פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
ישנם מצבים שניתן להתגייס עם אבחנה של סכיזופרניה אבל בתנאים של רמיסיה של 3 שנים לפחות, עם איזון נפשי ותרופתי, עם המלצה של גורם מטפל.
השאלה בנוגע לרספרידל אינה התרופה אלא האבחנה, הבעיה לשמה לוקחים את התרופה.
שאלתך נוגעת לנושא רפואי פיזיולוגי ולא נפשי על כן אין באפשרות פורום זה,הדן בנושאים נפשיים בלבד, לסייע לך
בהחלט חשוב שאתה רוצה לתרום למערכת הצבא מתוקף היותך מתנדב, ובכלל.
ההחלטות לגבי התפקיד שלך הן בידי המפקדים שלך- אני מציעה לפנות אליהם ולשאול. אם אתה מתנדב במסגרת "תורמים במדים" לאנשים עם מגבלה נפשית שקיבלו פטור משירות- אתה יכול ליצור קשר עם העמותה או מי שמלווה אותך מטעמה ולבדוק אפשרות לשינוי שיבוץ.
העובדה שנער/נערה הלכו לטיפול נפשי במסגרת ציבורית אינו מוביל באופן אוטומטי להתערבות בנתונים האישיים או בשיבוץ הצבאי. יתכן ולאור העובדה שיש רישום על טיפול (רופא המשפחה יחתום על כך, החומר עצמו סגור במערכת של קופת החולים ולא פתוח או מועבר לידי הצבא) תתבקש בתך להיפגש עם קב"ן בשלבי טרום הגיוס.
גורמי בריאות הנפש של הצבא נמצאים בלשכות הגיוס על מנת להעריך את פוטנציאל ההסתגלות לשירות של המתגייסים. אחד מעקרונות התפיסה הינו לתת הזדמנות לאדם לנסות ולהתגייס חרף הקשיים, עם תמיכות וליווי במידת הצורך. פעמים רבות הדבר מוכיח את עצמו והחייל אכן מסתגל לשירות ומצליח. כמי שהיתה אחראית על בריאות הנפש של בסיסי טירונות הייתי עדה להצלחת שכאלו. פעמים אחרות שהאתגר לא צולח יש לפנות שוב לקבן דרך המפקדים ולעדכן במצב הנפשי. אני מציעה לדון שוב עם בתך ועם המטפלים באפשרות שתנסה להתגייס. כמו כן אתם יכולים גם לבקש לערער על החלטת הקבן.
אתה יכול לנסות ולבקש להתגייס מחדש- לערער על הפרופיל הקיים. לשם כך יקבעו לך פגישה נוספת עם קב"ן. מומלץ להציג חוות דעת פסיכיאטרית התומכת ביכולת שלך לשרת בצבא.אפשרות אחרת היא לפנות למסלול של התנדבות לצבא לבעלי פרופיל 21 נפשי- ראה "תורמים במדים"
הצבא הינו מערכת ביטחונית ולא טיפולית. משום כך ישנם טיפולים המוצעים לחיילים על מנת לאפשר להם להמשיך שירות. ככלל, חייל המשתמש בסמים ישוחרר מהצבא. לצבא אין מערכת טיפולית לנושא הסמים אלא שזאת יש לטפל באזרחות.
לא ציינת בשאלתך למה הכוונה שהקב"ן אינו מבין את מהות הבעיה-האם התכוונת לכך שאינו מאפשר לה לצאת מהתפקיד בו היא משרתת? תפקידו של הקב"ן הינו להציע טיפול ועזרה נפשית במקרים של מצוקה נפשית. ישנם מקרים חריגים בהם הוא יכול להמליץ למפקדים על שינוי בתנאי השירות אולם ההחלטה הסופית הינה בידי הדרג הפיקודי.
3. קיימת אפשרות לערער על פרופיל שחרור 21 ולבקש שוב להתגייס וישנם מקרים שבהחלט מתקבל ערעור זה. חוות דעת פסיכיאטרית יכולה לסייע בעניין זה בהינתן שהיא תומכת בכשירותך הנפשית לשרת בצבא. תעבור בדיקה וועדה חוזרת.
2. המצב שאת מתארת יכול להתאים לפרופיל 24, שהינו פרופיל זמני של שחרור משירות צבאי לצורך טיפול נפשי ושיפור המצב הנפשי. נראה מן המתואר כי בנך נכנס למצב של חרדה ממצבו הגופני , המתבטא בבדיקות רבות שהוא עושה ונקיטת צעדים שאמורים להפחית את החרדה באופן זמני (לא להתרחק מבית חולים). חשוב ורצוי לפנות בהקדם לטיפול נפשי כדי שהבעיה תיפתר ולא תתפתח. ניתן לאחר חצי שנה לבקש להתגייס שוב, תחת המלצה של גורם ברה"ן התומך בכך.
אני מבינה את החשש שלך כי שירותך הקרבי ייפגע בעקבות מעורבות הקב"ן. יחד עם זאת נראה ממכתבך כי המצוקה משמעותית ורבה. אם ההתרשמות שלך מעצמך ושל המטפל שלך הינה של חרדות ודכאון קשים אזי יש לשאול אם תוכל להמשיך ולתפקד במצב כזה ללא עזרה? הקב"ן תפקידו להעריך ביחד איתך את היכולת להמשיך ולשרת בקרבי. אין הדבר אומר בהכרח שתסיים את חלקך הקרבי בשירות אולם זו אפשרות קיימת. ניתן ליטול טיפול תרופתי ולשרת בקרבי אך שוב, בהתאם למצב ולהערכת הבודק. לגבי ר"ם 2 זו אינה אפשרות . תוכל לבקש דרך הקב"ן מן המפקדים לצאת לחופשה מיוחדת אבל יש לשאול האם הדבר אכן יסייע לך או יעמיק את הפחד, שכן, הימנעות ממקור של חרדה מאפשרת הקלה זמנית אך לא בהכרח פותרת את החרדה מן השורש.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
