הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק

אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר

לוגו על הספה
  • בית
  • חפש מטפל
      • חיפוש באינדקס
      • חיפוש מתקדם
      • קבל המלצה מהצוות שלנו
      • פיזיותרפיה
      • ריפוי בעיסוק
      • קלינאית תקשורת
      • טיפולים בהבעה ויצירה
      • טיפול באומנות
      • טיפול משפחתי
      • טיפול פסיכולוגי

      • טיפול פסיכולוגי תל אביב
      • טיפול פסיכולוגי בשרון
      • טיפול פסיכולוגי בדרום
      • טיפול פסיכולוגי בחיפה
      • טיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול פסיכולוגי לילדים

      • טיפול פסיכולוגי לילדים בשרון
      • טיפול פסיכולוגי לילדים בתל אביב
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול זוגי

      • טיפול זוגי בתל אביב
      • טיפול זוגי בשרון
      • טיפול זוגי בצפון
      • טיפול זוגי בירושלים
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול במתבגרים

      • טיפול במתבגרים תל אביב
      • טיפול במתבגרים בשרון
      • טיפול במתבגרים בצפון
      • ...אזורים נוספים
      • הדרכת הורים

      • הדרכת הורים בתל אביב
      • הדרכת הורים בשרון
      • הדרכת הורים בצפון
      • הדרכת הורים במרכז
      • ...אזורים נוספים
      • CBT

      • CBT בתל אביב
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול מיני

      • טיפול פסיכיאטרי

  • פורומים
      • פורום קלינאית תקשורת
      • פורום התמכרויות
      • פורום הגיל השלישי
      • פורום אמהות, היריון ולידה
      • פורום גיל ההתבגרות
      • פורום ייעוץ לקהילה הגאה
      • פורום הדרכת הורים
      • פורום זוגיות , טיפול זוגי
      • פורום פסיכולוגיית ספורט
      • פורום טיפול פסיכולוגי
      • פורום דיכאון, חרדה
      • פורום קורונה
      • פורום אבחונים
      • פורום טיפול פסיכולוגי ילדים
      • פורום שירות צבאי
      • פיזיותרפיה התפתחותית
  • ערוצי תוכן
      • מידע כללי

      • מילון מונחים
      • השירות הציבורי
      • מכונים טיפוליים
      • מידע על סוגי טיפול
      • הכשרות והסמכות של מטפלים
      • כלים להורות אפקטיבית
      • הבלוגים של על הספה
      • ערוץ וידאו

      • גמילה מחיתולים
      • התפתחות מוטורית תינוקות
      • סרטוני הדרכת הורים
      • ויסות חושי
      • הכנה לכיתה א
      • הצבת גבולות וסמכות הורית
      • אכילה בררנית
      • התפתחות תינוקות - זחילה
      • מאמרים

      • גיל ההתבגרות
      • טיפול בילדים
      • כתבות בנושא דיכאון וחרדה
      • לקויות למידה
      • זוגיות ומשפחה
      • טיפול פסיכולוגי
      • איכות חיים
      • חגים ומשפחה
  • לאנשי מקצוע
    • מאגר מדריכים מקצועיים
    • הצטרפות לאינדקס שלנו
    • לוח לקהילה המקצועית
    • כלים ושירותים למטפלים
    • הרשמה לניוזלטר
    • פרסום מאמרים בעל הספה
    • כניסת מטפלים רשומים
  • תחומי טיפול
      • טיפול בדיכאון
      • טיפול בחרדה
      • הפרעות אכילה
      • התמכרויות
      • לקויות למידה והפרעות קשב
      • נכויות ומחלות כרוניות
      • אבחונים
      • מיינדפולנס
      • פסיכולוגיה תעסוקתית
      • פסיכודרמה
      • התפתחות הילד
      • גיל ההתבגרות
      • בעיות משפחתיות וזוגיות
      • אבל ואובדן
      • טיפול רגשי בילדים
      • הגיל השלישי
      • טיפול בקשיים מיניים
חפש באתר  
חפש באתר  
פעולות נפוצות באתר
  • אודות על הספה
  • הרשמה לאינדקס שלנו
  • צור קשר
  • כניסת מטפלים רשומים
  •   בית
  •   חיפוש באינדקס
  • חפש מטפל
    • טיפול פסיכולוגי
    • טיפול אונליין
    • טיפול זוגי
    • הדרכת הורים
    • טיפול במתבגרים
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
  •   לפורומים של אתר על הספה
  •   הרשמה לאינדקס שלנו
  • ערוצי תוכן
    • מאמרים
    • ערוץ וידאו
  • לאנשי מקצוע
    • כניסת מטפלים
    • הצטרפות לאינדקס שלנו
    • מאגר מדריכים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • לוח לקהילה המקצועית
    • כלים ושירותים למטפלים
  • תחומי טיפול
    • טיפול בדיכאון
    • טיפול בחרדה
    • התפתחות הילד
    • פסיכודרמה
    • מיינדפולנס
    • פסיכולוגיה תעסוקתית
    • טיפול בקשיים מיניים
    • לקויות למידה והפרעות קשב
    • הפרעות אכילה
    • לכל תחומי הטיפול
לוגו על הספה

על הספה, המגזין, כתבות בנושא חרדה


  • בית
  • המגזין
  • כתבות ומאמרים
  • הקשר בין סגנון התקשרות בגיל צעיר לתפקוד בזוגיות

הקשר בין סגנון התקשרות בגיל צעיר לתפקוד בזוגיות

קרן קפלן ופרופ' אורן קפלן, פסיכולוגים קליניים


א | א | א | א | (שנה גודל אות)
שתף מאמר בפייסבוק
שתף מאמר בווטסאפ

מקור הקשר בין ינקות לזוגיות: ג'ון בולבי ותאורית ההתקשרות - Attachment
ג'ון בולבי סבר שהאופן בו נוצרות התקשרויות בילדות המוקדמת משפיע על הקשרים הרומנטיים שנוצרים בבגרות. כיום זו אולי תפיסה ברורה מאליה, אך עד לפני כמה עשרות שנים לא נתפס הקשר הרגשי בין הורה לתינוק כמשמעותי והוא התמקד בעיקר במתן צרכים פיזיולוגיים. לפי התפיסה שרווחה אז, יחסי קרבה, אהבה ותלות מתפתחים רק בשלב מאוחר בהרבה.

כדי להמחיש זאת ניתן לתאר את אופן הטיפול בילדים שחלו ונזקקו לאשפוז רפואי בבית חולים בתקופתו כתיבתו הראשונה של בולבי לפני כ-70 שנה. ילדים אלו הושמו בחדר מבודד בבית החולים והוריהם לא הורשו לבקר אותם כלל. העילה הרפואית היתה אולי מוצדקת שכן באותה עת לא היו תרופות אנטיביוטיות והרפואה לא ידעה כיצד להתמודד עם נגיפים מדבקים. עם זאת, ההצדקה הפסיכולוגית היתה שהילד, בשל גילו הצעיר, זקוק רק לטיפול הפונקציונאלי, ואינו זקוק לתמיכה נפשית. ניתן לדמיין את רמת המצוקה והטראומה שיכול ילד צעיר לחוות אחרי שבוע-שבועיים של הפרדה טוטלית ממשפחתו ללא כל הסבר ותובנה על מה שאירע, ועוד בעת מחלה והתמודדות עימה. אולם כאמור, באותה תקופה הדבר היה נראה טבעי כמעט באותה מידה בה דג באקווריום אמור להרגיש בנוח, כל עוד מסופקים לו צרכי הקיום הבסיסיים. בולבי היה פורץ דרך וזכה להתנגדות ובוז מתיאורטיקנים ואנשי מקצוע בתקופתו על "רגישות היתר" שלו לילדים. הוא ניסה להבין ולהסביר את המצוקה העזה שחשו תינוקות שהופרדו מהוריהם וטען כי תהליך ההתקשרות של הילד לאימו נובע מצורך ראשוני מולד וקיומי שיש לבני האדם בחמימות ובקרבה ל"אחר משמעותי" שעוזר להם לשרוד ומגן עליהם מפני זרים. בתחילת החיים התנהגות זאת מובילה להתקשרות בין התינוק לדמות המטפלת בו (בדרך-כלל האם) ובהמשך החיים היא מובילה להתקשרות בין מבוגרים. בולבי ביסס את התיאוריה שלו בעיקר על תצפיות שערך בתינוקות וילדים שהופרדו מהוריהם. הוא מצא מאפיינים דומים - בתחילה תינוקות וילדים אלו הביעו מחאה וחרדה שבאו לביטוי בבכי ובחיפוש אחר האם. בשלב הבא הם הביעו ייאוש, פסיביות ודכדוך. בשלב האחרון הם הביעו ניתוק רגשי והתעלמו מהאם גם לאחר חזרתה לחדר. לטענתו מצבים נפשיים אלו מוטבעים בנפשו של התינוק במידה וחוויות קשר שליליות שכאלה חוזרות על עצמן שוב ושוב, והן יאפיינו קשרים בין אישיים בעייתיים של התינוק גם בבגרותו. הבסיס הבטוח שמספק המבוגר המטפל לתינוק מאפשר לו לחקור את הסביבה ולפתח עצמאות מבלי שירגיש מאוים מהסכנה של אובדן הקשר עם המבוגר המטפל. תינוק, שהמבוגר המטפל בו זמין, רגיש ומגיב לאיתותיו, מפתח בטחון פנימי שהוא אינו לבד ולכן יהיה חסון יותר מבחינה נפשית לפרידה. תינוק שחסר חווית ביטחון שכזו עלול לפתח חרדות נטישה ומצבים חמורים יותר של דיסוציאציה וניתוק.

דפוס היחסים של התינוק עם דמות ההתקשרות הראשונה שלו יוצרת אצלו מודלים מנטאליים שבעזרתם הוא תופש את העולם ומגבש ציפיות והערכות לגבי תגובות הסביבה כלפיו בעתיד. במקביל, בונה התינוק מודלים מנטאליים לגבי עצמו. כך נבנית למשל התדמית "עד כמה אני יכול להיות אהוב", ועד כמה כדאי להשקיע בקשר עם האחר כדי ליצור מערכת יחסים מספקת. המודלים המנטאליים שהתינוק מפתח כלפי הסביבה וכלפי עצמו ישמשו בסיס ליצירת קשרים רגשיים עמוקים וקשרי אהבה בפרט בבגרות.

כמובן שאופי מערכת ההתקשרות מצוי ברצף בין מצבים שונים, כאשר מצד אחד של הציר קיימת לצידו של התינוק דמות מטפלת, זמינה, אמפתית וחמה. בקצה השני של הרצף מצויה דמות מזניחה ומתעללת. הורים רבים נמצאים במקום כלשהו על גבי הרצף הזה, והחשיבות אינה בהכרח רק למצב בודד וספציפי אלא לתנודות שיש על גבי הרצף הזה לאורך הילדות והחיים. למשל, תנודות קיצוניות בין שני צידי הרצף עלולות להיות הרסניות יותר מהתנהגות קבועה בנקודת ביניים גם אם אינה אידיאלית. מכאן שדפוס ההתקשרות מושפע גם מאיכות ההתקשרות אך גם מיציבותה וממידת יכולתו של הילד לחזות את התנהגות הדמות המטפלת בו.

איינסוורת', תלמידתו של בולבי, פיתחה מתודולוגיה מפורסמת בשם – ניסוי "מצב הזר". בניסוי שהיא עיצבה נערכו תצפיות על אמהות ותינוקות במספר אפיזודות מובנות ומתוכננות מראש. בניסוייה התינוק והאם הוכנסו לחדר עם משחקים ובמהלך התצפית נבחנו מצבים שונים בהם אישה זרה וחברותית נכנסה לחדר ונבחנה תגובתו של הילד במצבים שונים, כאשר האם נמצאת, נעדרת, חוזרת וכדומה. הניסוי נערך כך שהלחץ על התינוק הלך וגבר באופן הדרגתי וגרם לו לבטא התנהגויות התקשרות בעוצמה הולכת וגוברת. החוקרים צפו כיצד מווסת התינוק את תחושות המצוקה שלו בעזרת ההתקשרות לאמו וכיצד הוא משתמש באמו כבסיס בטוח שממנו הוא יוצא למסעות מחקר בסביבה החדשה שכללה אנשים זרים. כמו כן הם צפו בתגובות התינוק לפרידה מהאם ולפגישה המחודשת איתה.

אינסוורת' זיהתה שלושה סגנונות התקשרות אצל התינוקות. "סגנון התקשרות בטוח" אפיין כ-60% מהתצפיות ובו הילד הפגין סקרנות עם חשש מסוים כלפי האישה הזרה, מחאה מסוימת על עזיבת האם את החדר, כמו גם שמחה וביטחון עם חזרתה. "סגנון התקשרות חרד אמביוולנטי" שאפיין כ-20% מהתינוקות היה כרוך בחרדה גבוהה בנוכחותה של האישה הזרה, במצוקה גבוהה לפרידה, ובכעס ואמביוולנציה כלפי האם עם חזרתה לחדר. "סגנון התקשרות נמנע" שאפיין את 20% הנותרים היה כרוך בהימנעות מהאם עוד בזמן שהותה בחדר, כעס ורתיעה עם עזיבתה, אך אדישות והתעלמות הפגנתית ממנה בחזרתה. תינוקות אלו מיעטו לבכות ומצבם היה החמור יותר מבחינת סגנון ההתקשרות שלהם והשלכותיו לעתיד. איינסוורת' זיהתה התנהגויות אימהיות שתאמו והסבירו את סגנון ההתקשרות של הילדים ולמעשה רוב המודלים הקלאסיים להדרכת הורים הפועלים עד היום מסתמכים על ממצאיה של איינסוורת' ועל תיאורית ההתקשרות.

עם זאת, חלפו כמה עשרות שנים מפרסום ממצאים אלה ועד יישומם, לא רק לקשר בין הורים לילדים, אלא גם להבנת תפקידם של תהליכי ההתקשרות בבגרות. חזן ושייבר היו הראשונים שחקרו את הרעיונות של בולבי בהקשר של מערכות יחסים רומנטיות. מטרתם היתה להמשיג אהבה רומנטית בין מבוגרים באמצעות המונחים של תיאורית ההתקשרות, ואכן הרצף שבין התקשרות בטוחה, להתקשרות חרדתית והתקשרות נמנעת התאים "כמו כפפה ליד" לתיאור מערכות זוגיות.

לדוגמה, ניתן לצפות שמבוגרים שיהיו בטוחים במערכות היחסים שלהם ירגישו ביטחון שבני הזוג שלהם "יהיו שם בשבילם" כשיזדקקו להם, ולא פחות חשוב – יהיו מוכנים ליצור מצבים שבהם הם תלויים באחרים או/ו שאחרים תלויים בהם. בניגוד לכך, מבוגרים אחרים בעלי דפוס התקשרות חרד יחששו שאחרים לא אוהבים אותם מספיק, ויגיבו בנקל בתסכול או בכעס כאשר הצרכים ההתקשרותיים שלהם לא יסופקו לשביעות רצונם. אחרים יכולים להגיב בהימנעות, למשל יפגינו בדרכים שונות שאינם מעוניינים במערכות יחסים קרובות, יעדיפו לא להיות תלויים מידי באנשים אחרים ו/או שאחרים יהיו תלויים בהם וכדומה.

ממצאי המחקר של חזן ושייבר הראו קשר בין אופי מערכות היחסים הרומנטיות של אנשים לאופי היחסים המוקדמים שלהם עם הוריהם. הם פיתחו שאלון למדידת סגנונות התקשרות של מבוגרים ומצאו התפלגות של סגנונות התקשרות בבגרות הדומים במאפייניהם לאלו שנמצאו בגיל הצעיר.

ההתייחסות לתיאורית ההתקשרות בבגרות תפסה לאחר מכן תאוצה משמעותית וחוקרים שונים החלו לפרסם ממצאים בנושא, חלקם שונים מאלו של חזן ושייבר. לדוגמה, כלי אבחוני אחר שפותח על ידי מיקולינסר ושותפיו מצא התפלגות של 46% בטוחים, 33% נמנעים ו- 18% חרדים השונה מההתפלגות המדווחת בספרות. קים ברטולמאו הציגה מודל תיאורטי המתאר ארבעה סגנונות התקשרות ולא שלושה כפי שאופיין במודל המקורי. הממצאים המחקריים שהצטברו הראו שלמרות הקשר הברור בין סגנון ההתקשרות בילדות המוקדמת והבגרות, קיימים הבדלים משמעותיים בין דפוסי ההתקשרות ומאפייניהם בילדות ובבגרות שדורשים התאמה של המודל המקורי. לדוגמה, אצל ילדים רמת המודעות לצרכי ההתקשרות נמוכה ולכן ניתן לראות את ההתנהגות הנמנעת אצלם כתגובה אוטומטית שמאפשרת "כיבוי" של מערכת ההתקשרות. לעומת זאת אצל מבוגרים קיימות רמות שונות של מודעות לצרכי ההתקשרות ולכן הימנעותם היא לא אוטומטית אלא התנהגות אקטיבית הנובעת מפחד מאינטימיות.

המחקר האינטנסיבי בתחום דרש אינטגרציה וב-1998 אספה קלי ברננד, תלמידתו של שייבר, את כל שאלוני ההתקשרות שנוצרו ויצרה בעזרתם שאלון מאוחד הנע על שני צירים: ציר החרדה בהתקשרות וציר ההימנעות בהתקשרות. שני צירים אלו, הכוללים את התנודה בין ביטחון לחרדה מחד ובין הימנעות ותגובתיות מאידך, עשויים להדגים את מצבי ההתקשרות האפשריים בבגרות. המשגה זו הביא לכך שרוב המחקר והדיון המקצועי כיום בתחום ההתקשרות עבר ממודל של 3 הקטגוריות (בטוח חרד, נמנע) למודל של שני צירים (ארבע קטגוריות 2 X 2) המאפשר חפיפה בין הקטגוריות השונות.

ניסוי שדה התעופה של פריילי: פריילי ושייבר ערכו מחקר תצפיתי בשדות תעופה שונים בקליפורניה, שכן בשדות תעופה מתרחשות באופן טבעי פרידות בין אנשים מבוגרים וקל יחסית לעקוב אחרי ההתרחשויות בהם. בתחילת המחקר התבוננו החוקרים בזוגות שנפרדו טרום טיסה וקידדו את התנהגויותיהם של אנשים אלו. ארבעת הסעיפים הראשונים נלקחו ממחקרה של איינסוורת': שימור קשר, חיפוש קשר, הימנעות, התנגדות, ונוספו להם גם עצבות, השגחה/טיפול ומיניות. בהמשך פנו החוקרים לזוגות שונים שהמתינו לטיסה וביקשו מהם למלא שאלון אנונימי ולאחר מכן צפו בהיחבא בזוגות אלו וניתחו את תגובותיהם. מגוון ההתנהגויות היה רחב: אנשים נצפו מתחבקים, מתנשקים, בוכים וכו'. היו שחיבקו חיבוקים עזים, היו שנישקו נשיקות ממושכות והיו כאלו שהניפו יד בסתמיות לשלום כאשר בן הזוג עמד בשער העליה למטוס.

ממצאיהם של של פריילי ושייבר במחקר זה מתייחסות רק לנשים. הם מצאו שנשים שהוגדרו על-פי השאלונים שמילאו, כבעלות "סגנון התקשרות בטוח", הביעו יותר את חרדתן, חיפשו נחמה אצל בני-זוגן וסיפקו להם נחמה. הן פנו אליהם,חיבקו אותם, החזיקו את ידיהם וכו'. נשים שהוגדרו כבעלות "סגנון התקשרות נמנע", לא חיפשו מגע עם בני זוגם והתרחקו מהם ללא חיבוקים ממושכים המביעים קירבה. נשים בעלות "סגנון התקשרות חרד" שמרו על בני זוגן "קרוב אליהן", הן הרגישו מצוקה וחוו סבל. יש לציין, מן הסתם, שאצל מבוגרים נצפו התנהגויות מיניות שלא נצפו אצל ילדים. כמו כן, יש לזכור שביחסים רומנטיים, להבדיל מיחסי תינוק-מטפל ,שני המבוגרים הם דמויות משמעותיות שנותנות וגם לוקחות, לכן נצפה אצל המבוגרים מגוון רחב יותר של התנהגויות התקשרותיות.

מחקר דומה לתצפיות שדה התעופה בוצע על ידי סימפסון שעקב אחרי זוגות שהתנדבו להשתתף בניסוי ומילאו שאלוני התקשרות בעזרת מצלמה במעגל סגור בזמן שהמתינו יחד בחדר ההמתנה לתחילת הניסוי. הוא מצא קשר בין ממצאי השאלונים לניתוח צילומי הוידיאו על התנהגות הזוגות בחדר ההמתנה.

עד כה הצגנו בעיקר את הקשר בין דפוסי התקשרות ומאפייני מערכות יחסים מתחילת החיים למערכות יחסים רומנטית בבגרות, אולם בהמשך למחקריהם של חזן ושייבר החלו להיבדק גם קשרים בין סגנון התקשרות לאוריינטציה לעבודה. החוקרים התייחסו לעבודה בבגרות באופן דומה לאופן בו תינוקות התייחסו למשחקים בחדר. במחקרי התינוקות תפקודם של ילדים בחדר המשחקים היה שונה בהתאם לסגנון ההתקשרות שלהם, ואכן גם במחקרי המבוגרים נמצאו דפוסי עבודה אופייניים לפי סגנון ההתקשרות. לדוגמה, מבוגרים בעלי סגנון התקשרות בטוח דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק בעבודה ויחסים טובים עם קולגות,הרגשת בטחון וקיומן של אפשרויות קידום. במונחי איזון בין עבודה ואהבה, בעלי סגנון התקשרות בטוח נטו לייחס ערך גבוה יותר ולתת דגש רב יותר להנאה מיחסים בין-אישיים מאשר לעבודה.

לעומתם, מבוגרים בעלי סגנון התקשרות חרד דיווחו על חוסר ביטחון בעבודה, הרגשה של היעדר הכרה והערכה מצד חבריהם לעבודה ואי-שביעות רצון מקידומם. נמצא שהעיסוק שלהם ביחסים בינאישיים בא לעיתים על חשבון תפקודם בעבודה. הם מעדיפים לעבוד עם אחרים משום שמטרתם היא לזכות בכבוד ובהערצה מחבריהם לעבודה. הם מפחדים מדחייה בשל ביצועים לא טובים וענייני אהבה מפריעים להם בביצוע העבודה. יש להם את המשכורת הנמוכה ביותר מבין שלושת הקבוצות של סגנונות התקשרות, ללא קשר לרמת השכלה. הם סובלים מהסחות דעת בעבודה, קשה להם לסיים פרויקטים והם מתרשלים בעבודתם לאחר שהם מקבלים עליה תשבחות. לבסוף, מבוגרים בעלי סגנון התקשרות נמנע דיווחו על אי שביעות רצון מקולגות לעבודה אך על רמה גבוהה של שביעות רצון מהעבודה. במונחי איזון בין אהבה ועבודה היתה להם נטייה גבוהה יותר להדגיש את חשיבות העבודה על פני האהבה.

נמצא שהם מנצלים את שלל הפעילויות בעבודה כדי להימנע מאינטראקציות חברתיות. העבודה לדעתם מפריעה ביצירת קשר עם חברים ומפריעה להם בחיי החברה. הם פחות מרוצים מעבודתם למרות שהם מרוויחים כמו האנשים בעלי סגנון ההתקשרות הבטוח. הם לא יוצאים להרבה חופשות מהעבודה ומעדיפים לעבוד לבד.

לסיכום, התמונה הכוללת שעולה מתוך הסקירה הנוכחית מדגימה שדפוסי התקשרות הנוצרים בגיל צעיר בחיים סביב היחסים בין התינוק לאימו ודמויות מטפלות נוספות, משפיעים ומובילים את הפרט בשבילי החיים לאורך שנים רבות, הן ביחסיו הבינאישיים הכלליים, הן ביחסים רומנטיים עם בני זוג והן במקומות העבודה. מודעות לדפוס ההתקשרות האישי היא בסיס חשוב להתמודדות עם קשרים בין-אישיים ומהווה חומר גלם משמעותי במסגרת של טיפול פסיכולוגי.
  • תגיות

  • טיפול בחרדה

  • התפתחות הילד

  • זוגיות ומשפחה

דפוס היחסים של התינוק עם דמות ההתקשרות הראשונה שלו יוצרת אצלו מודלים מנטאליים שבעזרתם הוא תופש את העולם ומגבש ציפיות והערכות לגבי תגובות הסביבה כלפיו בעתיד.

אנשי מקצוע רלוונטים לתחום


קלודיה קראוס-אינדקס מטפלים מומלצים

קלודיה קראוס

פסיכולוגית קלינית לילדים

התמחות: טיפול בילדים, חרדה, קשיים התפתחותיים,טיפול דיאדי, טיפול זוגי, הדרכת הורים, טיפול בהורות, מערכות יחסים, משברי חיים
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,רמת גן
שפה: עברית,אנגלית, צרפתית

פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בנשים גברים, הורים וילדים, בזוגות וביחידים. המוטו שלי הוא פסיכולוגיה בגובה העיניים, קבלה והקשבה יחד עם מקצועיות ומומחיות רבת שנים.

מידע נוסף

   

צור קשר

נועה טייכר-אינדקס מטפלים מומלצים

נועה טייכר

פסיכולוגית קלינית מומחית

התמחות: טיפול בחרדות ומתחים וטראומה, במועקה וכאב נפשי, בתקופות של אתגרים ושינויים, שאלות לגבי קריירה וזוגיות. בנושא של יחסים מורכבים עם אחרים ועם עצמי, ביקורת עצמית, אשמה בושה ועוד.. וכן, יעוץ והדרכה לגבי ילדים ומתבגרים
אזור בארץ: להבות הבשן, גליל עליון, קרית שמונה, צפון רמת הגולן, ראש פינה.
שפה: עברית, אנגלית

פסיכולוגית קלינית מומחית, עם ניסיון ארוך שנים בבריאות הנפש של מבוגרים ילדים ונוער; מטפלת בקליניקה פרטית בקיבוץ להבות הבשן, וכן טיפולים אונליין וטיפול טלפוני.

מידע נוסף

   

צור קשר

עירית בן ניסים-אינדקס מטפלים מומלצים

עירית בן ניסים

עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית

התמחות: מטפלת במבוגרים,מתבגרים וילדים במשברי חיים,חרדה, דיכאון, פוסט טראומה,קשיים במערכות יחסים ,זהות מינית,אבדן ואבל ועוד.
אזור בארץ: גבעתיים, רמת גן, תל אביב
שפה: עברית

אני עו''סית קלינית. מטפלת במבוגרים.ות מתבגרים.ות וילדים.ות . מאמינה בטיפול קשוב ורגיש, ביצירת מרחב תומך לעולם הפנימי והתבוננות שמאפשרת חופש פנימי והתפתחות נפשית.

מידע נוסף

   

צור קשר

מיכל שוורץ-אינדקס מטפלים מומלצים

מיכל שוורץ

פסיכולוגית ויועצת זוגית

התמחות: בעיות משפחתיות וזוגיות, התמודדות עם משברים אישיים או זוגיים, התמודדות עם מגוון מערכות יחסים, הדרכת הורים
אזור בארץ: אזור השרון, הרצליה, רעננה, כפר סבא, רמת השרון, טיפול אונליין
שפה: עברית

ניסיון רב עם זוגות בכל שלבי החיים, זוגות לפני חתונה, משבר לאחר הילד הראשון, שחיקה, בגידה ושאר אתגרי הזוגיות. משלבת בתהליך גישות וטכניקות שונות לפי הצורך.

מידע נוסף

   

צור קשר



כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך


השמנת יתר אצל ילדים זווית נוספת - אפרת תמרקין – הדרכת הורים

הפרעות אכילה, מתבגרים, התפתחות הילד


השמנת יתר אצל ילדים זווית נוספת הקשר בין חוסר גבולות לבין השמנה מפתיע, נכון? אולם חוסר הצבת גבולות בבית לגבי סוג המזון הנאכל, שעות האכילה והרגלי התזונה בכלל בהחלט יכולים להוליד ילדים הסובלים מהשמנת יתר.

מהי הצפה רגשית ואיך ניתן להתגבר עליה? - צוות על הספה

חרדה, טיפול פסיכולוגי, איכות חיים


מהי הצפה רגשית ואיך ניתן להתגבר עליה? רוב אנשים עברו חוויה של הצפה רגשית, לפחות פעם אחת בחייהם. במאמר זה ננסה להסביר מדוע הצפה כזו מתרחשת, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה אפשר לעשות כדי להתגבר עליה.

מגדר - יוסי אוסדון - פסיכולוג חינוכי מומחה

מתבגרים, התפתחות הילד, טיפול פסיכולוגי


מגדר בית ספר קיבוצי, אחד מהוותיקים שבמדינה, היום הראשון שלי בעבודה. אני מתלווה למנהלת השירות הפסיכולוגי לצפייה בטקס פתיחת שנת הלימודים. לא היה זה מחזה נדיר לראות ארבעה ואולי אף חמישה דורות עומדים בהתרגשות ומלווים בעיניהם את הזאטוטים העוברים בתוך שביל כפות התמרים בדרך להפיכתם לתלמידים.

שינה והירדמות - תינוקות וילדים (גיל 5 חודשים ועד 5 שנים) - נטי בר - יועצת שינה ומנחת הורים לגיל הרך

התפתחות הילד, איכות חיים


שינה והירדמות - תינוקות וילדים (גיל 5 חודשים ועד 5 שנים) הגעתי למצב שאני לא ישנה בלילות! הילדה המתוקה שלי בת שנה ו7 חודשים נרדמת רק בידיים! רק ככה היא מסכימה להירדם! זה מאודדד קשה לי!







על הספה

צוות אתר על הספה, משלב אנשי מקצוע טיפוליים יחד עם אנשי אינטרנט. לכולנו, חוויה מדהימה ועם זאת כל כך שונה של טיפול פסיכולוגי. לשם כך יצרנו את "על הספה" מתוך רצון לעזור לכל מי שחש אי נוחות או קושי בחייו, למצוא את העזרה המקצועית הנכונה ולהתחיל, כבר היום, במסע לקראת איכות חיים טובה יותר.

  •    אודות על הספה
  •  [email protected]
  •  054-5690181
  •  על הספה בפייסבוק
  •    צור קשר
  •    אזור אנשי מקצוע
 אודות ועזרה
אתר על הספה מקשיב לכם על מנת לשרת אתכם טוב יותר, נשמח לקבל מכם תגובות, הערות וביקורות.
מטפלים ממליצים עלינו
אין תחליף למפגש הבינאישי. אך בימינו המפגש הראשוני מתחיל הרבה לפני ששני אנשים נפגשים פנים אל פנים
הצטרפות לאינדקס מטפלים - "על הספה" מציע לך מגוון שירותים וחבילות אטרקטיביות שיאפשרו לכם שליטה מלאה ואיכותית בתכנים שיקראו אודותכם לקוחות וקולגות

 ערוצים מומלצים


  •    פורומים בעל הספה
  •    ערוץ הוידאו של הספה
  •    כתבות בעל הספה
  •    תחומי טיפול
  •    אזור אנשי מקצוע
  •    אינדקס מדריכים
  •    טיפול פסיכולוגי מוזל
  •    לוח לקהילה המקצועית
  •    הבלוגים של על הספה

 אינדקס על הספה


  •    טיפול פסיכולוגי
  •    טיפול זוגי
  •    הדרכת הורים
  •    פיזיותרפיה
  •    קלינאית תקשורת
  •    ריפוי בעיסוק
  •    טיפול פסיכיאטרי
  •    קבוצות טיפוליות
  •    CBT

התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך.
השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר .
  כל הזכויות שמורות לאתר על הספה ©