ילדים בעלי כישורים חברתיים יצליחו להשפיע יותר ולהתמודד טוב יותר עם לחץ חברתי
לימור רותם - מטפלת בהבעה ויצירה
א | א | א | א | (שנה גודל אות)
כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו "מקובלים" בחברה. כבר מגיל צעיר אנחנו מלמדים את ילדינו להתנהג יפה לחברים, לחלוק, לוותר, להתאפק ועוד. תהליך החברות (תהליך של התנסות חברתית ותרבותית המקנה ליחיד כללים וערכים בחברה בה הוא חי) וההתפתחות החברתית מתחיל בגיל הילדות וממשיך עד המוות. ילדים בעלי כישורים חברתיים יצליחו להשפיע יותר ולהתמודד טוב יותר עם לחץ חברתי.
מיומנויות חברתיות הן מכלול של מיומנויות ויכולות שתורמות ליצירת קשרים ותקשורת עם האחר. הכישורים החברתיים של אדם מסוים משפיעים על התנהגותו במצבים חברתיים.
ילדים הלוקים בכישורים החברתיים עלולים להיות מושפעים מבחינת תפקודם בחיים האישיים. חוסר בכישורים חברתיים עלול להקשות עליהם להשתלב בחברה וליצור קשרים עם קבוצת השווים ( קבוצת בני אותו גיל וסטטוס) ובכך לפגוע באיכות חייהם.
במקרים קיצוניים של פגיעה חמורה בכישורים החברתיים עלולות להתעורר תגובות שליליות מהסביבה כגון לעג, זלזול ועוינות. שיכולים להוביל לחרם חברתי.
אצל בנים קל יותר לזהות קשיים חברתיים-רגשיים, שבאים לידי ביטוי הרבה פעמים בבעיות התנהגותיות כגון אלימות פיזית, אלימות מילולית, תוקפנות, כעס ועוד. אצל בנות מאתגר יותר לזהות קשיים רגשיים-חברתיים בשל נטייתן להתכנסות והתבודדות.
שני גורמים מרכזיים משפיעים על הכישורים החברתיים של ילדכם:
הגורם הראשון הוא ההורים: ההורים משמשים מודל לילד. הורים חברותיים בעלי קשרים חברתיים ויכולות חברתיות יהוו מודל ליצירת קשרים עבור הילד. הורים לא חברותיים, שמתקשים ביצירת קשרים חברתיים יקשו על הילד ללמוד איך לנהל וכדאיות קשרים חברתיים.
הגורם השני הוא אופי מולד: כל ילד נולד עם טמפרמנט שונה. ילדים ביישנים, ילדים עם קשיי ויסות, לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז. כל אלה ועוד ישפיעו על היכולות החברתיות של הילד.
קשיים במיומנויות החברתיות יכולות לבוא לידי ביטוי בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות. במקרה זה, הילד מתקשה לקורא נכון את הסיטואציה ומתקשה להבין למה הצד השני התכוון (הרבה פעמים מפרשים לא נכון את הסיטואציה). ביטוי אחר לקושי במיומנות חברתית הוא קושי ליצור ולתחזק קשרים ויחסיים בין אישיים עם האחר בחברה. במקרים כאלה נראה ילדים שמגיבים בתוקפנות או בהימנעות.
חרדה חברתית
בגיל ההתבגרות (10 ומעלה) הצורך בחברים הוא צורך בסיסי עבור כל נער/ה. קבוצת השווים הופכת להיות הקבוצה החשובה ביותר עבורם, והמשפחה הופכת להיות פחות משמעותית בגיל הזה. הנער או הנערה עוברים תהליך טבעי של היפרדות ובניית זהות עצמית ומתרחקים מההורים.
נערים ונערות שחוו קשיים חברתיים בגיל הילדות מתפתחים פעמים רבות להיות נערים ונערות עם קשיים במיומנויות חברתיות בגיל ההתבגרות. כתוצאה מכך עלולה להתפתח חרדה חברתית שתשפיע על ההתפתחות הנפשית שלהם על הקשרים החברתיים שלהם, הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלהם.
החרדה החברתית מקשה עוד יותר על המיומנויות החברתיות ולרוב נוצר מעגל קסמים שמקשה עוד יותר את המצב.
שיח לא שיפוטי
אם אתם הורים לילד או מתבגר, בשלב הראשון חשוב פשוט לשים לב. אם אתם רואים שהילד שלכם מתבודד או נמנע מקשרים חברתיים נסו לנהל אתם שיח פתוח ולא שיפוטי. שקפו לו בעדינות שאתם רואים שקשה להם ותשמחו לעזור לו. במידה שהילד לא מעוניין בעזרתכם, הציעו להם ללכת לאיש מקצוע בתחום שיעזור לבדוק ביחד איתם מה מעכב אותו ואיך ניתן לעזור לו.
באמצעות טיפול ניתן לסייע לנער/ה להבין מה מעכב אותו, להעצים אותו, לשפר את איכות חייו - ולסייע בשיפור הכישורים החברתיים שלו לעכשיו וגם לעתיד.
*המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מתייחס לשני המינים
מיומנויות חברתיות הן מכלול של מיומנויות ויכולות שתורמות ליצירת קשרים ותקשורת עם האחר. הכישורים החברתיים של אדם מסוים משפיעים על התנהגותו במצבים חברתיים.
ילדים הלוקים בכישורים החברתיים עלולים להיות מושפעים מבחינת תפקודם בחיים האישיים. חוסר בכישורים חברתיים עלול להקשות עליהם להשתלב בחברה וליצור קשרים עם קבוצת השווים ( קבוצת בני אותו גיל וסטטוס) ובכך לפגוע באיכות חייהם.
במקרים קיצוניים של פגיעה חמורה בכישורים החברתיים עלולות להתעורר תגובות שליליות מהסביבה כגון לעג, זלזול ועוינות. שיכולים להוביל לחרם חברתי.
אצל בנים קל יותר לזהות קשיים חברתיים-רגשיים, שבאים לידי ביטוי הרבה פעמים בבעיות התנהגותיות כגון אלימות פיזית, אלימות מילולית, תוקפנות, כעס ועוד. אצל בנות מאתגר יותר לזהות קשיים רגשיים-חברתיים בשל נטייתן להתכנסות והתבודדות.
שני גורמים מרכזיים משפיעים על הכישורים החברתיים של ילדכם:
הגורם הראשון הוא ההורים: ההורים משמשים מודל לילד. הורים חברותיים בעלי קשרים חברתיים ויכולות חברתיות יהוו מודל ליצירת קשרים עבור הילד. הורים לא חברותיים, שמתקשים ביצירת קשרים חברתיים יקשו על הילד ללמוד איך לנהל וכדאיות קשרים חברתיים.
הגורם השני הוא אופי מולד: כל ילד נולד עם טמפרמנט שונה. ילדים ביישנים, ילדים עם קשיי ויסות, לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז. כל אלה ועוד ישפיעו על היכולות החברתיות של הילד.
קשיים במיומנויות החברתיות יכולות לבוא לידי ביטוי בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות. במקרה זה, הילד מתקשה לקורא נכון את הסיטואציה ומתקשה להבין למה הצד השני התכוון (הרבה פעמים מפרשים לא נכון את הסיטואציה). ביטוי אחר לקושי במיומנות חברתית הוא קושי ליצור ולתחזק קשרים ויחסיים בין אישיים עם האחר בחברה. במקרים כאלה נראה ילדים שמגיבים בתוקפנות או בהימנעות.
חרדה חברתית
בגיל ההתבגרות (10 ומעלה) הצורך בחברים הוא צורך בסיסי עבור כל נער/ה. קבוצת השווים הופכת להיות הקבוצה החשובה ביותר עבורם, והמשפחה הופכת להיות פחות משמעותית בגיל הזה. הנער או הנערה עוברים תהליך טבעי של היפרדות ובניית זהות עצמית ומתרחקים מההורים.
נערים ונערות שחוו קשיים חברתיים בגיל הילדות מתפתחים פעמים רבות להיות נערים ונערות עם קשיים במיומנויות חברתיות בגיל ההתבגרות. כתוצאה מכך עלולה להתפתח חרדה חברתית שתשפיע על ההתפתחות הנפשית שלהם על הקשרים החברתיים שלהם, הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלהם.
החרדה החברתית מקשה עוד יותר על המיומנויות החברתיות ולרוב נוצר מעגל קסמים שמקשה עוד יותר את המצב.
שיח לא שיפוטי
אם אתם הורים לילד או מתבגר, בשלב הראשון חשוב פשוט לשים לב. אם אתם רואים שהילד שלכם מתבודד או נמנע מקשרים חברתיים נסו לנהל אתם שיח פתוח ולא שיפוטי. שקפו לו בעדינות שאתם רואים שקשה להם ותשמחו לעזור לו. במידה שהילד לא מעוניין בעזרתכם, הציעו להם ללכת לאיש מקצוע בתחום שיעזור לבדוק ביחד איתם מה מעכב אותו ואיך ניתן לעזור לו.
באמצעות טיפול ניתן לסייע לנער/ה להבין מה מעכב אותו, להעצים אותו, לשפר את איכות חייו - ולסייע בשיפור הכישורים החברתיים שלו לעכשיו וגם לעתיד.
*המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מתייחס לשני המינים
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
מיכל רומם
פסיכולוגית קלינית
התמחות: בריאות הנפש, חרדה, דיכאון, בעיות משפחתיות וזוגיות, אבל ואובדן, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים
אזור בארץ: חיפה. פרדס חנה/כרכור
שפה: עברית,אנגלית
מציעה מפגש אנושי קשוב, פתוח ומקבל, ליצירת שינוי מיטיב. מטפלת בגישה פסיכודינאמית. משלבת עבודה עם הגוף, כלים מעולם היוגה ומיינדפולנס. כמו כן, כלים קוגניטיביים-התנהגותיים. בהתאם לצורך
נטע עופר
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: בריאות הנפש,חרדה ופוביה,דיכאון,אבל ואובדן,התמודדות עם משברי חיים,בעיות משפחתיות וזוגיות,טיפולי פוריות, היריון ולידה.
אזור בארץ: רמת גן,מרכז
שפה: עברית
מטפלת במבוגרים ומתבגרים, טיפול פרטני וזוגי. במצבי חיים של מצוקה וחרדה, אובדן ומשבר, קשיים במערכות יחסים, ורגעים של צורך בשינוי. מאמינה בכוחו של קשר טיפולי לרפא ולהניע תהליכים משמעותיים בחי
מתי מנדלסון
פסיכותרפיסט וביבליותרפיסט (הבעה ויצירה)
התמחות: חרדה,נכויות ומחלות כרוניות,דיכאון,אבל ואובדן,פוסט טראומה
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסט וביבליותרפיסט. מטפל במבוגרים בכל הגילים. מאמין בהאזנה קשובה לקולות פנימיים, העוזרת לחזק ולחשוף ערך עצמי ומשמעות.
ד"ר יוסי מיכאלי
פסיכולוג בהתמחות קלינית
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון,בעיות במיניות וזהות מינית,בעיות משפחתיות וזוגיות,התמודדות עם משברי חיים,טיפול במתבגרים
אזור בארץ: אשדוד
שפה: עברית
דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, מטפל בעל ניסיון רב בנוער, מתבגרים מבוגרים. חוקר, מרצה ומחבר ספרות מקצועית בתחומי אישיות, קשיים רגשיים, התבגרות והתמכרויות.
