להיפרד ביחד -גישור זוגי

אחד הקשרים הארוכים ביותר בחיינו- הינו עם בני/ בנות הזוג שלנו. לא במקרה זה אחד המקומות הקשיים, הנפלאים והמאתגרים ביותר שהאדם יפגוש במהלך חייו. הוא יחווה שם את מלא התסכול, הכעס, האכזבה, האושר והסיפוק . נמצא כי רק 30 אחוז מהאנשים חיים בסיפוק בחיי הזוגיות. אחד משלוש זוגות יתגרש או מתכוון להתגרש. מדוע? מה כול כך מסובך עד לעיתים לא אפשרי בקיום חיי זוגיות לאורך זמן? האם אפשר למנוע זאת? האם אפשר באמצעות כלים "להקדים תרופה למכה"? ואולי צריך להבחין בין מקרים בהם כדיי להמשיך ולהיאבק על הזוגיות לעומת המקרים בהם כדיי דווקא לוותר? ומה על טובת הילדים?

זוגיות דורשת המון. המון אפילו מכדי לכתוב על כך. ש גם סוגים שונים של זוגיות. יש גם בגידות. יש גם ילדים באמצע ועבודה והגשמה עצמית...ואיך עושים זאת? לא יום, לא שנה אלא שנים?? ורוצים כמובן שנים טובות, מלאות. .

נראה כי הרבה מהתשובות לשאלות האלו קודם כול מתחיל בתוכנו אנו. הרבה יותר קל ופשוט (רוב בני האדם עושים כך) להאשים את בן הזוג. "הוא לא מתייחס אליי" " היא לא רוצה סקס" " אין לנו נושאי שיחה משותפים" " הוא רק בעבודה כול היום. " ברור שכול זה נכון. לרוב תמיד יש משהו בטענות כלפי האחר. אבל לאן אנחנו לוקחים ומפרשים את "העובדות האלו"- זה כבר שלנו. מה החלק שלנו בזה ש"הוא כול היום בטלביזיה". זה כבר יותר מסובך..במילים אחרות התבוננות פנימה היא קשה. קשה הרבה יותר מאשר להאשים, לצפות ולהתאכזב. רוב בני האדם (ככה זה.) יתקשו מאוד לעשות זאת. אחד ה"סודות" של בני זוג מאושרים לאורך זמן זה עצם לקיחת האחריות על עצמך, עצם ההבנה שהאחר זה לא אני, עצם ההשלמה שבן הזוג לא אמור לפצות אותי על כול החסרים/ הפצעים שיש בתוכי. במקביל ,באופן סותר לחלוטין, לבני זוג מאושרים יש גם את היכולת כן להבין ואף להיכנס "לנעליו של האחר" ולעזור ולהיות שם בשבילו. במילים אחרות התנועה בן ההבנה כי הבן זוג הוא אחר ממני ולא אמור לפצות אותי לבין הרגעים כי הוא אכן כן שם בשבילי- הופכים זוגיות למשהו שבהחלט שווה להתאמץ עבורו.

בתהליך של טיפול/ גישור זוגי אפשר לבחון האם הזוגיות יכולה להתגבר ולהשלים עם התסכול שבזוגיות יחד עם הפוטנציאל שבה לבין ההבנה כי אכן כדיי לפרק את החבילה כי התהליכים של ההרס והאכזבה גדולים מהאפשר.

במידה והזוג ילך לכיוון של טיפול זוגי למשל יהיה עליו לעבור תהליכי השלמה, קבלה ואחריות בכדיי לקיים זוגיות ממקום אחר. המסע יהיה לרוב לא פשוט. כואב וארוך. יחד עם זאת פעמים רבות במהלך הטיפול מתגלה הבן זוג פתאום מזווית אחרת ,חדשה. לפתע מבינים לעומק מדוע בן הזוג התנהג בצורה שכזו לדוגמא ברח לספורט שעות ארוכות (כי חש דחייה עמוקה) ולא כי הוא מעדיף לפתח את גופו במרץ (כפי שהיית בטוחה). התגליות הללו מייצרות פתח לפוטנציאל זוגי אחר וחדש ומאפשרות התפתחות וצמיחה לשני בני הזוג יחד ולחוד.

לעומת זאת במידה והזוג מחליט כי אינו יכול/ רוצה להמשיך את הזוגיות עליו לעבור תהליך פרידה. פרידה לרוב הינה תהליך כואב ומייסר אשר אינו מסתיים בדף חוזה הגירושין. לעיתים יעברו עוד שנים רבות עד שמסע הפרידה הזה יעבור תהליך אבל והשלמה. בהקשר הזה ישנה עדיפות עליונה לסיום קשר דווקא לא ממקום של הסלמת הקונפליקט (שלרוב מתרחש אכן על ידי עורכי הדין) אלא דווקא של גישור. תהליך גישור הינו תהליך המסייע לבצע פרידה ממקום אחר. ממקום שמבין שבני הזוג אינם רוצים להמשיך לחיות יחד ושישנה משמעות אדירה לאופן ביצוע הפרידה. בגישור למטרת גירושין המטרה היא למזער ככל הניתן את הנזק הכרוך בגירושין. הדגש בתהליך הינו של יצירת הבנה באשר לצרכים של הצד השני כך שתקדם את הסכם הפרידה . היתרון המרכזי של הליך הגישור הוא שכול ההחלטות נקבעות על ידי בני הזו ולא על ידי שופט ויש להם שליטה מלאה בעתידם וגורלם. יתרון זה גדל שבעתיים כאשר ישנם ילדים בתמונה. במצב זה בני הזוג הנפרדים ימשיכו להיות בקשר שנים ויצטרכו להתנהל זה מול זה בתחומים רבים. הגישור יאפשר לצדדים לשוחח ולסיים את הקשר בצורה הלוקחת בחשבון את הווה והעתיד.

לסיכום זוגיות היא אחד מהאתגרים היפים והקשיים בחיינו. במידה והחלטתם להישאר –תאבקו עד הסוף כי כנראה יש על מה. במידה והחלטתם להיפרד- תעשו זאת בחוכמה.