על הספה - כתבות ומאמרים

---

הנתונים הרשמיים בישראל ובעולם מראים בבירור – האוכלוסייה המבוגרת נפגעה באופן הקשה ביותר בתקופת הקורונה, והדבר נכון גם לגבי מי שלא חלו, אך נאלצו להתמודד עם מראה אכזרית שהציב להם פתאום העולם, באמרו: שימו לב, אתם מבוגרים ולכן נמצאים בסיכון גבוה למחלה ולמוות, ולכן הסתגרו נא בבתיכם על מנת להגן על עצמכם.

עבור מבוגרים רבים, שעד למשבר הקורונה, היו פעילים וחיוניים להפליא, היתה זו מכה פסיכולוגית קשה, ממנה הם מתקשים להתאושש.

סיבות לקשיים נפשיים בגיל השלישי

אנשים מבוגרים נאלצים להתמודד עם קשיים פיזיים ופסיכולוגיים רבים, דבר זה היה נכון גם לפני שנת 2020 ומשבר הקורונה שהביאה עמה, ונכון שבעתיים כעת, כשנזקיה הפסיכולוגיים של המגפה מתחילים להתבהר.

באופן טבעי, לאחר היציאה לפנסיה, רבים ממאפייני האישיות המרכזיים של האדם – כמו זהותו המקצועית – משתנים ונדרשת התאמה של חיי הגוף והנפש, למצב החדש.

קשישים רבים מרגישים את הירידה ביכולות הפיזיות והקוגניטיביות שלהם וחווים מצוקה על רקע מה שהם חווים כ"בגידת הגוף והשכל".




קשישים רבים סובלים מבדידות, כאשר בגיל הזקנה עולה גם הסיכוי להתמודדות עם אובדן של חברים קרובים ובני/בנות זוג שהולכים לעולמם. האובדן הזה, ביחד עם ההכרה בסופיות החיים, עלול לגרום לקשיים נפשיים טבעיים.

וכאילו אין די בכך, חוקרים מצאו כי עלייה בתסמיני החרדה של קשישים עלולה להעיד, במקרים רבים, על תחילתן של מחלות זיקנה כמו אלצהיימר.

אילו הפרעות נפוצות בגיל השלישי ומהם התסמינים?

הקשיים הרגשיים המרכזיים המאפיינים את האוכלוסייה המבוגרת הם חרדה (הפרעת חרדה כללית GAD) ודכאון, אשר מתבטאים בהתכנסות והסתגרות, ירידה בתפקוד, צמצום בתחומי העניין וירידה ביכולת ליהנות מדברים שבעבר גרמו הנאה, מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, שינויים בדפוסי האכילה והשינה, קשיי ריכוז, ירידה בתחושת הערך העצמי ועוד.

לא כל הקשישים יראו את כל התסמינים ובהחלט יתכן שהיקרים לכם, בני הגיל השלישי, סובלים ממצוקה פסיכולוגית גם מבלי שיציגו את כלל התסמינים הללו.

גורמי סיכון לקשיים פסיכולוגיים בגיל השלישי

בין הגורמים שנמצאו כבעלי סיכוי גבוה לנבא מצוקה נפשית אצל קשישים ניתן למצוא אלמנט מגדרי ברור – נשים מבוגרות נוטות לסבול מדיכאון וחרדה יותר מגברים מבוגרים, גורמים נוספים הם בדידות והיעדר מערכת תמיכה משפחתית וחברתית, חיים ללא בן/בת זוג, מעמד סוציואקונומי נמוך המביא למחסור באמצעים וכן מקום המגורים – נמצא כי מחצית מהמבוגרים השוהים במוסד גריאטרי סובלים מדיכאון.

מתי כדאי לפנות לפסיכולוג?

התשובה החד משמעית שלנו – כדאי לפנות לטיפול בכל מקרה בו מאתרים מצוקה נפשית בקרב בני ובנות הגיל השלישי.

זוהי נקודה חשובה מאוד, בעיקר על רקע נתונים מדאיגים המראים כי רק 10% מהקשישים הסובלים מדיכאון, מקבלים טיפול שיסייע להם להתמודד איתו.

כפי שפירטנו בפסקה הקודמת, לחלק גדול מהקשישים יש סיבות רבות וטובות לחוש דכאון וחרדה, הנובעים מהשינוי המשמעותי בסטטוס החיים שלהם, ובתסמינים הללו חשוב לטפל. ראשית, כדי לנסות לסייע ולשפר את איכות החיים והרווחה הנפשית של המבוגרים ושנית, וחשוב לא פחות, כדי למנוע מהמצב הנפשי לגרום לירידה ביכולות התפקוד ולהחמרה במחלות הפיזיות מהן סובל האדם. מחקרים מראים כי סיכויי ההישרדות לאחר אירוע מוחי או לבבי בקרב מבוגרים עם דכאון, עלה משמעותית כאשר הדיכאון טופל.

מאפיינים ייחודיים לטיפול בגיל השלישי

טיפול בחרדה ודכאון בקרב בני הגיל השלישי כולל טיפול פסיכודינמי/התנהגותי הניתן בדרך כלל בשילוב עם תרופות נוגדות חרדה ודכאון.

ביחס לתרופות יש לציין, כי האפקטיביות שלהן יורדת אצל קשישים המתמודדים גם עם חולשה גופנית ולא רק עם קושי נפשי ובאופן כללי – נדרשת היכרות עם מאפייני המחלה הספציפית וזהירות ממתן תרופות פסיכיאטריות בקלות רבה מדי ולמשך זמן בלתי מוגבל, דבר העלול לגרום להתמכרויות אצל קשישים ולהוביל לבעיות נוספות.

כאשר הסימפטומים הנפשיים באים על רקע מחלות זקנה אחרות, בעיקר במקרים של תחלואה כפולה או משולשת – כדאי להגדיר גורם טיפולי אחד, כמו רופא גריאטר/פסיכוגריאטר, שיראה את כל התמונה וירכז את כלל התרופות והטיפולים הניתנים לקשיש.

כיצד נמצא מטפל מתאים לגיל השלישי

תת ועדה של משרד הבריאות שעסקה בנושא הטיפול בקשישים, הציגה ביולי 2019 מסקנה קשה: "ישנם פערים חמורים ביחס לטיפול באוכלוסייה זו, המוחלשת הן על רקע גילה והן על רקע ההתמודדות הנפשית, ובכלל זה- העדר שירותים בפריסה ארצית, חוסר הנגשה של שירותים, העדר בעלי ידע וניסיון בטיפול באוכלוסייה זו״.

כדי לסייע לאנשים הקשישים היקרים לכם, חשוב לאתר גורם מטפל בעל ניסיון והתמחות בסוגיות פסיכולוגיות של בני הגיל השלישי ולא לשכוח לתכלל בין הטיפול הפסיכולוגי לטיפולים ותרופות אחרות הניתנות לאדם בעקבות מחלות נוספות.