בני הזוג הגיעו לטיפול עם חוויה של "כאילו" רומנטיקה מחודשת. התנהלות זו איננה מחזיקה מעמד ובסופו של דבר מעוררת חרדה אצל חיה. נראה שהנוכחות האמפאטית ,המכילה ומקבלת של המטפלת שיוצרת חוויה של אם המאפשרת גדילה מעניקה תחושה של ביטחון לזוג ומאפשרת להם להיכנס לתהליך של דיפרנציאציה...
השלבים החשובים בטיפול הזוגי הם: אבחנה והערכה. תפקידה של ההערכה הטיפולית הוא : בנית תוכנית טיפולית מתוך התכנים הבעייתיים שאובחנו ,בהתאם לגישתו הטיפולית של המטפל.
אבחנה והערכה.הערכה כיצד המטפל ינהל את הטיפול תלויה בגישתו הטיפולית .
במאמר זה תתואר ההערכה ע"פ השלב ההתפתחותי בו נמצא
הזוג שפנה לטיפול.
חיה ויצחק זוג באמצע שנות ה 40 לחייהם. נשואים כ 20 שנה. חיה איננה עובדת עקב בעיות בריאותיות . יצחק עובד בצורה קבועה ומסודרת. לבני הזוג 4 ילדים.
בני הזוג מדווחים על חסר הסכמות בחייהם מראשית הנישואין,יודעים להצביע על 3 מוקדים :
הקשרים עם משפחות המוצא בעיקר קשריה ההדוקים של חיה עם משפחתה.
מצבם הכלכלי הקשה מהווה גם הוא נושא למריבות כאשר יצחק אחראי על הנושא הכלכלי והוא המחליט על כל הוצאות הבית כולל הוצאותיה האישיות של חיה.דינאמיקה שיוצרת תלות קשה של חיה ביצחק.
הקשר עם הילדים. חיה היא הדמות הדומיננטית בחיי ילדיה ליצחק הרגשה שמתקיימת קואליציה בין חיה והילדים שאיננה מאפשרת את התקרבותו אליהם.
בני הזוג מגיעים לטיפול לאחר ריב קשה בו יצחק מסרב להצטרף לטיול משפחתי רב משתתפים,כולם בני משפחתה של חיה. יחד עם זאת שניהם מצהירים שבעת הפניה הם בתקופת רגיעה.
ע"מ להעריך את השלב בו נמצאים בני הזוג ובעזרתו להתוות את הטיפול בזוג ולגזור את התוכנית הטיפולית ניתן להשתמש במודל של ביידר ופירסון (1988). מודל זה מבוסס על רעיון ההקבלה בין התפתחות זוגיות לבין התפתחות ילד מלידתו ועד לשלב בו הוא מגיע לביסוס האינדיבידואליות.
בידר ופירסון מונים מספר שלבים בהתפתחות הזוג: מ: 1.השלב הסימביוטי,2. שלב השונות והנפרדות ( הדיפרנציאציה והספרציה), 3. שלב האימון,4. שלב ההתקרבות מחדש בו מסוגלים בני הזוג בדומה לילד שהגיע לשלב זה, גם להיות אוטונומיים ולהגדיר את עצמם מתוך פנימיותם וגם לשמור על קשר ולדאוג לאינטימיות ולרווחת בן הזוג.
על-פי מודל זה עשויה להתעורר בעיה אצל הזוג באחד משני המצבים הבאים:
1. תקיעות של שני בני הזוג באחד השלבים וחסר יכולת להתקדם ממנו.
2. קיום פער בשלבים בניהם. קיומו של הפער מעיד על הגדרת אחד מבני הזוג את עצמו בצורה נפרדת כאשר הגדרה זו מהווה איום על בן הזוג השני.
הדרך בה חיה ויצחק מציגים את הסיבה לפניה לטיפול עשויה לעורר בלבול אצל המטפל.
על פי הצגת דיברהם ניראה שכל אחד מבני הזוג לסירוגין לעיתים נמצא ברמת סימביוזה ותלות בבן הזוג ולעיתים ברמת הדיפרנציאציה.
חיה מגדירה את עצמה כאישה שאיננה עובדת. מעצם פוזיציה זו היא הופכת להיות תלויה ביצחק. לדבריה: היא מרגישה תלויה ומוגבלת ביכולות שלה מאחר ויצחק מופקד על הנושא הכלכלי יצחק לעומתה מופיע כאיש עובד, עובדה המאפשרת לו לחוש כוח ועצמאות בתחום זה במשפחה. יחד עם זאת הפניה לטיפול היא על רקע משבר בו יצחק מבטא את חוסר רצונו להצטרף לטיול המשפחתי עם משפחתה של חיה הוא מבטא רצון אישי אחר ושונה מצרכיה של חיה וזאת לאחר שנים מרובות שבו הוא הולך אחר רצונותיה. חיה פגועה מיצחק ומתרחקת פיזית ונפשית אפילו מדברת על גירושין, יצחק נבהל ומבקש עוד צ'אנס לחיי הזוגיות בניהם.
שני בני הזוג מבטאים ביחד את הבלבול במצבם הרגשי כאשר חיה חשה נשלטת ע"י ההגבלות של יצחק ואילו הוא חש לא משפיע בבית אלא מוכתב ע"י החלטות של חיה.
ע"פ דברי בני הזוג נראה ששניהם תקועים בשלב אותו ביידר ופירסון מגדירים : symbiotic differentiating"" דהיינו שלב של סימביוזה ובד בבד גם נפרדות ואינם מצליחים להתקדם ממנו.
היחסים הזוגיים מתפתחים לשלב זה כאשר בן זוג אחד מצליח לזוז מעבר לשלב הסימביוטי והתלות בבן הזוג ומתאפשר לו להתבונן לתוך עצמו. מתחילה מחשבה עצמאית ויש שינוי לעבר התבוננות פנימה בדיקת תחושת ה-" העצמי " בן הזוג האחר לא ניראה יותר כמקור לתחושת עצמי. וכתוצאה מכך השינויים מתחילים להראות.
חיה ויצחק מגיעים בתקופת רגיעה, חיה בהתאם
לדפוס הסימביוטי המוכר חרדה להפר את האיזון הזוגי ועל -כן נמנעת או מדברת בזהירות אולם עצם המפגש עם ההימנעות והזהירות מצביעים על כך שמתחילה אצלה התבוננות פנימה לתוכה מה שמאפשר לה מפגש עם רגשותיה ורצונותיה. זוהי הפעם הראשונה בה המערכת הופכת להיות ללא שיווי משקל. ההגעה בשלב זה לטיפול מעידה על מוכנות להציג בחוץ את חוסר שיווי המשקל.
חוסר שיווי המשקל נוצר על ידי אחד האינדיבידואלים שיוצר התפתחות לפני שהאחר מוכן לשינוי.
במקרה של הזוג הנ"ל נראה שאצל שני בני הזוג קימת הבשלות לשינוי אולם חיה היא זו שמבטאת אותו עבור שניהם. לעיתים תזוזה זו מלווה רגשות אשמה.
הקומוניקציה שיש בה תלות ואשם גורמת לאיום אצל בן הזוג השני שמתרגם את הרצונות של בן הזוג השני כתחילת הצעדים הראשונים לעבר סיום היחסים, (חיה באה ואומרת שרוצה גירושין) ציפייה שלילית זו יוצרת מתח ותלות דביקה. בשלב זה יצחק מבוהל מבקש עוד צ'אנס, רוצה להגיע להסכמות ולצאת לזוגיות חדשה.
מתי איך ולמה דיפרנציאציה (שונות) מתרחשת?
השאלה המתעוררת היא: אם השלב הסימביוטי הינו שלב כ"כ מענג מדוע אנשים לא יישארו בשלב זה עם אהבתם האמיתית?
העדויות המרובות הן שרוב הזוגות אינם יכולים לתחזק את העוצמה הגבוהה של השלב ההתחלתי.
בתהליך בנית הזוגיות האגרסיה מתחילה לעלות על פני השטח כאשר השינויים בין בני הזוג מתחילים לקבל ביטוי במציאות החיצונית וההסתגלות נראית חונקת. אחרי זמן בו בני הזוז חיו בשביעות רצון סימביוטית, אנשים אחרים ופעילויות חיצוניות מקבלים משמעות חזקה. לבסוף כל בן זוג יכול לרצות שהאחר יתמוך בתהליך הייחודי שלו של אינדיבידואליות ונפרדות (ספרציה – אינדיבידואציה.)
בדרך-כלל כאשר מדובר בהתפתחותם של ילדים האם מאפשרת לילד בתהליך גדילתו את התהליך של פיתוח האנדבידואליות והנפרדות שלו. מכיוון שבן הזוג איננו הורה ויש לו רצון משלו או משלה התהליך כרוך בקשיים.
בני הזוג הגיעו לטיפול עם חוויה של "כאילו" רומנטיקה מחודשת.
התנהלות זו איננה מחזיקה מעמד ובסופו של דבר מעוררת חרדה אצל חיה. נראה שהנוכחות האמפאטית ,המכילה ומקבלת של המטפלת שיוצרת חוויה של אם המאפשרת גדילה מעניקה תחושה של ביטחון לזוג ומאפשרת להם להיכנס לתהליך של דיפרנציאציה.
הכרה של השוני וההתפכחות מאשליות ביחסי הזוג שירתה כניצוץ שהדליק את התהליך של דיפרנציאציה.
כאשר ענן הפנטזיות הרומנטיות אינו מספיק יעיל להסתיר את השינויים בין בני הזוג המציאות עולה וכעס ואכזבה הופכים להיות רגשות עמם בני הזוג צריכים להתמודד.
בסיטואציה בה בני הזוג מכירים בשוני בינהם והם מבינים שהם צריכים לשנות את התנהלות חייהם, זהו הזמן לסייע לזוג לפתח דינאמיקה לפתרון ריבים.
השאלה הראשונה שיהיה חשוב שהמטפל יתבונן ויעסוק בה היא:
האם בני הזוג יכולים לסבול כעס?
האם הם יכולים להשתמש בכעס ע"מ להכיר שהם שונים ושהשינויים מצריכים את העימות שיעמעם את הפנטזיה הרומנטית.
חיה מציינת שהיא פוחדת לריב עם יצחק, היא לא מפחדת מיצחק.
בשלב הראשון של הדיפרנציאציה המשותף לבני הזוג הפחד מלדבר, לחטוף רגלים קרות ולחזור למצב המוכר. יצחק מושך לכיוון הסימביוזה על – ידי כך שהוא מרכך את דבריה של חיה בעזרת הומור והסברים על רקע של שונות בין גברים ונשים (חוויה שמביא מסיפור חייו האישיים). כמו-כן הוא מרבה לגעת בחיה.גם חיה מתחילה לגעת ביצחק אולי מתוך רצון לחזור למצב המוכר.
תנועה לעבר הדיפרנציאציה מערבת בתוכה אובדן ,צער וכעס על ההרשאה להיעלמות של הזמנים הראשונים ביחד.
תפקיד המטפל בזמן זה הוא לאסוף את הרגשות הקשורות באובדן ולהיות מסוגל לשקפם ולאפשר להם להתקיים בתהליך העבודה.
כאשר בני הזוג יוכלו לפתור את הצער באופן פתוח ומודע ביחד הם יוכלו להיכנס לשלב הדיפרנציאציה עם בסיס יציב יותר.
כיצד נראה טיפול תרפויטי בזוג סימביוטי – דיפרנציאלי
המוקד הראשון לתרפיה עם זוג כזה הוא:
1.לסייע בדיפרנציאציה לשני בני הזוג באותו זמן.
הצעד ההכרחי הוא עבור שני בני הזוג הוא להתבונן באופן אקטיבי בעולם הפנימי של עצמם יותר מאשר להתבונן אחד בשני. ע"מ לבצע זאת הזוג צריך להיות מסוגל לבטא מחשבות אינדיבידואליות רגשות רצונות ושאיפות ולהיות סובלני כלפי החרדה שנוצרת תוך התמודדות, וסובלניים לקונפליקטים הפנימיים שמתעוררים תוך מפגש עם הרצונות והשאיפות האישיים שלהם.
יצחק וחיה נבהלים מהביטוי החיצוני של חיה לאינדבידואציה הם חוזרים אחורה ומתאחדים ביחד סביב מרד הבוגרים במשפחה.
המטפלת משקפת לבני הזוג את המצב ומחזירה אותם לזוגיות.
במצב בו המטפל מאבחן שבני הזוג נמצאים במצב סימביוטי הוא צריך לבנות עבור בני הזוג חוזים אישיים לשינוי ובנוסף לכך לבנות עבור הזוג מטרות משותפות.
המטפל בודק את התרומה שכל אחד תרם להשתלשלות הקשיים ומה כל אחד היה רוצה לשנות אצל עצמו. חיה לאורך התהליך הטיפולי מגלה תלות נוקשה ביצחק בכל הקשור בהוצאות הכספיות היא מקבלת חיזוקים ותמיכה במקומות בהם היא מוציאה כספים עבור צרכיה כאישה כמו:הליכה למספרה,קניית מוצרי קוסמטיקה הכרחיים לה כאישה. חיה מקבלת חיזוקים מהמטפלת לעשות זאת לבדה ללא צירופו של יצחק,וללא התקשרות רגע לפני העשייה לקבל את אישורו .
יצחק מקבל אישור ולגיטימציה לבטא חסר שביעות רצון מהעובדה שניקיון הבית מוטל עליו,או,לגיטימציה לבטא את רצונו להצטרף למגשים חברתיים עם בני משפחתו. לאור העובדה שלקיחת אחריות אישית קשה לשני בני הזוג על המטפל לייעד את אחד מבני הזוג להיות היוזם הראשון של כל סוגיה שעולה. המטפל בשעה הטיפולית מתמקד על בן/בת הזוג שנבחרו להיות "מוביל היוזמה" ומוודא שרגשותיו ורצונותיו יבוטאו בבהירות לפני שהנושא ייחקר בהמשך.
הסוגיות המשימות וההסכמים יהיו במעקב באופן קבוע בתחילת המפגשים .
לאור העובדה שחיה מעלה באופן גלוי את הצורך בנפרדות אולי אפשר לבחור בה להיות היזמית ולתת לה תוך עידוד ותמיכה לבטא רצונותיה וצרכיה ודרכה להגיע למשימות עבור שני בני הזוג. יצחק אומנם מרגיש מצוקה סביב התנהגויות תלותיות שלו בחיה אולם הוא מתקשה לבטא בצורה ישירה את תחושותיו. הוא חסר שביעות רצון שעול הבית עליו אולם הוא מספר על-כך באופן לא ישיר באומרו שאחותו אומרת עליו שהוא מתנהג כמו אישה. תוך דיבורו הוא נבהל מדבריו ומספר שהוא אוהב את הקשר שלו עם חיה.
המטרה היא לעודד את חיה להתנסויות אישיות שיחזקו ויאפשרו גם ליצחק לעסוק בצרכיו האישיים.
סיכום
חיה ויצחק הים זוג שעל – פי המודל של פירסון וביידר (1988 )נוכל להגדירם כזוג שנמצא בשלב המוגדר על-ידם כשלב :
Differentiating-symbiotic המטרה הראשונית של המטפל בשלב זה תהיה לסייע לבני הזוג לפעול לקראת שונות באופן אקטיבי. בסופו של דבר שני בני הזוג צריכים להתבונן פנימה בתוכם ע"מ לגלות את ה "עצמי" שלהם.על המטפל לקחת בחשבון שעד אשר תזוזה בסיסית זו תתרחש המשיכה לכיוון הסימביוטיות אצל הזוג תתרחש, ולא תאפשר את שני הממדים החשובים ביחסים הזוגיים : הלחוד והביחד.
