פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
ניתן לבקש העלאת פרופיל בבדיקה הפסיכיאטרית ויכולה תיאורטית להיות אפשרות לפרופיל 97 (אין פרופיל נפשי 72.. ) . הדבר בתלוי בהתרשמות הבודק, ברצון החייל ובהמלצה של הרופא המטפל.
שאלה זו אינה נוגעת לבריאות הנפש של המלש"ב אלא לנתונים שלישותיים ומיוני כניסה לתפקידים.
שאלתך חסרים נתונים רבים כגון- כמה זמן היא במשקל תקין? מתי הגיוס? האם שוחררה כבר בפרופיל נפשי? מכל מקום יש לכם אפשרות לערער על הפרופיל וזאת רצוי עם מכתב מפסיכיאטר אזרחי התומך בעמדה כי מצבה הנפשי יציב, ברמיסיה (החלמה מלאה) וכי בעלת משאבים להתמודדות עם הגיוס. במידה ולא תצליחו בכך כדאי לשקול שירות בהתנדבות לבעלי פרופיל נפשי 21 "תורמים במדים" , המספק גם ליווי ותמיכה במהלך השירות או לחלופין מסלול של שירות לאומי. שני אלו יכולים להיות משמעותיים ביותר.
אתה יכול לנסות ולערער על הפרופיל שלך. חשוב להוכיח שיפור במצב הנפשי, שיתוף פעולה עם טיפול וכיוב. אם יש ברשותך חוות דעת על כך תצרף אותה. אין לדעת מראש אם וכאשר תגוייס-באילו נתונים, אך האפשרויות פתוחות בפניך.
הצבא בהחלט מתייחס להמלצת הפסיכיאטר המכיר את הנער, אולם ההחלטה בסופו של דבר היא של הפסיכיאטר הצבאי. ישנה אפשרות לשחרר/לגייס או לתת פרופיל המציע שחרור זמני מהצבא לטובת טיפול והתקדמות ולאחר חצי שנה שבים ומעריכים את מצבו הנפשי ואת התאמתו לשירות.
כמו כן ישנם מסלולים של התנדבות לצבא לבעלי פרופיל נפשי 21, הכולל ליווי פסיכולוגי ועוד (תורמים במדים למשל)
בני חייל קרבי - (ליאת)
שלום רחלי,
בני חייל קרבי, באחת מיחידות החי"ר. התגייס בסוף יולי 2018, כיום נמצא בטירונות.
לפני כשנתיים וחצי(גיל 16), ביקר בני, אצל פסיכולוג, מיוזמתו. בשל תחושות דכדוך ובדידות אשר חווה. בני יידע את הצבא בכך. ונתבקשנו להמציא מכתב מסכם מהפסיכולוג. הפסיכולוג כתב דברים שמאוד הפתיעו אותנו. בין היתר, כתב על נטיה אובדנית ברמה נמוכה.
כעת אנחנו מתבקשים להציג את המכתב לקב"ן. אני מבקשת לדעת, כיצד יכול המכתב להשפיע על תפקידו של בני ועל המשכיותו של התפקיד הקרבי. חשוב לציין, שבני חייל מוערך אשר יש עליו דעות חיוביות מאוד ממפקדיו, מעבר לכך הוא בעל מוטיבציה גבוהה לשירות קרבי.
דבר שני, כיצד נכון לפעול במצב זה? האם לייפות את כוחו של הצבא ולאפשר לו גישה למידע רפואי, בכלל זה, חשיפה למכתב. או שניתן לומר, שאין אנו מאפשרים גישה למידע רפואי מתקופת האזרחות, אך מאידך, הצבא יוכל למנות פסיכולוג/פסיכיאטר מטעמו לבחון את כשירות בני. חשוב לציין, שבני אדם חזק וחיובי, אופטימי ובין חוסן נפשי רב.
אעריך מאוד אם תוכלי לתת לי מענה מהיר,
תודה רבה.
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
כיצד למצוא את הדרך להסתייע באיש הטיפול הצבאי באופן שלא יהפוך לכלי אבחוני שעלול לפגוע בחייל- בכך עוסקת שאלתך.
הפנייה של בנך לקב"ן היתה ממקום של צורך נפשי ולא רצונו לצאת מהמסלול. עליו להבהיר ולחזק נקודה זו. איני יודעת מה עוד כתב אותו פסיכולוג באזרחות -יש לראות שאין הוא מצביע על בעיות אקוטיות/עכשויות (וכמובן שאם עלו כאלו יש חשיבות גדולה יותר לטפל בהן ולהבינן..). האם באמת יש בחוות הדעת הזו דברים שיכולים לפגוע בשירותו כיום? אפשר לדבר על כך עם המטפל בעצמו.
מתיאורך נראה שהבן הסתגל לשירות ושהוא באמת מתפקד היטב. גורמי ברה"ן בצבא לא מחפשים בעיות היכן שאין, אלא לעודד ולאפשר את השירות המשמעותי לחיילים המצליחים בכך.
אני שמחה לקרוא כי אתה חש בטוב מבחינה נפשית והתגברת על המשבר.
עצם נטילת הטיפול התרופתי אינה מהווה אינדיקציה לכך שאינך יכול לשרת בקרבי , קל וחומר לשרת בצבא. חשוב להבין מה המצב כיום מבחינת תפקוד, מצב רוח וכלים .להתמודדות עם אתגרים. הצבא יבחן את התהליך שעברת ויעריך את יכולתך והתאמתך לשירות קרבי . רצוי, אם יש חוות דעת התומכת בכך שמצבך כיום תקין.
קה"ס הינו נתון פנימי של המערכת הצה"לית ואינו חשוף למעסיקים חיצוניים, אלא אם את תחליטי כי ברצונך לספר על כך.
בני סובל מתסמונת טורט - (ליז)
הבן שלי התגייס ב-9/8/18, גוייס לטירונות 02 בבסיס ניצנים. עבר את הטירונות ושובץ לחיל התקשוב בצריפין.
בני סובל מתסמונת טורט, בזמן לחץ וחרדה גופו נכנס לסטרס מטורף. הוא משלב ספורט בחיי היום יום, דבר שעוזר לו לצמצם את הטיקים.
כרגע הוא קיבל ממפקדו מקוצרות 9 עד 14 וכן פטור משמירות עד לפגישה עם הקב״ן ב-11/10/18.
המקוצרות ופטור משמירות זמני ניתנו לו מאחר והמסגרת מקשה עליו וכרגע גופו בסטרס, טיקים שהתגברו תוך מצמוצים עיניים, הטיית הראש (דבר המקשה על הפעילות היומיומית).
מרגע המפגש עם צה״ל הוא ראה קב״ן 4 פעמים וגם ביום הגיוס הוא קיבל מקב״ן קה״ס 41. רציתי לדעת מה זה אומר קה״ס 41 והאם הקב״ן ישאיר אותו עם המקוצרות ופטור מכל השמירות, רק מהמילה ״שמירה״ הוא נכנס לסטרס וחרדה קשים, אפילו על אחותו הקטנה הוא לא מסוגל לשמור.
מציינת את העובדה כי בני שורד, נלחם בשיניו להתקבל בחברה לאחר חרמות ולעג, עבר את תעודת הבגרות אבל הכל נעשה בקושי רב תוך חריקת שיניים.
יש לו גם את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים כולל אבחון נוירולוגית ופסיכיאטר. בני רוצה להמשיך לשרת על מנת לתרום את חלקו למדינה אך מבקש שהתחשבו בו. אני כבר מתוסכלת מאד מכל המצב, קשה לי לראות את הילד שלי ככה, מה עליי לעשות? רציתי להיכנס איתו לקב״ן אך לא קיבלנו אישור. הלחץ שלו גובר לקראת המפגש עם הקב״ן ומפחד מאד שלמרות כל מסמכיו הרפואיים הקב״ן לא התחשב
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
ניכר מדברייך שהבן, ביחד איתכם, עושה מאמצים עילאיים כדי להצליח לשרת. הכניסה למערכת אינה פשוטה, קל וחומר לאנשים עם קשיים מיוחדים. לוקח זמן עד שמתייצבים ומתמקמים. לפעמים גם אין הצלחה בכך, גם זאת יש להגיד. למערכת יש גבולות ומגבלות.
הוא קיבל נתון של קשיי הסתגלות שמונעים שיבוצו בקרבי או בתפקיד של תומך לחימה. בקשתכם צריכה להיות להעלות עוד את נתון זה כך שישרת יומיות. פטור גורף משירות אינו דבר מקובל כי זה נחשב למשימה מאד בסיסית של חייל, אבל בהחלט יש מקומות שכמעט ואין צורך בכך.
אני מציעה לבקש שוב להיכנס איתו לבדיקה.
ואוסיף עוד- במידה ולא מסתייע והקושי יחמיר, דעו שאפשר לשקול גם מסלול של התנדבות שהוא על מדים וכולל הכל. במסלול כזה יש גם ליווי וגם מאמץ ניכר לשיבוץ בתפקיד מעניין ומותאם.
כמובן שלמלש"ב אפשרות שלא לחתום על ויתור סודיות אולם לא ניתן יהיה לטעון כנגד הצבא אם לא ימשיך את התהליך מולו. חלק מהתחקיר הבטחוני קשור באיסוף מידע רפואי, לרבות נפשי, אודות המועמד.
ראשית- אני מציעה להבין באמת מה נכתב ברשומות המטפל. למטופל עצמו יש גישה למידע שנכתב אודותיו והוא רשאי לעיין בו. אם אין התרשמות מפסיכופתולוגיה משמעותית אלא פנייה לטיפול סביב מצוקה נורמטיבית- לא הייתי דואגת יתר על המידה בעניין זה. הצבא מכיר בערכו החיובי של טיפול והן במצוקות של בני נוער לפני גיוס.
שנית- הצבא יכול לפנות בבקשה לקבל מידע רפואי. ברבים מן המקרים הצבא מבקש את המידע מהמלש"ב עצמו ולא פונה ישירות למטפלים, אולם איני יכולה להתחייב שכך המקרה בעניין בתכם. חשוב להדגיש שללא הסכמתה לכך לא תעשה פנייה למטפל האזרחי.
לא ציינת מדוע החליט הקבן על נתונים אלו, מה הרקע לכך? בכל מקרה ניתן לנסות לערער.. אם יש חוות דעת נוספת התומכת במצב נפשי תקין של החיילת רצוי לשלבה.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.