מהו שיקום נשימתי ולמי הוא יכול לעזור?
אירנה פאיוק
מתי כדאי להתחיל שיקום נשימתי?
שיקום נשימתי מתבצע בהפניית הרופא המטפל: רופא ריאות או רופא משפחה. כמו כן, במידה והמטופל חווה ירידה באיכות החיים בגין המחלה, לדוגמא הופעת קוצר נשימה במאמצים שבעבר היו קלים לביצוע או עלייה בכמות הליחה ובתדירות השיעול, מומלץ לפנות לרופא לצורך קבלת ההפניה.
מה הבסיס לשיקום נשימתי מוצלח?
הערכה מקיפה ומקצועית, זיהוי צרכים ויכולות המטופל, בניית תוכנית שיקום שהיא מותאמת אישית, מקיפה, מאתגרת ומגוונת מהווים מפתח להצלחת השיקום.
כידוע, למחלות ריאה כרוניות ביטויים קליניים רב מערכתיים רבים, אשר משפיעים באופן ישיר על חומרת המחלה והטיפול בה. מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעה במאזן השומנים בדם, דיכאון, ירידה בצפיפות העצם, הפרעה בתפקוד השרירים ופגיעה בעצבים של מערכת העצבים ההיקפית הם רק חלק מהתמונה הקלינית האופיינית למחלות ריאה כרוניות. מחקרים אחרונים מצביעים על ליקויים פיזיים חדשים בינם פגיעה ביציבות הגוף וירידה בתגובות שיווי המשקל בקרב חולי COPD. נמצא, כי שכיחות הנפילות בקרב חולי COPD גבוהה פי ארבעה מאשר באוכלוסיה מבוגרת תואמת גיל. על כן, בניית תוכנית השיקום והצלחתה טמונות בראש ובראשונה בראייה טיפולית הוליסטית ובהתייחסות ספציפית לכל מצב רפואי של המטופל.
בנוסף, אין לשכוח את חשיבותם של ההתמדה בטיפול לאורך זמן מצד המטופל, וכן רצונו ושאיפתו לאיכות חיים טובה יותר.
מהן המטרות של השיקום הנשימתי?
כאמור, תוכנית השיקום נבנית ומותאמת באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לצרכיו הגופניים והתפקודיים.
היעד המרכזי של שיקום ראות הנו שיפור איכות החיים של המטופל, מניעת החמרות (exacerbation) של המחלה ומניעת אשפוזים. מטרה זו מושגת בדרכים שונות, בינן:
תרגול אירובי לצורך הפחתת קוצר נשימה במאמץ, כגון הליכה, עליה במדרגות, רחצה והתלבשות
למידת אסטרטגיות ישימות לתפקוד יעיל וקל יותר, בהתחשב במצב הכללי
התאמת סביבת המגורים והעבודה לצרכי המטופל ולמגבלותיו
"ניהול המחלה" בחיי היום יום, לדוגמא: תזמון בין נטילת הטיפול התרופתי לבין ביצוע המאמץ או הכרת סימנים קליניים המעידים על ההחמרה במצב הנשימתי. רכישת ידע וכלים ל"ניהול מחלה" טוב יותר תקדים, במידת הצורך, את פנייתו של המטופל לרופא המטפל לצורך קבלת טיפול נחוץ, ובכך תימנע החמרה ניכרת יותר במצבו של המטופל
כיצד מתבצע שיקום נשימתי?
מומלץ מאוד שצוות השיקום יהיה רב מקצועי ויכלול אנשי מקצוע מתחומים הבאים: עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ותזונה קלינית במטרה לתת טיפול שלם יותר, שנוגע לרבדים שונים של המחלה.
השיקום בהיבטו הפיזי מתבצע ע"י פיזיותרפיסט מוסמך, בעל הכשרה וידע רחב בתחום. מרכיבי טיפול כוללים בין היתר, פעילות אירובית לשיפור סיבולת לב-ריאה, אימון לשיפור חוזק גפיים, תרגילים לשיפור הגמישות ושיווי המשקל, תרגילי נשימה לשמירה על היגיינה ברונכיאלית, רכישת אסטרטגיות לתפקוד יעיל יותר מבחינה אנרגטית, והדרכת לניהול אורח חיים מתאים יותר.
במהלך הטיפול המטופל מנוטר באופן שוטף במטרה לקיים טיפול בטוח שאינו מסכן את מצבו, והן להבטיח השגת יעדי הטיפול.
שיקום נשימתי יכול להתבצע כטיפול יחידני או קבוצתי. המסגרת המקובלת יותר היא המסגרת הקבוצתית. לטיפול בקבוצה יתרונות רבים כאשר הבולטים בהם - הרשת החברתית והתמיכה שהמטופלים מקבלים מחברי הקבוצה. עם זאת, מטופלים בעלי צרכים מיוחדים או מגבלות גופניות מורכבות יותר, עשויים ליהנות ולהרוויח יותר מטיפול יחידני, שמאפשר למטפל לתת מענה מרבי ומותאם לצרכיו של המטופל. הטיפול מתקיים במכוני פיזיותרפיה שמצוידים במכשור המתאים, במסגרת של בית חולים, קופת חולים או מכון פרטי. במקרים בהם השיקום במסגרת המוסדית אינו זמין או כאשר קיים קושי מצד המטופל להגיע למכון פיזיותרפיה או למוסד שיקום, טיפול יחידני בביתו של המטופל עשוי להועיל ולהביא לשיפור תפקודי משמעותי.
מה כולל התפריט הטיפולי?
תוכנית שיקום סטנדרטית כוללת שני מרכיבי טיפול עיקריים: אימון לשיפור סיבולת לב-ריאה ואימון כוח לשיפור חוזק שרירי הגפיים והנשימה. בנוסף, במסגרת התוכנית ניתנת הדרכה להתמודדות טובה יותר עם אתגרים שונים בחיי היום-יום, לדוגמא – לימוד דפוסי נשימה יעילים במאמץ והתאמת תנוחות מקלות על קוצר נשימה בזמן התקף.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים לא מעטים שבחנו השפעות של תוכניות שיקום פחות שגרתיות, בינן טיפול במים, הליכה עם מקלות נורדיים, שילוב של זרמים חשמליים לצורך חיזוק ממוקד של השרירים, שימוש במכשירי BiPAP במהלך האימון להשגת תוצאות טיפול מרביות יותר, ואף אימוני טאי צי, יוגה ופילאטיס שיקומי. מרבית המחקרים הראו שיפור בחלק ניכר מהמדדים, כגון הפחתת קוצר נשימה במאמץ, שיפור במרחק ההליכה ועלייה באיכות החיים. ראוי לציין, כי תוכניות טיפול שלעיל לא נבדקו על קבוצות גדולות דיין של חולים. עם זאת, השפעה טיפולית חיובית שנצפתה בתוכניות שיקום אלו מגישה ללוקים במחלות ריאה כרוניות תפריט טיפולים מגוון ועשיר יותר. בנוסף, הרחבת ההיצע הטיפולי מאפשרת למטופל לבחור מסגרת טיפול לא רק על פי צרכיו ויכולותיו, אלא גם על פי העדפתו וטעמו האישיים.
מה משך השיקום המומלץ?
תוכנית השיקום מבוססת ברובה על תרגול אקטיבי, על כן התוצאות הרצויות מושגות לא ביום אחד של אימון. על פי ספרות, טיפול סדיר ורציף, למשך 4-6 שבועות לכל הפחות מניב תוצאות טיפוליות חיוביות. בעבר נהגו לתחום תוכניות שיקום לפרקי זמן מוגדרים מראש: 4, 6 או 8 שבועות, עם אפשרות להשתתפות בתוכנית נוספת כעבור מספר חודשים. מחקרים עדכניים מראים, כי מטופלים שהשתתפו בתוכניות שיקום ארוכות מועד (למעלה מחודשיים, פעמיים שבוע) או כאלה שהמשיכו בטיפול באופן סדיר ללא הגבלת זמן וללא הפסקה, הניבו תוצאות טובות יותר מאשר מטופלים שעברו שיקום קצר מועד (חודש-חודש וחצי). כמו כן, עם סיום השיקום, מטופלים שהשתתפו בתוכנית ארוכת מועד הצליחו לשמר את התוצאות לזמן רב יותר מאשר מטופלים שהשתתפו בתוכנית קצרת מועד.
ולסיכום
שיקום נשימתי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלת הריאות הכרונית והוא החלק המשלים לטיפול התרופתי שהמטופל מקבל. הטיפול חייב להתבצע ע"י אנשי מקצוע ע"מ לקיים טיפול בטוח, יעיל ומותאם לצרכיו של המטופל. בחרו את מסגרת השיקום שמתאימה לכם לא רק משיקולים של קרבה גיאוגרפית, נגישות וזמינות אלא גם משיקולים של סוג הפעילות שגורם לכם הנאה, משום שרק כך תוכלו להתמיד בטיפול לאורך זמן ולהשיג תוצאות. הרי "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו?" (ברכות מג). שיהיה בהצלחה!
כתבה – אירנה פאיוק (BPT, MscPT)
