פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
בהחלט כן. בכל יחידה אמורה להיות קצינה המטפלת ומרכזת פניות של הטרדה מינית. לעיתים זו הקב"נית או קצינה אחרת. המענה ניתן הן ברמה של בירור, ליווי והפנייה למקורות טיפול. ישנו מרכז בצבא המטפל בנושא זה. ישנו חיבור לליווי משפטי בעת הצורך.
אכן, לקורס קצונה ניתן להתגייס רק ללא פרופיל נפשי (כלומר, 97). ישנה אפשרות אמיתית להעלות פרופיל נפשי, זאת בהינתן תפקוד תקין בצבא, המלצות ממפקד בכיר והתנסות באבט"ש (אבטחת יישובים). אני ממליצה לפנות לקב"ן היחידה על מנת לבחון אפשרות זו ולפעול בנידון.
את מעלה שאלה קשה ומורכבת ביותר. חוששתני שהתשובה אינה חד משמעית. מצד אחד ברור כי חשוב שהצבא יכיר את הרקע הנפשי והקשיים של בנך. מאידך יש חשיבות למתן מקום לדרכו ולרצונותיו ובעיקר משום שהעמיד איום קשה על הקשר שלו עימכם.
נדמה לי שצריך להתייעץ ולחשוב היטב על הדרך המתאימה ביותר. לבדוק איך ניתן להידבר באופן בלתי מאיים ולהסביר לו כי הסתרת מידע מהצבא עלולה להציב אותו מול קשיים ומצוקה רבה מבלי שיוכל לקבל את העזרה והכלים הדרושים לו להתמודדות. ייתכן וניתן להיעזר באנשים אחרים הקרובים לגילו שיכולים לתווך עבורו את משמעות השירות הצבאי והאתגרים שבו.
יש לכם זמן לחשוב ולהיערך. התייעצו בגורמי מקצוע לגבי תכנון ההתמודדות המתאימה ביותר.
לדעתי לפני הכל כדאי לסייע לו להגיע לטיפול נפשי בבעיה המתוארת אשר לפי חוות הדעת קשורה בחוויה טראומטית. ישנם טיפולים יחסית קצרים ויעילים להורדת סימפטומים כגון מה שציינת. להערכתי כאשר אין צורך במתן תרופות פסיכיאטריות הרי שחשובה יותר הגישה הטיפולית והקשר הנוצר עם המטפל מאשר ההכשרה המקצועית. גישות טיפוליות בנושא טראומה הן למשל cbt (טיפול קוגנטיבי התנהגותי), emdr שיטה לעיבוד מחדש של אירועים טראןמטיים, pe שזו חשיפה הדרגתית לטראומה ןעוד.
לאחר הטיפול או תוך כדי רצוי שהמטפל יכתוב חוות דעת שתצביע על התהליך וההתקדמות ( אם אכן כך..) וזאת שלחו לצבא.
מה שלום בנך? האם עדיין יש לו מחשבות אובדניות? האם הוא מטופל?
על פניו נשמע כי הצבתו בנשקייה אינה מוצלחת, בהינתן מצבו הנפשי (אם אכן עדיין יש מחשבות פעילות). ואולם, נדמה לי כי פעולתך מול המפקדים היא הכיוון על פיו ניתן לנסות. אני סבורה כי תפקידו של הקב"ן הינו להנחות ולייעץ למפקדים אך הוא פחות מוסמך לקבוע באיזה תפקיד ישובץ (אלא להחליט על תנאי השירות). מציעה כי בנך אף הוא ישוחח עם מפקדיו
הפסיכיאטר הצבאי הוא אמנם רופא אך אין לו עמדה חד משמעית לגבי מתן תרופות לפני שחרור. למעשה אין קשר בין מתן תרופות לבין החלטה על עתיד השירות הצבאי. התרופות ניתנות לחייל אשר נמצא במצוקה נפשית ומעוניין ליטול אותן על מנת לשפר את מצבו. זהו אינו תנאי לשחרור. שחרורך מהצבא אם כן יידון באופן מקצועי בהתאם למצבך הנפשי, תפקודך ויכולתך להמשיך ולשרת בצבא.
מבירור שערכתי בעקבות שאלתך הרי שפרופיל 64 אינו פוסל אוטומטית מקורסים. ישנם קורסים מסויימים שאכן נפסלים עם פרופיל זה אך לא כולם. מגמת הצבא הינה לא לפסול מראש אלא לבחון כל מקרה לגופו.
האפשרות לחזור ולהשלים את השירות הצבאי הינה אפשרות קיימת, בעלת תהליך מסודר הכולל הערכה מחודשת של מצבו הנפשי של המשוחרר. איני יודעת באיזו אבחנה שוחרר מהצבא (לא בשל ההתרשמות מהפרעת אישיות אני מניחה אלא אבחנה פסיכיאטרית אשר קובעת שחרור בפרופיל נפשי 21) אולם באפשרותכם לפנות למדור בריאות הנפש בתל השומר ולבקש לערער על הפרופיל הקיים. במכתבכם עליכם להמציא חוות דעת של פסיכיאטר אזרחי אשר מתרשם ממצבו הנפשי התקין של בנכם ומפרוגנוזה חיובית לשירות. ככל הנראה תתבקשו גם להראות יכולת לתפקוד חיובי במסגרות בהן נמצא היום (עבודה למשל). לאחר זאת ייבדק שוב על ידי גורם צבאי שיחליט האם להחזירו לשירות.
לא ברור לי משאלתך- האם אכן שוחרר מהצבא? מה היהת גישתו בוועדה לעניין שחרורו? במידה ואכן שוחרר סופית הערעור צריך להתבצע כפי שהודרכתם לעשות, בעוד 3 חודשים.רצוי להשיג חוות דעת של פסיכיאטר אזרחי שיתמוך בבריאותו הנפשית ויכולתו לשרת בצבא.
בחיל המודיעין ישנו מגוון של תפקידים ומאפייני שירות. לכל תפקיד יש הגדרות ומאפיינים המתאימים לו והמידע המפורט הינו סודי וחסוי. ככלל, העיקרון העומד מאחורי קביעת פרופיל נפשי הינו מצבו הנפשי של החייל, תפקודו, עוצמת המצוקה ופרוגנוזה לשירות תקין, ולא עצם נטילת תרופה.
לגבי ערעור- במידה ויש שינוי במצבו הנפשי של בנך (שאני מבינה כי טרם התגייס) ישנה אפשרות לבקש להיבדק שוב ע"י גורם בריאות נפש צבאי, ואולם לשם ערעור תתבקשו להמציא חוות דעת עדכנית מגורם מטפל אשר מתארת שיפור במצב הנפשי, זאת לצד המלצה תפקודית (למשל יציבות תעסוקתית או המלצה דומה).
שלום לך, האם הבנתי נכון שבנך משתחרר חודשיים לפני סיום השירות? האם משוחרר בפרופיל נפשי 21?
בכל אופן הוא אמור לקבל חלק ניכר מן הזכויות כחייל משוחרר. תקבלו על כך אינפורמציה אישית בהליך השחרור
הי, מתיאורך עולה חוויה של הצפה רגשית ובלבול, קושי למקד את תחושותייך ונראה כי התחושות זרות לך.. זה הגיוני בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שאת בצבא, עם כל מה שאת מתמודדת מולו בתקופה זו. אין לי ספק כי את יכולה להיתרם מאד משיחות עם איש מקצוע שיעזרו לך להבין את שעובר עלייך, לעשות סדר ולחשוב על דרכי פעולה ופתרון. מדברייך ניכר גם חוסר האמון שאת רוכשת לקב"נים. איני חושבת שאוכל לשכנעך אחרת, וייתכן שבחלק מן המקרים הקב"נים למודי ניסיון מר ואינם ממהרים מן הצד שלהם לתת אמון. עדיין, זהו תפקידו של הקב"ן כאיש מקצוע מוסמך לייצר קשר ולבסס אמון הדדי בכל פעם מחדש, עם כל חייל וחייל שפונה. מנסיוני האישי כקב"נית זה בהחלט אפשרי להכיר במצוקה של חייל ולסייע לו להשתחרר מהצבא אם ההתרשמות היא שזה מה שנכון לו. המטופל הוא שעומד בראש מעייניו של הקב"ן. הייתי מציעה לך לנסות את הכיוון הזה ואם את מתנגדת ייתכן שרצוי כי תפני לאיש מקצוע מחוץ לצבא אשר ינחה אותך הן לגבי הטיפול הנכון עבורך וכן לגבי הקשר מול הצבא וסוגיית המשך השירות.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
