רק מי שיש לו בעיה אמיתית במיומנויות הלמידה זקוק להתאמה על מנת שיוכל להצליח בלמידה. זו איננה 'הקלה' המחולקת כך סתם, אלא התאמה אישית של דרכי הלמידה אל התלמיד לקוי הלמידה. כך למשל, הארכת זמן תעזור לילד שיש לו קושי בהבנת הנכתב או לילד עם הפרעת קשב, ולילד עם לקות מסוג דיסגרפיה תינתן התאמה של התעלמות משגיאות כתיב. הכול לפי צרכי הילד וקידומו.
כולנו מחפשים להצליח בכמה שפחות מאמץ. אבל כשזה נוגע להתאמות יש רק אנשים מסוימים שצריכים לקבל אותן - והם התלמידים עם לקויות הלמידה. במאמר הבא ננסה לעשות קצת סדר בבלגאן ולהבין מהן לקויות הלמידה, למי מגיע אבחון, ומה הקשר להפרעת קשב וריכוז?
מהי לקות למידה?
לקות למידה זו הפרעה על בסיס נוירולוגי שבה יש לאדם קושי קבוע במיומנויות לימודיות. ישנם כמה סוגים עיקריים של לקות למידה: דיסלקציה - לקות למידה בתחום השפתי. כמו: קריאה לא מדויקת או איטית שדורשת מאמץ רב, קושי בהבנת הקריאה, קושי באיות וקושי בכתיבה. דיסקלקוליה- לקות למידה בתחום המתמטי כמו: קושי בהבעה בכתב קושי בהבנת המספר, עובדות או חישובים, קושי בהסקה מתמטית. ישנה גם לקות הנקראת דיסגרפיה - לקות בכתיבה שמתבטאת בשגיאות כתיב רבות, אחיזת עפרון לא תקינה, לחץ רב או מועט מדי על כלי הכתיבה.
הפרעת קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז גם היא הפרעה שמשפיעה לרעה על התפקוד הלימודי אך היא אינה נכללת בלקויות הלמידה, אלא עומדת כהפרעה בפני עצמה. פעמים רבות תלמידים שיהיו מאובחנים עם לקות למידה ספציפית יהיו מאובחנים גם עם לקות קשב וריכוז אך אין זה בהכרח.
הפרעת קשב וריכוז מתאפיינת בחוסר קשב ולעתים בהיפראקטיביות. חוסר הקשב יכול להתבטא בקושי לשים לב לפרטים, קושי לשמר את הקשב בפעילות או משחק, חוסר הקשבה כאשר מדברים ישירות אל הילד, קושי בארגון וסיום משימות, הימנעות, שכחנות ועוד. היפראקטיביות יכולה להתבטא בתנועתיות רבה, עזיבה של מקום ישיבה כאשר מצופה להישאר, קושי להשתתף במשחק בשקט, דיבור מופרז, התפרצות עם תשובות, אימפולסיביות, הפרעה לאחרים ועוד.
לקויות הלמידה מתחילות להופיע בגיל בית הספר, כאשר המיומנויות הן נמוכות באופן משמעותי מהרמה הצפויה לפי הגיל. ניתן לאבחן לקות למידה רק כשהקשיים לא מאובחנים במסגרת מוגבלות שכלית התפתחותית, לקות ראייה או שמיעה, הפרעה נפשית, קושי פסיכולוגי-חברתי או הוראה לקויה. הפרעות קשב וריכוז מתחילות גם הן מתחת לגיל 12, וכדי לקבל אבחנה הסימפטומים צריכים להתקיים גם מעבר לתחום הלימודי. חשוב שנזכור שלא כל מוסחות היא הפרעת קשב ולא כל קושי בהבנה הוא לקות למידה לכן אם עולה חשד להפרעה יש צורך לקבל חוות דעת מקצועית.
הילד הרגשי
לקות למידה היא תופעה שיכולה לגרום לתחושות רגשיות לא קלות אצל הילד. התחושה שהוא תמיד נמצא בעיכוב בהשוואה לשאר הילדים, שהוא איננו מבין את מה שכולם מבינים, שמשהו אצלו כביכול "לא תקין" - יכולות לגרום לו להרגיש אשמה, בושה ולחוות דימוי עצמי נמוך. הקושי הרגשי משפיע לרעה על התפקוד הלימודי ולהפך. לכן חשוב לחזק את הכוחות החיוביים של הילד ובמקביל לטפל בקשייו הלימודיים.
אבחונים והתאמות
הטיפול בילד עם לקות למידה או הפרעת קשב נעשית לאחר הכוונה של היועצת החינוכית וקבלת כל המידע על תפקוד הילד.
לעתים יש צורך באבחון התפקוד הלימודי (דידקטי) ולעתים יש צורך באבחון יותר מקיף הכולל גם את החלק הרגשי (פסיכודידקטי). בהפרעות קשב וריכוז ההפניה היא לרוב לנוירולוג או לפסיכיאטר. מטרת האבחון היא לזהות את הקושי הספציפי של הילד ולקבל המלצות להתאמות לימודיות.
חשוב לזכור שזוהי איננה הקלה אלא התאמה. כלומר, האבחון אינו מתנה וההתאמה איננה פרס. רק מי שיש לו בעיה אמיתית במיומנויות הלמידה זקוק להתאמה על מנת שיוכל להצליח בלמידה. זו איננה 'הקלה' המחולקת כך סתם, אלא התאמה אישית של דרכי הלמידה אל התלמיד לקוי הלמידה. כך למשל, הארכת זמן תעזור לילד שיש לו קושי בהבנת הנכתב או לילד עם הפרעת קשב, ולילד עם לקות מסוג דיסגרפיה תינתן התאמה של התעלמות משגיאות כתיב. הכול לפי צרכי הילד וקידומו.
