"איך לשרוד את תקופת הקורונה, ואולי אפילו לעבור אותה בשמחה" - זהו אתגר התקופה.
במאמר זה אתמקד בבני הגיל השלישי: מבט על תקופת "הקורונה" והאתגרים שהיא מציבה בפנינו, סקירה של עקרונות משבר וחוסן והכרת צרכי הגיל השלישי, יסייע בבניית מודל התמודדות.
תחילה אתייחס למרכיבים כלליים של התמודדות עם מצבי משבר, ובכלל זה משבר "הקורונה". בהמשך אתייחס למרכיבים הייחודיים לבני הגיל השלישי ומשבר הקורונה. לסיום אציע מודל להתמודדות מעשית עבור בני הגיל השלישי אך לא רק...
מצבי משבר
מרכיבי משבר
אירוע משברי – שינוי קיצוני במהלך החיים; שינוי בעל משמעות שלילית. בחלק מהמשברים יש את מוטיב הפתאומיות וההפתעה. משבר הינו ריסוק וניפוץ המוכר לשברים. במצב זה מבנה החיים המוכר מתערער, אדם נזרק מתוך מעגל חייו אל "חלל" לא נודע. מאבד "אחיזה" במציאות חייו ונזקק להפעיל מנגנונים במטרה להתארגן מחדש.
אתגר השינוי – התארגנות מחדש, או מציאת דרכים לחיים במצב חדש ולא מוכר, הינו אתגר המחייב "גמישות" מחשבתית, רגשית וביצועית. מצבי דחק יוצרים "נוקשות" הגנתית, ובכך מתנגשים עם הצורך בגמישות. מעבר לכך, פעמים רבות מצבי משברי מובילים לתגובה של "קיפאון" המגביל עוד יותר את רמת תפקוד והשינוי.
איבוד שליטה – החיים המוכרים, ודרכי ההתמודדות המוכרים הופכות לבלתי רלוונטיות. תחושה זו של איבוד שליטה הינו בעל פוטנציאל להגברת חרדה ומשפיעות בכל רמות האני – מחשבה, הרגשה, עשייה.
חוסר ודאות –בדומה למרכיב איבוד השליטה, כך גם כניסה למצב של חוסר וודאות, הינו בעל מקדם חרדה גבוה. מחלת הקורונה שהיא בלתי מוכרת, בלתי צפויה, הבנות סותרות באשר לדרכי התמודדות או האם בכלל יש כאלה. העדר יכולת לצפות את התהליך ואת העתיד. כל אלה הם מאפיינים בולטים של תקופה זו.
חוסר אונים - תחושת חוסר אונים מוכרת כמרכיב פסיכולוגי מהקשים ביותר. האדם עומד מול מציאות שאינה מובנת, אינה מוכרת, כל כלי ההתמודדות הרגילים שוב אינם תקפים. כל אנרגית הלחץ השלילית יוצרת דחיסות נפשית שאינה מוצאת דרך להשתחרר.
המוות - מרכיב החולי ופוטנציאל המוות הגבוה שבמחלת הקורונה, מגבירים מצב דחק. תורמים לאווירת הכאוס המציפה את החיים. פחד מפני המוות הינו מובן, ודומיננטי עוד יותר בגיל המבוגר. ככזה תורם את תרומתו למצב הנפשי המתערער וליכולת תפקוד ההולכת ונחלשת.
איבוד משמעות - מרכיב חשוב בחיי האדם הינו "משמעות" שהוא ניתן לחייו ולמרכיבים בתוכם. כבר אמר ויקטור פרנקל כי "אדם יכול לחיות כל איך אם הוא יודע את הלמה". דפוסי חיים המתערערים, תפקידים משתנים, תלישות וחוסר הבנה של אירועים ותהליכים, כפי שמלווים תקופה זו של התמודדות עם אתגר הקורונה, תפקידי חיים שאינם ניתנים למימוש. כל אלה מעמידים בפני המתמודדים אתגר של מציאת משמעות במצב זה של "העדר". כך גובר הצורך למצוא דרך בהבנה ומתן משמעות לעצמי ולעולם.
מרכיבי משבר והגיל השלישי
נקודות אחיזה - בני הגיל השלישי, הנדרשים לבידוד יתר ושינוי קיצוני באורחות חייהם, חסרים נקודות אחיזה הנגזרים "מכורח החיים". אנשים צעירים ובעיקר בעלי משפחות עם ילדים, נדרשים להמשיך, בדרך זו או אחרת, בשגרת חיים של עבודה, טיפול בילדים וכו'. ה"ההכרח לתפקד" מהווה נקודת אחיזה המסייעת להישאר בקרקע המציאות, משמר המשכיות, ומשמר את "הביטחון שבמוכר". אין להתעלם או להוריד מרמת הקושי של קבוצת הצעירים והעובדה כי גם עליהם לגייס מכניזם של התמודדות, אך הוא שונה מזה לו נדרשים, כאמור, בני הגיל השלישי.
משבר שלב מעבר - חלק מבני הגיל השלישי, נמצאים בעיצומו של שלב מעבר ושינוי – המעבר מחיים הקודמים לחדשים. מחיים "יצרניים" של עבודה, לחיי "פנאי" של גמלאים. מחיים בהם הדברים היו קבועים ויציבים, התגבשה הזהות האישית והחברתית לחיים חדשים בהם הם ניצבים מול אפשרויות חדשות, נדרשים לעשיית בחירות וקבלת החלטות.
ככל שלב מעבר זהו שלב מבלבל המאופיין בתחושה של חסר יציבות. על האדם לעבור שלב של פרידה מחייו הקודמים הכולל מידה של "כאב האובדן". לעבור את שלב חוסר הוודאות והבלבול. לפעול להתארגנות מחדש, מעשית ורגשית ולהשלים תהליך של כניסה אל השלב החדש בחייו. שלל מרכיבים אלה או אף רק חלק מהם, הופכים תקופה זו לתקופה מורכבת בעלת פוטנציאל משברי. מנקודת מבט זו, אירוע ה"קורונה" הינו משבר על גבי משבר ולכן קיים פוטנציאל שלילי להגביל יכולת התמודדות.
שבר החלום – עבור בני הגיל השלישי, אלה הנמצאים בשלב המעבר או אלה הנמצאים כבר בתוך "תהליך נינוח" של פרישה, יש במצב זה של הקורונה להוות "שבר של חלומות". חלומות שנרקמו שנים רבות, תוכניות שתוכננו לתקופת העתיד "כאשר נצא לפנסיה", נתקלים עכשיו בקיר נוקשה של סגר הקורונה. מחלום של עולם פתוח עם שלל אפשרויות עתידיות, הם נצבים מול היעדר – מול הקפאת החיים בפנים ובחוץ.
זמן - תחושת "הזמן המוגבל", המגיעה יחד עם תוחלת החיים בגיל זה, תורמת להרגשת התסכול. טווח "החיים העתידיים" הפוטנציאלים, שנתפס כהולך ומתקצר, מחמיר את תחושת הלחץ והאובדן.
זהות– כל אדם בונה במהלך חייו את זהותו. בגיל השלישי, חלק מהזהות האישית ובעיקר המשפחתית מתחזקת סביב הקשר עם בני הדור השלישי – הנכדים. עכשיו יש זמן להשקיע בהם, לבסס עוד יותר קשרים שכבר היו או לבנות אותם באופן שונה עם הפנאי החדש, הנינוחות הבאה עם הגיל, והחוכמה. גם חלום זה נלקח באכזריות עם הנחיות השמירה על מרחק – מסכה – בידוד.
משפחתיות וקשרים חברתיים – מרכיב הגיבוש המשפחתי, המאפיין תקופת חיים זו, נעלם. קשרים חברתיים, שנבנו במהלך השנים, ועתה אמורים להוות משאב, נגדעים עם סגר הקורונה, לפחות ביכולת לממש קשר בין-אישי ישיר ופיזי. במקומם מופיעים המרחק והבדידות.
מודל התמודדות עם משבר הקורונה
מול "החסרים" שהועלו בסקירת מרכיבי משבר, ומנסה המודל המוצע לבנות "מענים" וליצור דרכי התמודדות.
כל אחד ממרכיבי המודל שיוצג, מהווה מענה לאחד או למספר מרכיבי "חסר". מתקיימת בו חלוקה משנית למרכיבי תוכן וכללי מסגרת.
המודל מוצג כראשי תיבות כדי להקל על הפנמה וזיכרון - הסתע"ר ע"ל האמ"ת
מרכיבי תוכן - הסתע"ר ע"ל
מרכיבי תוכן הם תחומים שיש לבצע באופן שוטף במהלך ימי הקורונה, תוך התייחסות הגמישות לצרכים, אפשרויות והעדפות אישיות. ה - הנאה
מתן לגיטימציה ועידוד להרחיב את "הנפש" ע"י דברים שגורמים להנאה, איש לפי דרכו ונטיותיו. תהליך זה נותן מענה ל"צימצום" המאפיין את התקופה, ולתחושות שליליות ומחניקות. כמו כן, מנגנון "הרגעה" כאלטרנטיבה לטכניקות של איזון נפשי המוכרות מתחום ההתמודדות עם PTSD .
ס – ספורט התמודדות עם מרכיבים של דיכאון. עיסוק בספורט מופעל בתחום של התמודדות עם מצבי הצפה רגשית ודיכאון. משחרר חומרים "מעוררים" התורמים להרגשה הטובה. כמו כן, נותן מענה של "שליטה" על הגוף כמענה לתחושת חוסר ששליטה. תכנון התהליך הספורטיבי, גם הוא מגביר תחושת שליטה, מגביר תחושת יציבות.
ת - תקשורת
חשיבות שמירה על קשר עם אחרים. מענה "לבדידות" שכופה תקופת הקורונה. חיוני להגברה של יכולת וההתמודדות. מאפשרת יצירה של מענה לתמיכה הדדית. שומר על המוכר.
ע - עשייה
העשייה יוצרת תחושת "מסוגלות" ובכך מחזקת הערכה עצמית ומקרקעת. יצירה של סדר וקיימות. פעילות ומוחשיות במצב מבולבל ודיפוזי. כמו כן, תורמת להעלאה של ערך עצמי.
ר – ראש
חיזוק החלק הקוגניטיבי תוך שימוש בכלים שונים. דבר המאפשר שימור יכולות חשיבה ופיתוח תהליכים שונים כמו שיפור זיכרון, שיפור תהליכי פתרון בעיות, הגמשת חשיבה, ועוד. כל אלה נותנים מענה לצורכי התמודדות עם אתגר שינוי בד בבד עם שימור יכולות. מושם כאן דגש על יצירת אלטרנטיבות לגירויים ספונטניים המתקיימים בתקופות "רגילות".
" ולמיטיבי הלכת" –
ע"ל – עזרה לזולת
היכולת לתת מעצמך לאחר יוצר חיזוקים פסיכולוגיים ברבדים שונים. הם מיועדים מי שרוצה ויכולים להעמיק ולהגיע לרבדים עמוקים יותר של יצירת משמעות.
כללי מסגרת- האמ"ת
כללי מסגרת הם הנחיות לניהול החיים "כמסגרת" ואשר בתוכם "פועלים" מרכיבי התוכן.
ה - הדדיות – נושא הזוגיות
הצורך ליצור מרחב אישי, בהתאם לצרכים אינדיווידואליים , של בני זוג. תקופת הקורונה יוצרת מצב של "יחד" צפוף ומתמשך, ללא "מרחב אישי" הנוצר, באופן ספונטני, בתקופת חיים רגילה. תקופה בה יש לבני הזוג עיסוקים מגוונים ושונים, המאפשרים יצירת "מרחב" זה באופן טבעי.
א – ארגון
ארגון ותכנון משלימים זה את זה. שניהם באים להבנות סדר בתקופה המאופיינת "באי סדר". ארגון - מתייחס ליצירת מבנה ליום , עם "נקודות אחיזה" במטרה ליצור יציבות. תכנון - מתייחס "ליומן" הפעילות היומי והשבועי. שזירת מטלות בתוך "מבנה היום". מגביר ארגון ומפחית תחושת חוסר וודאות.
מ – מראה
התייחסות לשמירה על מראה חיצוני היוצר "אחיזה" בעולם מסודר וצפוי, כדרך התמודדות עם עולם כאוטי. התמודדות על מרכיבי דיכאון ועוד.
ת – תכנון
ראה ארגון.
לסיכום
תקופת הקורונה הינה תקופה מאתגרת לכלל האוכלוסייה ובמיוחד לבני הגיל השלישי.
בהתייחס להבנות של מרכיבי מצבי משבר וחוסן בכלל, ושל מצוקות בני הגיל השלישי בפרט, נבנה מודל התמודדות המאפשר לעבור תקופה זאת ביתר קלות.
בעשרת הסרטונים שיצרתי, כהדרכה להתנהלות בעת הקורונה, מועבר חומר זה באופן נגיש ובשיח שאינו "מקצועי". מקווה שמעבר היות הסרטונים "חיוניים" ו"דינמיים" הם יתנו למשתמשים כיוון ודרך להתמודד עם אתגרי התקופה בה אנו נמצאים. ויתרמו להפוך תקופה זו לא רק אפשרית אף מצמיחה.
