פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
הי, איני יודעת לאיזו שאלה בפורום לחבר את פנייתך... אין ספק שהמצב מתסכל.. יש לכם בכל מקרה את הזכות הברורה להבין על מה שוחרר, לראות את הבדיקה וגם לקחת את החומר- זה כמובן בהסכמתו ולבקשתו של הבן.
ניתן לערער על החלטת הבודק, ניתן לשוחח עם הוועדה. במידה ותבחרו להגיש ערעור חשוב ומומלץ להביא חוות דעת פסיכיאטרית מטעמכם שתתמוך בהתאמה לשירות צבאי, אם אכן אתם מאמינים שהוא יכול ומסוגל לשרת .
הצבא קובע על סמך המידע שברשותו האם ומתי לזמן לראיון אצל קב"ן את המלש"ב (מיועד לשירות ביטחון). אין מקום לערער על עצם הזימון, אולם זוהי הזדמנות טובה מבחינתכם דווקא לדאוג לשירות של הבן. אני מציעה להגיע לבדיקה זו מוכנים, עם חוות דעת מקצועית התומכת בתפקוד של הילד וביכולתו להתאים לשירות צבאי וגם להתכונן לשיחה ולהביע מוטיבציה לשירות.
איני יכולה להתחייב במאת האחוזים על כך, אולם אם אכן התרשמה הקב"נית המשתחררת שאת מתאימה לשחרור (כמו גם מתאימה להמשך שירות, תלוי בך) אז התרשמות זו כתובה במחשב וכל קב"ן שתפגשי יפגוש גם בהיסטוריה הרפואית שלך עד כה. הכתיבה הרפואית הינה כזו המאפשרת לאיש מקצוע אחר להשתלב במה שנעשה עד כה, ושהמענה שיינתן לא יהיה תלוי בקב"ן כזה או אחר..
שלום, הנושא אינו התרופה אלא הסיבה בעטיה היא נלקחת. מה פירוש בדכאון? כמה זמן הוא נמשך? מהי השפעתו של מצב הרוח על התפקוד של בנך והאם קיימת גם אובדנות ברמה כלשהי? במקרה של נטילת תרופות פסיכיאטריות הצבא מצפה להיות מעודכן בכך על מנת לעקוב ולוודא שתנאי ואופי השירות מתאימים.
הצבא בשנים האחרונות מקפיד מאד על עניין התספורת, ואינו מאפשר פטור מגילוח או מתספורת על רקע נפשי. כפי הידוע לי רק רופא עור המתרשם מבעיות פיזיולוגיות יכול להתייחס לנושא זה. קב"נים בצבא יכולים לסייע לחייל בשיחות להתמודד עם סוגיות של דימוי עצמי נמוך וכיו"ב.
שלום נתנאל,
יש לעשות הבחנה בין המעמד המשפטי שלך כעריק לבין רצונך להשתחרר מהצבא מסיבות נפשיות. כלומר, הצבא מצפה כי תתייצב בכלא, תעמוד לדין (נפקד בקו"ם או עריק?) ובזמן זה תיבחן התאמתך לשירות צבאי ע"י גורמי בריאות הנפש שנמצאים בבתי הכלא הצבאיים. כאשר יש בידיך חוות דעת מקצועית של איש טיפול זה מאד מסייע ועליך להציגה הן בפני העו"ד והן בפני הקב"ן שתבקש לפגוש. אם יוחלט שתשוחרר מהצבא בפרופיל נפשי סביר להניח שהעונש יקוצר ואתה תשוחרר מהצבא.
ישנם מקרים בהם גורמי בריאות הנפש מחליטים לבדוק את החייל בעודו במעמד עריק, לפני שהסגיר את עצמו. אלו מקרים חריגים. ניתן לפנות למדור בריאות הנפש בתל השומר, מחלקת פניות, המדור הקליני ולבקש להיבדק.
ניתן להעלות פרופיל נפשי, יש לכך הליך מסודר הכולל פנייה לקב"ן בבקשה זו, והוא ינחה כיצד לפעול. ראשית יש להמתין תקופה מסויימת ובה להוכיח תפקוד תקין וחיובי. לאחר מכן תצטרכי להציג המלצה של מפקד ישיר על התפקוד וכן חתימה של ממליץ בדרגה בכירה. כמו כן לבצע אבט"ש (אבטחת יישובים) למשך מספר ימים. לאחר זאת בדיקה פסיכיאטרית אשר יחד עם כל המידע שצוין לעיל תקבע אם להעלות את הפרופיל הנפשי בחזרה.
את מעלה סוגיה מורכבת, וככזו אין תשובה חד משמעית.. זה מאד תלוי במצב הנפשי הכללי של בנך ובפרט מצבו סביב הגיוס וההסתגלות לשירות הצבאי. הקו המנחה בעיניי הוא לנסות וללכת עם התפקוד ועם הכוחות, לאפשר לו להתמיין לתפקידים אותם הוא מעוניין לבצע וללוות אותו בדרכו אל עבר השירות. אם יעלו בעיות ורמת החרדה תעלה באופן משמעותי חשוב לפנות לצבא ולתאר את המצב כדי להעריך את התאמתו לשירות כזה או אחר ולתנאי שירות מסוימים (האם יוכל לשרת רחוק מהבית למשל). הפרעות של חרדה יכולות לקבל סימול צבאי בדמות פרופיל נפשי. הפרופיל נועד לסמן לאנשי השלישות בצבא שעליהם להגן על החייל בבואם לשבצו בתפקיד. כך שלמעשה המשימה היא למצוא את האיזון הנכון בין הכוחות והמוטיבציה לבין הקשיים והיכולות שלו. אשר להשלכות עתידיות- באופן כללי מי שמסיים שירות צבאי מלא לרוב לא יצטרך לדווח על הפרופיל הנפשי שקיבל אלא למקומות מסוימים כגון זרועות ביטחון ותפקידים ממשלתיים. הפרופיל נרשם כפרופיל רפואי עם סעיף ליקוי הידוע לצבא. אני מציעה כי אם וכאשר תתקלו בהתלבטות קונקרטית סמוך לגיוס- פנו לגורם מקצועי בצבא או מחוצה לו על מנת שיסייעו לכם לקבל החלטה נבונה.
משאלתך אני מבינה כי חברתך טרם גויסה. חשוב בהחלט להביא אינפורמציה זו לצבא באמצעות שליחת חוות דעת של מטפל למדור בריאות הנפש בלשכת הגיוס. לאור המכתב שתכתוב החברה היא תוזמן לפגישה עם גורם מקצוע וזאת טרם לגיוסה. כך שקיימת אפשרות שלא תגויס כלל, כמובן בהתאם למצבה הנפשי
הי ,OCD הינה הפרעת חרדה, שיכולה להופיע בעוצמות שונות ובעיקר עם השלכות שונות על התפקוד של החייל בצבא. על כן התאמת פרופיל נפשי אינה מחוייבת אלא כאשר יש מצוקה ופגיעה בתפקוד. פרופיל נפשי שכזה יכול להיות 64 כאשר הפגיעה בתפקוד הינה קלה-בינונית, 45 כאשר ישנה השלכה חמורה יותר על תפקוד החייל ובמקרים קיצוניים גם שחרור על פרופיל נפשי. הפרופיל , אם מותאם, מופיע כפרופיל רפואי ומלווה אליו מספר שמבטא את האבחנה. מספר זה מובן וידוע רק לגורמי ברה"ן ולגורמי שלישות אשר צריכים להתחשב בפרופיל ובסעיף שנקבע כאשר מתאימים את תנאי השירות של החייל.
בשאלתך חסרה אינפורמציה רבה בנוגע לטיבם של הקשיים בהסתגלות לצבא, כמו גם לעוצמה של קשיים אלו.. קשיי הסתגלות מוכרים ולגיטימיים כחלק מהכניסה של החייל למערכת הצבאית. יחד עם זאת כאשר הם נמשכים זמן רב מדיי או שעוצמת הסימפטומים גבוהה מדיי אז יש מקום לחשיבה ולהערכה של המצוקה והקשיים. חשיבות רבה ישנה למידת ההתאמה של הסימפטומים למה שידוע ומוכר מן הילד- האם בעבר הגיב באופן דומה אל מול קשיים בחייו? עד כמה חריגות הן התגובות כיום?
אשר לעמדתכם, הרי שזו תמיד שאלה מורכבת.. האם לתמוך בו בכל מחיר ולגבות את צעדיו? האם להישאר נאמנים לערכים ולציפיות שלכם ממנו? האם ישנה דרך ביניים? לטעמי כן. באופן כללי אני חושבת שעליכם לשמור איתו על ערוץ תקשורת פתוח ולתת תחושה שאתם מוכנים לתת מקום לקשיים שלו בלי לשפוט אותו על כך. אם תמהרו עם ה"אני מאמין" שלכם אתם עלולים לפספס אותו. התמיכה והקבלה הן הבסיס לדעתי לדיאלוג. עם זאת, יש לדעתי הרבה מקום לחיזוק ולעידוד שלכם את הכוחות שלו. ספרו לו כמה אתם סומכים עליו ומאמינים בו, נסו להראות לו את הכוחות שלו שבוודאי אינו נמצא עימם בקשר. התעקשו עליו אך ממקום אמפטי ולא רק ממקום דורש.
בכל מקרה נראה לי נכון להציע לו לפנות לקב"ן או לגורם טיפולי אחר כדי לדבר על קשייו, ולבצע הערכה של מצבו הנפשי .
מה שמשמעותי הינו להבין מה היה המצב הנפשי שלך שהצריך לקיחת תרופות נוגדות דיכאון ומהו מצבך הנפשי הנוכחי. האם היו מטפלים בתמונה והאם יש כעת? בעיקרון מסלול הקבלה לקרבי אחיד לכולם, וחשוב לעדכן את הצבא בקשיי העבר יחד עם הוכחה על תפקוד תקין בהווה (למשל בלימודים, בחברה, או אם יש חוות דעת עדכנית של מטפל בעניין זה כדאי לצרף). בהצלחה.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
