האם כל הילדים נולדו שווים?

אם, אשר תינוקה אינו מבצע את הפעולות שילדים אחרים מבצעים, מרגישה תסכול וחרדה, ומתחילה לתהות, אם משהו לקוי אצל ילדה או שאולי הוא זקוק לטיפול או לאבחון מיוחד.

השוואות אלו אינן נחלתן של אמהות טריות בלבד. גם אמהות מנוסות יותר נוטות לבצע השוואות בין ילדיהן השונים, וחושבות שקצב ההתפתחות, צריך להיות זהה אצל כל ילדיהן.

למשפחה הקרובה תפקיד נכבד ומשמעותי בהכנסת מתח ולחץ אצל האם, עם שאלות כגון: מה, הוא עוד לא מתהפך? הוא לא אמור כבר להתיישב?

מטרת סקירה זו היא להסביר ולהאיר את נושא ההתפתחות המוטורית התקינה של תינוקות צעירים ולתת כלים מעשיים לעידוד התפתחות ולזיהוי קשיים התפתחותיים.

כאשר מדברים על התפתחות מוטורית של תינוקות יש לשים לב לכמה עקרונות חשובים:
לכל ילד קצב אישי משלו, שנקבע לפי התכונות הגנטיות שלו, הסביבה שבה הוא חי, יכולותיו ואופיו.
אין לבצע השוואות בין ילדים שונים בתוך המשפחה ומחוצה לה- שוב כל ילד הוא יחיד ומיוחד...
אבני הדרך ההתפתחותיות הן כלליות ותינוקות שאינם מבצעים את אותן אבני דרך באותו הזמן , עדיין יכולים להיחשב כבריאים ותקינים.
תהליך ההתפתחות הינו אקטיבי ומורכב משילוב המערכות השונות בגוף. התהליך הינו מתמשך וקושר בתוכו את ההתפתחות וההבשלה הנוירולוגית, המוטורית, התחושתית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית.

שנת החיים הראשונה הינה משמעותית מאוד והתינוק עובר בה תהליך ארוך ומורכב של גדילה והתפתחות. ניתן להסתכל על שנה זו כהר שיש להעפיל מתחתיתו אל פסגתו. מהתנוחה העוברית שלאחר הלידה ועד לעמידה והליכה עצמאית בסופה של השנה. כאשר אנו מטפסים על ההר, כל אחד מאיתנו עושה זאת בדרכו: בקו ישר מתחתית ההר אל פסגתו, בשביל מתפתל, בריצה לאורך השביל או בהליכה אטית, תוך השענות על מקל והסתכלות והנאה מהנוף או מפרח רענן. בכל דרך שנבחר לעלות – נגיע בסופו של דבר לפסגה. רוב המטפסים יבחרו לעלות בדרך הקלה ומהירה, אך גם אילו שיבחרו להתעכב או אולי יתקשו בסופה של העלייה, גם הם יגיעו בסופו של דבר אל הפסגה. וכך גם תינוקות- בדרכים שונות ומגוונות יתפתחו ויתקדמו ביכולותיהם המוטוריות והתפקודיות השונות.

מטרת התינוק במהלך השנה הראשונה לחייו היא להזדקף משכיבה והיכנעות לכוח הכובד, לעמידה זקופה והליכה עצמאית.

על מנת שהתינוק יגדל - הוא צריך לקבל מזון, טיפול אישי, מגע ואהבה,

על מנת שהתינוק יתפתח וירחיב את יכולותיו התפקודיות הוא צריך להתנסות ולחוות מצבים שונים ומגוונים:

התינוק לא יוכל ללמוד לזחול אם לא נותנים לו הזדמנות לשכב על הבטן, תינוק לא יוכל ללמוד להחזיק חפצים שונים אם לא יוגשו לו כבר מגיל צעיר משחקים וחפצים מגוונים בצורתם ובמרקמם, תינוק לא יבחין בין קולה של אימו וקולות אחרים אם לא ידברו אליו, ירגיעו אותו בשיר ובקול כבר מיום לידתו.

כל אלו מביאים אותנו למסקנה שתהליך ההתפתחות בשנה הראשונה לחיים הוא תהליך הדרגתי בו שלב רודף שלב, שלב אחד נסמך על השלב הקודם לו. כאשר בכל שלב יש חשיבות להתפתחות התחומים השונים: מוטוריקה- תנועה, תחושה, תקשורת, קוגניציה, רגש וחברה- סביבה.

למידה ראשונית בסיסית של התינוק מתאפשרת בזכות ניסיון תנועתי ותחושתי מגוון ורב. זהו יתרון שיישמר לזכות הילד לכל אורך התפתחותו.

מי שלא ייתנסה- לא יילמד! ההתנסות מממשת את הפוטנציאל המולד.

התפתחות מוטורית תקינה מאפשרת לתינוק מעבר יעיל מדורג ומגוון משכיבה לעמידה ולהליכה.

ומה תכלס? כיצד ניתן לעודד את ההתפתחות התקינה, הלכה למעשה?

החשוב ביותר- השכבה על הבטן, יש להקפיד להשכיב את התינוק על הבטן, בערות, מוקדם ככל האפשר. אין צורך לחכות שיגדל כדי להרגילו, ככל שנשכיב אותו מוקדם יותר על הבטן כך הוא יכיר תנוחה זאת ויאהב אותה, ילמד לשלוט בראש ובחגורת הכתפיים ויתקדם לעבר ההתהפכות והזחילה.

בשכיבה על הבטן ניתנת לתינוק הזדמנות להתאמן, לחזק להאריך ולהגדיל שרירים תוך התרחקות נכונה וסימטרית מהמשטח עליו הוא שוכב.

(כמובן שאין בעצה זו להחליף את הוראת משרד הבריאות לשינה על הגב, על מנת להקטין את הסיכון למוות בעריסה)

תשומת לב נוספת יש לשים לגיוון בגרייה- יש לשים את התינוק במגוון מיקומים ותנוחות: פעם על משטח הפעילות, פעם בעגלה, פעם במיטה וכמובן הרבה על הידיים. חשוב לגוון בתנוחת ההשכבה: על הבטן, על הגב ולא לשכוח על הצדדים- פעם לימין ופעם לשמאל.

הגיוון יכול לבוא לידי ביטוי גם במגוון הצעצועים שמוגשים לתינוק- רכים וקשים, חלקים ומחוספסים, מנגנים ומקשקשים, צבעוניים ופשוטים.

יש לשים לב ולהימנע מגריית יתר, לתינוק צעיר מספיקים שלושה –ארבעה צעצועים בסביבתו הקרובה, עומס יתר עלול לגרום לבלבול ואי שקט.

הנחת הצעצועים והמשחקים צריכה להיות סימטרית, מימינו משמאלו של התינוק. יש להגיש לו צעצועים לשתי הידיים במידה שווה. בשלב זה של ההתפתחות אנו רוצים לעודד סימטריה בתפקודים השונים, ולראות תפקוד שווה ואיכותי מימין ומשמאל.

ומעל הכל, ואולי לפני הכל- סבלנות - סבלנות - סבלנות... יש דברים שהזמן עושה, לכל זמן, כבר אמר קהלת, וכך גם אצל תינוקות כל דבר בעתו, לכל שלב בהתפתחות צריך בשלות רב מערכתית. לשלד ולשרירים דרושה הסתגלות הדרגתית להתרחקות מהקרקע ולהזדקפות, על מנת לאפשר מנח אופטימאלי לתפקוד. לכן לא ניתן לדחוף ילד לתפקודים חדשים לפני שגופו מוכן לכך, תנו לילד הזדמנות, לוו אותו בהתפתחותו, תנו לו לחקור ולחוות את העולם שמסביבו בנחת ובאהבה.

לסיכום:

התפתחות מוטורית תקינה מתבטאת בתפקוד טוב, לפי נורמות אוניברסליות, בהתאם לגיל/ שלב בו נמצא הילד. ילד בעל תפקוד תקין יכול לבחור במגוון אפשרויות העומדות לרשותו לביצוע אותו התפקוד.

כל מישורי ההתפתחות של התינוק והילד: תחושה, תקשורת, קוגניציה, רגש וחברה- סביבה נוטלים חלק בהתפתחות המוטורית- תנועתית ובהתאם: ההתפתחות המוטורית- תנועתית משפיעה על מישורי ההתפתחות האחרים- תחושה, תקשורת, קוגניציה, רגש וחברה- סביבה.

ואם בכל זאת יש שאלות, חששות , קשיים או עיכובים- נשמח לעזור....

אין במידע המפורט במאמר זה להחליף ייעוץ מקצועי. בדבר שאלות ומידע ספציפי יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך.