המישורים שציינתי או יותר, כדאי לפנות לאיש מקצוע, שיוכל לאבחן בצורה טובה יותר האם יש צורך בעזרה חיצונית, ולהציע אותה.
לא ציינת האם אשתך מעוניינת בטיפול/מוכנה לפנות להתייעצות, אך בכל אופן, גם פניה שלך לשם עזרה בהתמודדות הקשה שאת/ה עובר/ת- הן מבחינת האובדן שלך והן מבחינת ההתמודדות שלך עם קשייה של אשתך- הנה משהו שכדאי לשקול ברצינות.
אני מאחלת לכם כל טוב ובהצלחה!
