התמודדות עם חרדות לקראת לידה
הדר נולמן, פסיכותרפיסטית
אנחנו לקראת אירוע לא ידוע, לא צפוי, שאין לנו שליטה עליו ושטמון בו המון כאב, אז ברור שהוא יעורר חרדות. יחד עם זאת חשוב שננסה למצוא דרך להתמודד עימם כדי שנוכל לעבור את ההריון קצת יותר בקלות ולהתכונן ללידה.
כל אחת חווה זאת בזמן אחר במהלך ההריון, בעוצמה משתנה וכמובן בהקשרים שונים. יש נשים החוששות בעיקר מהשלב של לפני הלידה: האם העובר יתפתח כמו שצריך, איך ארגיש, האם אצליח לסיים את ההיריון, איך אדע לזהות את הצירים, למי אודיע, מתי אסע לבית החולים או אקרא למיילדת, איך אסע, מה יהיה עם הילדים הגדולים ועוד. אצל רובינו החרדות נסובות סביב מהלך הלידה: הפחד מסיבוכים, מלידה ארוכה ובמיוחד מהכאבים הצפויים. אנחנו מדמיינות את הכאב כבלתי נסבל, שואלות את עצמינו אם יש בידינו הכוחות להתמודד איתו ואיך בכלל נצליח לעבור את הלידה. יש שיסבלו מחרדות הנוגעות בשינוי הדרמטי שיתרחש בחייהן לאחר הלידה: איך התינוק יראה, האם הוא יהיה בריא, איך ארגיש, האם אדע מה לעשות איתו, האם אני אוהב אותו ועוד.
זה אומנם לא נעים וקשה אבל חשוב שנדע שזה טבעי. אנחנו לקראת אירוע לא ידוע, לא צפוי, שאין לנו שליטה עליו ושטמון בו המון כאב, אז ברור שהוא יעורר חרדות. יחד עם זאת חשוב שננסה למצוא דרך להתמודד עימם כדי שנוכל לעבור את ההריון קצת יותר בקלות ולהתכונן ללידה.
ראשית אני רוצה להמליץ לך לשבת רגע ולנסות לברר מהו הדבר ממנו את הכי חוששת, כיצד זה בא לידי ביטוי, מהי העוצמה של החרדה ובסופו של דבר איך את מתמודדת ואם הדרך הזאת עוזרת לך להרגיע את החרדות ולהכניס לתוכך שקט וביטחון לקראת הלידה. אני מציעה לשבת כמה שרק צריך ולענות על השאלות האלו בכנות. אין כאן תשובה נכונה או לא נכונה, הרעיון הוא רק להתבונן במחשבות, רגשות ובהתנהגות שלך מתוך אמונה שכל מה שעולה זה בסדר.
הישיבה הזאת וההתבוננות פנימה היא הצעד הראשון בתהליך ההתמודדות עם החרדות. עצם היכולת להיות רגע עם החרדות, לתת להם מקום, להכיר אותן, ללמוד אותן בלי שיפוטיות אלא מתוך הבנה שזה מה שיש ושזה טבעי ובסדר. התהליך הזה שהוא לא תמיד פשוט יש בו משהו שמרגיע ועשוי להיות הפתח לשינוי. יכול להיות שזה קשה להתבונן ולוקח קצת יותר זמן, אני מציעה להקדיש לזה את כל הזמן שצריך כדי להגיע לתשובות הכי אותנטיות, שיתארו בצורה מדויקת את החרדות שלך.
אחרי שהכרנו את החרדות שלנו קצת יותר לעומק והיינו מעין מתבוננות מהצד, אנחנו מבינות שזה חלק טבעי ובלתי נפרד מהריון ולידה ואנחנו מקבלות את הרגשות שלנו. זה השלב שבו אנחנו יכולות להכיל מעט יותר את הפחד, לא להיבהל ממנו ולהילחם בו קצת פחות. המלחמה בפחד דורשת אנרגיות רבות ומעייפת, לרוב ללא התוצאות המיוחלות. היכולת לקבל את הפחד ולהכיל אותו, מאפשרת לנו להירגע מעט ולתעל את האנרגיות להתמודדות יעילה יותר.
אם זיהינו שהפחד העיקרי שלנו קשור לשלב שלפני הלידה, זה הזמן להתחיל ליצור מקדמי ביטחון. זאת מתוך ההבנה העמוקה שאין לנו שליטה על העשוי להתרחש, אי אפשר באמת לתכנן, אבל אפשר להתכונן. לדמיין לעצמינו מצבים מסוימים ולחשוב מה יהיה הכי נכון לי בסיטואציה, מה ייתן לי תחושה של ביטחון. מה אני צריכה לעשות כדי לדעת שהעובר שלי בסדר בסוף ההריון, אולי ללכת ליותר בדיקות, אולי פחות. לקרוא, לשאול ולשוחח עם אנשים שאני סומכת עליהם כדי להבין איך מרגישים צירים, איך יודעים שזה הגיע. להחליט מתי הכי נכון לי לנסוע לבית החולים, עם מי הייתי רוצה לנסוע, בהתחשב בשעות השונות שזה עשוי לקרות. לקבוע כבר עכשיו מי יהיה עם הילדים בצהריים ומי יישאר אתם במידה וזה יקרה בלילה ולסכם איתו על זמינות בחודש האחרון. אלו הם מקדמי ביטחון שייתנו לנו איזשהיא תחושה של שליטה וגם כאן חשוב שזה יהיה מלווה בהבנה שמה שהחלטתי הוא נכון לי לעכשיו יכול להיות שבזמן אמת אני ארגיש אחרת וזה בסדר. חשוב לעדכן את הקרובים לנו שאומנם זאת התוכנית, אבל הכל נתון לשינויים, בהתאם לצרכים שלך, הכי חשוב שלך יהיה נוח.
אם הפחד מתחבר יותר לשלב שלאחר הלידה, גם כאן נעשה עבודת הכנה. אני מציעה לך לשתף אימהות אחרות, כאלה שאת מרגישה נוח בחברתן, שניתן לסמוך עליהן, לשמוע מהחוויה שלהן, לקבל מהן טיפים להתמודדות עם הימים והשבועות הראשונים שלאחר הלידה. חשוב להתכונן לכך שמדובר בתקופת הסתגלות לשינוי משמעותי, וכמו כל תקופת הסתגלות סביר להניח שיהיו קשיים. יכול להיות שדברים לא יקרו כפי שפינטזנו, יכול להיות שלא נתאהב מיד בתינוק, אלא נראה אותו כנטל וזה בסדר. יש נשים שלוקח להן זמן להכיר ולאהוב את ילדן, והבושה סביב זה מונעת מהן לדבר על כך. סביר להניח שאם תדברי על החששות האלה בפתיחות תשמעי סיפורים דומים רבים. כמו כן אני ממליצה לך לחשוב מי היית רוצה שיהיה לצידך בימים הראשונים, מי האדם שיכול לתמוך ולסייע בעת הצורך ולדבר עמו על סוג העזרה שתזדדקי לה. גם כאן אנחנו נשארות עם הידיעה הפנימית שדברים עשויים להשתנות.
סביר להניח שאת סובלת גם מחרדות הקשורות למהלך הלידה ובעיקר לכאב הצפוי. זה יכול לקרות לקראת לידה ראשונה, אבל לעיתים החרדות מתעצמות דווקא סביב לידה שנייה ושלישית מכיוון שהן ניזונות מזכרונות מהלידות הקודמות. בעניין הזה הייתי רוצה להרחיב מעט יותר. כאבים הם חלק בילתי נפרד מתהליך הלידה, אין לנו יכולת לשלוט בזה או לעצור את זה. גם מי שתבחר להשתמש באפידורל תחוש את הכאב בהתחלת הצירים וסביר להניח שתחווה אי נוחות בשאר הזמן. יותר מזה הכאב הוא חשוב לתהליך הלידה, הוא בעצם ביטוי של התכווצות הרחם, תהליך שדוחף את העובר החוצה. היכולת לקבל את העובדה שיש כאן תהליך שכרוך בכאב, כאב גדול, שאף פעם לא חווינו כמותו, אבל שהוא זמני – יש בהכרה הזאת משהו שמקל ומאפשר לנו לעבור את הלידה בפחות סבל.
כאב לא חייב להיות חוויה של סבל, זה תלוי באופן שבו אנחנו מפרשות את הכאב ומגיבות אליו. אני מציעה לכן לשבת לכמה רגעים עם עצמכן, לדמיין את הכאב של הלידה ולנסות להתיידד איתו, ממש לדמיין איך אתן מצפות לו שיגיע, מזמינות אותו, מברכות אותו ומקבלות אותו. דמיינו את עצמכן מתמסרות לכאב, נכנעות ומרפות את כל הגוף. כשאנחנו פוחדות מהכאב ודוחות אותו הנטייה הטבעית היא לכווץ את הגוף. הפעולה הזאת גם מגבירה את הכאב וגם מאטה את התהליך. אם נכנע לכאב ונרפה את כל השרירים בגוף הכאב יהיה נסבל יותר ונוכל להתמודד איתו בקלות רבה יותר.
הייתי רוצה לדמות את הכאב לגלים שבים, הגלים הולכים ובאים כל הזמן, לאחר כל גל יש רגע שקט ושוב בא גל ושוב שקט. כך גם בזמן הצירים, ציר הולך ובא ותמיד יש כמה רגעים למנוחה בין לבין. אם היינו בתוך ים סוער, הדרך להתמודד עם הגלים הייתה פשוט להרפות ולהיכנע להם לתת לגל לסחוף אותנו ואז לנוח רגע ושוב לתת לגל לסחוף אותנו. אם היינו נלחמים בגל ומנסים להילחם בו, סביר להניח שהיינו מתערבלים ומסתבכים. תדמיינו איך אתן מרפות את כל הגוף ונותנות לכל גל לסחוף אתכן עד שהוא פולט אתכן לחוף המבטחים.
תרגול של הרפיה מאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם החרדות ולהתכונן ללידה. הוא נוטע בנו את הביטחון שיהיה בסדר, שאפשר לסמוך על הגוף שלנו, לשחרר את השליטה ופשוט לתת לגוף שלנו לעשות את מה שהוא יודע לעשות. הדבר היחיד שאנחנו צריכות לעשות זה להרפות.
דבר נוסף קשור לפיתוח היכולת להתרכז בעצמך ולבקש עזרה מדויקת מהמלווים שלך. חשוב שתלמדי כבר במהלך ההריון להיות קשובה לעצמך, לרגשות שלך, לגוף שלך ולזהות את הצרכים שלך. בזמן הלידה הצרכים שלך הכי חשובים, כל הצרכים האחרים אמורים מבחינתך להיות בצד, את זו שיולדת וכולם נמצאים שם כדי לסייע לך. כדי שהסיוע יהיה מדוייק ונכון עבורך, עלייך ללמוד לבקש, להגיד למה את זקוקה בכל רגע נתון. אמירה שכזאת תאפשר לנוכחים לתמוך בך באופן יעיל.
בהקשר לזה חשוב שהמלווים שלך יהיו כאלה שאת מרגישה בנוכחותם נוח ויכולה להגיד בכל רגע אם משהו מפריע לך, או לבקש כל דבר שעולה בדעתך מבלי לחשוש לפגוע ברגשותיהם. הרבה נשים רואות כמובן מאליו את בן הזוג כמלווה עיקרי בלידה. גם בעניין הזה כדאי לבדוק האם זה נכון לשני בני הזוג, גברים לא תמיד מוצאים את עצמם בתהליך הלידה וכדאי שיהיה מלווה נוסף שיאפשר לו להתרחק על פי הצורך. חשוב שיהיה דיאלוג פתוח בין בני הזוג בנושא זה.
לסיום ברצוני לציין שלא פשוט לעבור את התהליך הזה לבד, יכול להיות שיש לך ניסיון עם הרפיות ועבודה פנימית ועבורך זה יהיה יותר מוכר, אבל יתכן שאין לך ניסיון כלל. יתכן גם שהחרדות מאוד עוצמתיות ואת חווה קושי לווסת אותן בכוחות עצמך, או שהן נשענות על זכרונות לא מעובדים מלידות קודמות. במצבים כאלה הייתי מציעה לך בחום להתייעץ עם איש מקצוע שיכול ללוות אותך בתהליך, לעזור לך לווסת את החרדה, וללמוד להרפות במטרה לעבור את הלידה באופן שהכי נכון לך ולתינוקך.
לאתר של הדר נולמן
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT, EMDR ומטפלת קלינית
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון,התמכרויות,פוסט טראומה,התמודדות עם משברי חיים,אבל ואובדן, הפרעות אכילה
אזור בארץ: באר שבע, דרום, מרכז, תל אביב וגוש דן, טיפול אונליין
שפה: עברית
אני מאמינה בטיפול מותאם, רגיש וממוקד פתרון. כבני אדם אנו זקוקים לתמיכה במצבים שונים בחיים. שינוי מחשבתי, תפיסתי יסייע בהבנת הבעיה
יועצת זוגית מוסמכת, תהליכים טיפוליים מבוססי מיינדפולנס
התמחות: טיפול אישי וזוגי מבוסס מיינדפולנס, התמודדות עם משברים, טיפול לקראת פרידה, הכנה לנישואין, חיזוק אינטי
אזור בארץ: כפר יונה, אבן יהודה, נתניה, כפר סבא, אזור עמק חפר, פרדס חנה/כרכור, אזור השרון ומטפלת אונליין
שפה: עברית,אנגלית
טיפול ממוקד, יעיל ופרקטי לזוגות, המבוסס על עקרונות המיינדפולנס: הקשבה, תקשורת הדדית, ובחינה של מה שקורה כאן ועכשיו, בגובה העיניים
פסיכולוגית קלינית
התמחות: טיפול פרטני וזוגי. בריאות הנפש, משברי חיים, פגיעה מינית, חרדה, דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, הפרעות אכיל
אזור בארץ: רעננה,כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון ואזור השרון
שפה: עברית,צרפתית, אנגלית
פסיכולוגית קלינית מדריכה, בעלת ניסיון רב בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם מגוון סוגי קשיים נפשיים. אני מאמינה בכוח הרי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שגרה לצד מלחמה – איך עושים את זה? צוות אתר על הספה
עם התמשכות המלחמה, שהחלה לפני למעלה מ 5 שבועות, חלקים גדולים בציבור הישראלי מבינים כי יאלצו לנהל שגרת חיים כלשהי, לצד המלחמה. ניהול שגרה כזו היא משימה מסובכת ומורכבת, הדורשת התארגנות משפחתית וכוחות נפש לא מבוטלים.
עקרון השייכות מתפיסה ליישום- מאמר המשך רועי אזולאי
במאמר זה אפרט כיצד מסייעים לילד לחוש שייך ולבסס את נחיצותו ומשמעותו בביתו, בסביבתו וכך לגבש תפיסה חיובית באשר למקומו ולתרומתו לזולת ולחברה.
משפחתולוגיה של החגים צוות על הספה
ה"משפחתולוגיה", או בעברית פשוטה, הדינאמיקה המשפחתית הסבוכה סביב ההחלטות היכן לבלות את החג ועם מי, תופסת תאוצה כבר שבועות לפני ערב החג.
שאלון ליבוביץ' לבוגרים לילדים ונוער. עמותת רקפת
כשאנחנו יודעים - היכן מונחות האבנים, איפה הקושי שלנו – ומה הן החוזקות שלרשותנו, וכן הלאה - אנחנו יכולים להתנהל בהתאם. אנחנו יכולים להיערך, לדאוג לתנאים הנחוצים עבורנו כדי להיות במיטבנו, לטפל, להתקדם, לשפר את מצבנו ואת הרגשתנו.